הכותרות הבוקר המשיכו לעסוק באיחוד בין מפלגות הימין, והפעם מכיוון איפא"ק, השדולה הפרו ישראלית בוושינגטון שגינתה את הסכם האיחוד של מפלגת הבית היהודי עם מפלגת עוצמה יהודית, אותה היא כינתה גזענית. אורלי רפפורט, נציגת הבית היהודי, דיברה היום בפאנל בתיכון הראשונים בהרצליה על האיחוד בימין. זה שבישראל ובתפוצות מתקשים להחליק בגרון. "זה לא התקבל בקלות הדעת, גם בתוך המפלגה היו המון קולות שמשכו לפה ולשם. מה שעמד לנגד הבית היהודי זה לקחת צעד אחורה ולהסתכל מזווית יותר רחבה. היו שתי אופציות: לשמור על הגאווה ולהסתכן באפשרות שהמפלגה תצא מהכנסת. זה אומר לוותר על תקציבים שיתקבלו אחר כך בשביל לרוץ בבחירות הבאות ושיש ציבור שאין מי שידאג לו. הצד השני אמר שכרגע יש לנו גלולה לא פשוטה לבלוע, אבל נוריד את הגאווה וכל אחד ימשיך לייצג את מה שהוא מאמין בו. זה בלוק טכני בשביל שלא יאבדו קולות בימין".
ח"כ אלעזר שטרן (כחול לבן): "נפעל לתקן את חוק הלאום"
סוגיית חוק הלאום, עולה שוב ושוב במערכת הבחירות הנוכחית, והמועמד בני גנץ אף בחר להתייחס אליה כאמירתו הראשונה כפוליטיקאי. הפעם מנהלת בית הספר שאלה את חברי הפאנל האם יאמצו את חוק הלאום כמות שהוא, אילו ישבו בקואליציה, או שיתנגדו לו ויערכו בו שינוי. חבר הכנסת אמיר אוחנה (הליכוד), ענה: "לדעתי לא צריך לתקן ולשנות. החוק קובע שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, ששפתה עברית, שהתקווה היא המנונה ושירושלים השלמה והמאוחדת היא בירתה. אוי ואבוי אם בחוק זה הייתה המילה שוויון – משמעות הדבר שאין לאום אחד שהוא הנרטיב הראשי של מדינת ישראל".
ח"כ אלעזר שטרן, המשובץ במקום ה-21 ברשימת "כחול לבן" בראשות גנץ ולפיד, השיב בנושא חוק הלאום ופנה ישירות לאוחנה: "הייתי מורה לאזרחות ואני גם מבין עברית. במגילת העצמאות לא כתוב דמוקרטיה כי המגילה כולה שוויונית. כשבא חוק לאום לשנות את מגילת העצמאות או לתת לה נופך – לומר שמדינת ישראל היא בית לאומי ליהודים, צריך לשאול את ח"כ אוחנה – מי יהודי בעיניכם ? לפי הממשלה הזו חייל שנהרג ואבא שלו יהודי ואמא שלו לא - הוא אינו יהודי. אם תוציאו את רשיונות הנהיגה, שזו תעודת הזהות, תראו שאין שם תאריך עברי. בחוק יסוד הלאום עשו חוק שהתאריך העברי יהיה הלוח הראשי של המדינה. כרגע בכלל לא כתוב ברשיון הנהיגה תאריך עברי – מה שאומר שהחוק בא לשים אצבע בעיניים לחלק מהאזרחים. חד משמעית נפעל לתקן את החוק" . ליאור יוסף, נציג מפלגת חד"ש, אמר על חוק הלאום: "התשובה היא לא לתקן, אלא לגרוס ולזרוק לפח".
עמיחי שקלי (הימין החדש): "אין למפלגה אמירה ברורה בשאלות ספציפיות"
עמיחי שקלי, מייסד מכינת "תבור", ראש המדרשה למנהיגות ציונית, ובין הפנים החדשות שהציגה מפלגת הימין החדש בראשות שקד ובנט, נשאל על הפרדת דת ומדינה. "הימין החדש מביא בשורה אמיתית – אנשים שיש להם עמדה של שיח והידברות. המצע שלנו אומר שהיסוד יתבסס על אמנת גביזון – מידן שמשמעותה התנגדות לכפייה דתית, התנגדות לכפייה חילונית ובה כל סוגייה צריכה להיות נידונה באמצעות ועידה. אין למפלגה אמירה חדשה וברורה לכל שאלה ספציפית, אנחנו צריכים לקיים שיח".
לדבריו של שיקלי הגיבה ח"כ מירב בן ארי ממפלגת "כולנו" ודרשה שיבהיר מהן עמדותיהם ולא יפנה אוטומטית לאמנת גביזון מידן. "תגידו בעד או נגד, מה זה אמנת גביזון מידן?", פנתה לתלמידים.
שיקלי השיב: "לי אין בעיה להגיד את עמדתי האישית אבל למפלגה יש עמדה שהדבר צריך להיקבע בשיח. אני אומר שבעיניי הדבר הנכון הוא לאפשר לכל רשות מקומית על פי הבנתה לקבוע את המדיניות של התחבורה הציבורית בה".
פרויקט הבוחרים החדשים הוא שיתוף פעולה בין חברת סקאי הפקות של בן רבסקי, שבי זרעיה ואתר mako, ומפגיש בין פוליטיקאים לתלמידי תיכון העומדים להצביע לראשונה בחייהם. בפאנל בתיכון הראשונים השתתפו אמיר אוחנה (הליכוד), מרב מיכאלי (העבודה), אילן גילאון (מרצ), אורלי רפפורט (הבית היהודי), עמיחי שקלי (הימין החדש), אלעזר שטרן (כחול לבן), מירב בן ארי (כולנו), אמיר טל (ישראל ביתנו), מיכל הירש נגרי (גשר), ליאור יוסף (חד"ש), עודד גילוץ (ישר). תמלול: אסף קיידן. וידאו: אמיר אברמוביץ'. סאונד: תמיר הויזמן. ריכוז מפלגות וצילום סטילס: אפרת ליסון.
