"המצביעים הערבים נוהרים בכמויות אדירות לקלפי", קרא נתניהו ביום הבחירות ב-2015 כדי להוציא מהבית את בוחרי ימין ולגרום להם להצביע מחל. התבטאות שהתבררה כגדולה מסך חלקיה. היא הביאה עליו ביקורת בינלאומית, אילצה אותו להתנצל, עוררה סערה מקומית ולא מעט ישראלים מאמינים שגם שהפילה פור לטובתו, והפכה אותו ממי שפיגר מאחור בסקרים לזה שסיים כמנצח הגדול.
הסטטיסטיקאי מנו גבע, ששוחה בעולם הסקרים משנת 1988 ומכון המחקר "מדגם" בבעלותו וניהולו אמון על הסקרים של חדשות 12, מכיר מציאות קצת אחרת. "'הערבים נוהרים לקלפיות' זאת אגדה אורבנית. כן, הערבים באמת הלכו להצביע בשעות אחר הצהריים והערב במספרים הרבה יותר משמעותיים מבמערכות בחירות קודמות, אבל זה לא השפיע על אחוזי ההצבעה לליכוד באותן שעות. אני לא יכול לחשוף את נתוני ספירת הקולות בקלפיות, אבל רק אגיד שלפי המדגם לא ראו נהירה חריגה של קולות אל הליכוד. לא באמת קרה משהו דרמטי כתוצאה מהאמירה הזאת של נתניהו".
תסביר.
"הסרטון פורסם בשעות הצהריים המוקדמות, וכשביצענו ספירה של קלפיות המדגם בשעה חמש ובשעה שבע וחצי, לא ראינו אחוזי הצבעה גבוהים יותר לליכוד בשעות האלה, לעומת שעות הבוקר שלפני הספין. אחוז המצביעים לליכוד היה יציב, עם עלייה של אחוזים ספורים בלבד".
אז מה כן היה האפקט של האמירה הזאת?
"בהשוואה לסקרים שפורסמו כמה ימים קודם, רואים שהאמירה הזאת בעיקר השפיעה על מה שקרה בגוש הימין. כמו עכשיו, כמה ימים לפני הבחירות, נתניהו הניע לפעולה ואמר לבוחרים הימנים שאם לא יבחרו בליכוד וידאגו לליכוד חזק, הם יקבלו ממשלה של גוש השמאל עם בוז'י, ציפי והערבים. מצביעים שלא התכוונו להצביע לליכוד, נדדו אליו בעיקר מהבית היהודי ומפלגת יחד של אלי ישי שנכחדה בעקבות זאת. המהלך הזה לא שינה את מאזן הגושים, רק עשה מהפך בתוך גוש הימין".
אנשים תוהים כמה אמינים הסקרים שרואים ערב-ערב במהדורות החדשות, מתי אתם מספיקים בכלל לדגום קבוצה מייצגת.
"את הסקר מזמינים מאיתנו ערב לפני ואנחנו עורכים אותו לכל אורך היום, כשהתוצאות מועברות לכתבים בערך חצי שעה לפני המהדורה. הכל במטרה לפרוס את הסקר על כמה שיותר שעות ולא להתמקד ברצועת זמן אחת שבה אפשר לפספס אוכלוסיות".
איך באמת מגיעים לכל הקבוצות בחברה הישראלית?
"אוספים את הנתונים בכמה דרכים. במקרה שלנו, אנחנו פונים לאנשים גם באינטרנט וגם בטלפון הקווי. בפאנל האינטרנטי שלנו iPanel שבו מאה אלף משיבים, אנחנו דוגמים בעיקר את צעירים עד גיל 40, ובטלפון דוגמים אוכלוסייה ותיקה, עולים מחבר העמים שיכולים לבחור לענות בשפה הרוסית ואת המגזר הערבי. אגב, אומרים על הסוקרים שהם מפספסים את ערביי ישראל, אבל היום כבר יש לנו פאנל אינטרנטי מיוחד להם, שם בעיקר בולטים הצעירים של המגזר".
חוץ מהערבים, אומרים שאתם מפספסים גם את עולי חבר העמים. אביגדור ליברמן כבר שנים אומר שהסקרים רחוקים מאוד מלשקף את הכוח האלקטורלי של המפלגה שלו, בפער משמעותי. כשבסקרים לא מעבירים אותו את אחוז החסימה, ליברמן טוען שהוא מגיע ל-8 מנדטים.
"גם במערכת הבחירות הקודמת הוא אמר את זה והתוצאות הראו שדגמנו אותו לא רחוק מכמה שהוא קיבל בפועל, 6 מנדטים. העובדה שאנחנו דוגמים את העולים מחבר העמים בשיטה שרלוונטית להם, ראיונות טלפוניים על ידי מראיינים דוברי רוסית, שוללת את הטיעון הזה. אבל ככה זה, פוליטיקאים אומרים ברדיו שהם לא 'קונים את הסקרים שמתפרסמים בתקשורת' כי זה משרת אותם".
הפוליטיקאים גם אוהבים לומר שיש להם סקרי עומק משלהם.
"בדרך כלל מדובר בטריק שהם משתמשים בו כדי להישמע רציניים יותר, פשוט כי אין חיה כזאת סקרי עומק. הסקרים שאנחנו מציגים במהדורות החדשות, הם לא עמוקים ולא שטוחים פחות מאף סקר שמחזיק פוליטיקאי. ואני אומר את זה גם כמי שעורך סקרים עבור מפלגות. בלי לעשות כאן שיעור בסטטיסטיקה, המושגים סקרי עומק וקבוצות מיקוד קיימים במחקר האיכותני, ואנחנו עוסקים כאן במחקר כמותי. כשמפלגה מזמינה ממני סקר וכשכלי תקשורת מזמין ממני סקר, המתודולוגיה היא זהה וגם השאלות שבודקות את מספר המנדטים".
עם יד על הלב, סוקרים לא משווים בינם לבין עצמם תוצאות לפני שהם שולחים את הנתונים למהדורות החדשות?
"הסוקרים לא משווים ממה שאני יודע, אבל הערוצים שמפרסמים את התוצאות אולי כן. אני נגד תיאום בין סוקרים, זה יכול רק לקלקל בעיני. אם מישהו אחר נתן למפלגה מסויימת כמה מנדטים יותר או פחות, מה אני אמור לעשות עם זה? אני בטוח בשיטות שלי ולא מרגיש צורך להשוות".
הכל נקבע על חודו של קול, או שיש התערבות שלכם בתוצאות? למשל, מה עושים במקרה של מפלגה שמתנדנדת על אחוז החסימה, תציגו אותה ככזו שקיבלה 4 מנדטים או ככזו שלא עברה? תעגלו כלפי מעלה או כלפי מטה?
"אנחנו מביאים את הנתונים כמו שהם כמובן, וחישוב הנתונים נעשה מלכתחילה באופן יותר מתוחכם מקול אחד פחות וקול אחד יותר. התוצאות מחושבות באמצעות אלגוריתם שבו נלקח בחשבון העבר של אותה מפלגה בסקרים הקודמים, ולא רק הקולות שקיבלה בסקר אחד ספציפי. יש הרבה דאטה מאחורי התוצאה 'עובר', 'לא עובר'".
סקרים משמשים ככלי לקבלת החלטות של פוליטיקאים, הם מעלים את ערך המותג או מורידים אותו, הם ממש הרי גורל בתקופת בחירות. יש עליכם אחריות ענקית.
"נכון, ואנחנו מודעים אליה. האחריות הכי גדולה שלנו היא כלפי הבוחרים שהסקרים עוזרים להם בקבלת החלטה. מבחינתנו זה פשוט אומר להקפיד על כללי הזהירות, שהם בין היתר למצוא סתירות לוגיות בשאלונים ואז לשים אותם בצד".
איך מחליטים את מי לסקור ואת מי לא? למשל, למה לא רואים בעמודות הסקרים מפלגות כמו של אורן חזן וגל הירש?
"אנחנו מציגים בסקרים את כל המפלגות כאופציה, אבל בשביל שהתוצאות שלהן יוצגו הן צריכות, כמו שקבעה ועדת הבחירות, לטפס מעל אחוז אחד. זה לא המקרה בכל המפלגות שציינת".
לסיום, עד כמה אפשר באמת להסתמך על סקר שרואים בתקשורת?
"אפשר להסתמך רק בתנאי שזוכרים שסקר הוא לא תחזית, נקודה. סקר משקף תמונת מצב של היום בו הוא נעשה ומספיק אירוע אחד כדי שהוא יפריך את עצמו. סקר שנעשה ביום בו מפלגות התאחדו, או ביום שבו פוליטיקאי נתן ראיון גרוע, הוא כבר לא רלוונטי למחרת. במערכת בחירות סקרים הם כלי עבודה לכל הצדדים. את מכירה אלטרנטיבה?".