משה פייגלין הוא כרגע כוכב הבחירות. הוא מציע גראס חוקי, ומסביר שהוא יפריד את הדת מהמדינה, שזה המשפט שאין חילוני שלא אוהב לשמוע. הרבנות לא תתעסק בנישואים, עיריות יחליטו על תחבורה בשבת, וכולנו ביחד נקנה בפיצוציה קנאביס בזול ונעשן כמה שבא לנו. נשמע מושלם.
הקסם של פייגלין נמצא באופציה החדשנית שהוא מציע: "בואו נשנה את השיטה. בואו נתחיל מהתחלה". בעידן שבו הכל נראה תקוע, שכל המפלגות נראות קצת אותו דבר, פתאום בא מישהו "רציני" ומציע להביט קדימה. ולא סתם, גם יש מצע מפורט, ספר עב כרס שאפשר לקרוא ולחפור בו. דור שלם של אנשים שמחפשים תשובות, ולא מצאו אותן בדת או בכל ה"שיעורים" למיניהם, פתאום חושבים לפחות לרגע, שמשה פייגלין הוא פתרון מדהים. הנה איש חכם ורציני שבאמת מביא את העתיד. בואו נקשיב לו.
פייגלין הוא לא סתם אדם שרוצה לגליזציה, הוא אדם דתי
זה עידן כזה של התפרקות המערכות הישנות. תראו מה קורה באמריקה, נשיא שכולו שליפות ופייק ניוז. ואצלנו ראש ממשלה שחצי עם חושב שהוא נוכל, והחצי השני בטוח שסתם מתעללים בו. המכנה המשותף הוא התחושה שלכולם יש אינטרסים - לתקשורת, לבית המשפט, למשטרה. אין יותר על מי לסמוך. ואז בא פייגלין ומציע לשנות את השיטה. אפשר לזלזל בגראס החופשי, ולהגיד שזאת שטות, אבל הגראס הוא הסמל הגדול מכולם למקום שבו המדינה אינה מוכנה להתעדכן עם המציאות, ולא ברור למה. אין כמעט מקום בישראל שבו לא מעשנים גראס, בוודאי בקרב אנשים מתחת לגיל 60. ועדיין זה לא חוקי, אפשר לעצור אותך, לפתוח לך תיק. זה באמת מגוחך. השילוב הזה של פיגלין בין ביטול עיוות הגראס והמצאת שיטה חדשה, כובש כרגע בצדק לבבות של צעירים מכל צידי המפה הפוליטית.
הבעיה היא שמשה פייגלין הוא לא סתם אדם. הוא אדם דתי. הוא מאמין ששינוי השיטה יביא בסופו של דבר לכך שעם ישראל יבחר מרצון בתורה ומדינת ישראל כולה תהיה יהודית ודתית, ואז נקים מחדש את בית המקדש. כדאי לקרוא את המשפט הזה שוב. זה החזון. בסוף העם יבחר בדת ובתורה מרצון. יותר מזה, המצע שלו אמנם מפורט בספר אבל לפעמים תשובות לשאלות פשוטות, לא ניתן לקבל. השבוע למשל שלחתי שאלה לדוברות התנועה ולשני פעילים שאני מיודד איתם ושייכים לקהילה הגאה: אם יעלה שוב בכנסת חוק הפונדקאות, איך פייגלין וחמשת חברי הכנסת שלו יצביעו?
זהות טובה ללהט"ב? תחשבו שוב
קיבלתי בתגובה קטעי מצע, הסברים על זה שגם בצרפת אין פונדקאות, שאין בארץ מספיק נשים בשביל כל ההומואים שרוצים ילדים, ועוד ועוד. שיחות עם אנשי פייגלין הן תמיד סוג של חפירה. ואולי זה גם סוד הקסם. הכל מורכב, להכל יש הסבר ארוך. אבל תשובה פשוטה לא קיבלתי. בסוף צלצל מנכ"ל התנועה שי מלכה וביקש להיפגש. נפגשנו. מלכה הוא איש חכם, נחמד ומלא אור. הוא סימפטי, מקשיב, מכיל. אני חושב שאנחנו יכולים להיות ידידים. השיחה איתו ועם מנהלת הקמפיין של המפלגה, ליאור יאדו, שמסבירה שעבר הצביעה מרצ, הייתה כיפית ומנומסת.
לשאלת הפונדקאות ענה מלכה, שיהיה במפלגה חופש הצבעה. פייגלין יצביע נגד, השאר יתחלקו כנראה חצי חצי. למה פייגלין יצביע נגד? כי הוא נגד הכרה במשפחות חד מיניות על ידי המדינה באופן ערכי. הערכים שלו מאפשרים לו להצביע בעד ברית הזוגיות, בעד סעיף הפרשנות. אבל בכל מקום שההכרה היא ערכית הוא מתנגד. לכן למשל הצביע בשעתו נגד החוק של ח"כ עדי קול על נקודות זיכוי במס לזוגות בני אותו מין. הוא היה בעד, אבל הנאום שלה שבו הסבירה שהחוק הוא כדי לקבל הכרה ערכית במשפחות חד מיניות, גרם לו להצביע נגד.
בעולם של פייגלין נצטך להראות נאמנות למדינה. איך? גם הוא לא יודע
מלכה גם אמר שמבחינתו בעולם שבו הנישואין מופקעים מהמדינה, יכולים להתחתן גם שותפים לדירה, או כל שני אנשים שמתחשק להם. ממילא אין לזה הרבה משמעות. יש פער גדול בין הרעיונות הליברטיאניים של פייגלין, לבין החזון הדתי יהודי שלו, במיוחד כשזה מגיע לדברים ספציפיים. הרבה רעיונות שנראים יפה על הנייר, לא עומדים במבחן הרמת האצבע בכנסת. וזה מגיע כמובן לשיא בעניין הגדה המערבית ועזה.
אני מביא כאן את החזון, אחרי שבדקתי עם מלכה פעמיים, שאני מבין נכון את הדברים. ההצעה של פייגלין היא להתחיל בכך שנחזיר לעזה ולגדה משטר צבאי. בשלב השני יוצע לכל הפלסטינים לעבור לארץ אחרת. הוא לא אומר את מילת הקסם טרנספר, אלא מסביר שרובם בעצם מתים לעוף מכאן, שיש מדינות שיקלטו אותם, שזה במטוסים. נשמע זוועה, אבל בנועם שפתיים. בשלב הבא אלה שישארו יוכלו לקבל תושבות. כלומר להיות אזרחים ללא זכות הצבעה. שוב, המילה אפרטהייד לא נשמעת. מלכה ניסה להסביר שיש מלא דברים כאלה בעולם, מודה שלא היה לי כוח לשמוע.
בשלב הסופי מי שכן ירצה להצביע יצטרך להראות נאמנות למדינה. שאלתי איך מראים נאמנות למדינה? הרי זה בדיוק ההפך מכל העניין הזה של אי התערבות המדינה בחיי האזרחים. האם להקריא שיר שנראה לך פרובוקטיבי על במה זה חותר נגד הנאמנות? חוץ מזה ששנינו קיללנו את מירי רגב, הדיון לא הגיע לשום מקום. הם דורשים נאמנות.
האוטופיה של פייגלין לא תתממש, וטוב שכך
אם זה לא מספיק, ניסיתי בסוף לשאול מה עם הטירוף הזה של בית המקדש. מלכה ישר נעלב. טען שכל יהודי חולם כל יום על הקמת בית המקדש. ושזאת בהחלט מטרה שקרובה לליבו וזה לא יפה שאני מזלזל בה. שיניתי את טון הדיבור. מלכה התחיל לדבר על מגנומטרים. לא השכנעתי שהם לא מעוניינים במלחמת גוג ומגוג. לסיום שאלתי על מי הם ימליצו בפני הנשיא להרכבת הממשלה, גנץ או ביבי. מלכה אמר שזה פתוח. מי שיבטיח יותר. לא הצלחתי ללחוץ אותו לקיר. אחרי שעה ארוכה נפרדנו כידידים. הוא איש באמת נחמד שי מלכה, אפילו שאני לא בטוח שהוא מבין לעומק את המשמעות של החלומות של משה פייגלין. אבל היי, זאת התנשאות.
למשה פייגלין ומפלגתו יהיו במקרה הטוב 5-7 מנדטים בכנסת הבאה. הוא לא יהיה גורם מרכזי. כלומר האוטופיה שלו לא תתממש. מה שכן הוא יצטרך להצביע. והוא יהיה ימני מאוד, בעד קו קשוח נגד הפלסטינים שאותם הוא רוצה להעיף מכאן. בעניין הומואים, הוא יצביע נגד פונדקאות, אבל לטענת מלכה בעד סעיפי אי אפליה. ואולי לא בדיוק. התנאי הוא שזה לא יראה לו כאילו החוק המוצע מבקש לגרום למדינה להכיר ערכית במשפחות חד מיניות. מאחר ש- 115 חברי כנסת חושבים בניגוד אליו, שצריך להמשיך בשיטה הקיימת, של תיקון עוולות דרך הכרה רשמית של המדינה, ולא מאמינים בליברטריאניות ובהקטנת השפעת המדינה, כנראה שכן נראה כאן חוקים בעד הכרה ערכית בלהט"ב. פייגלין יצביע נגדם.
מה שאני מנסה לומר הוא שהספר הגדול עם המצע, והשיטה האוטופית, אולי מכילים בתוכם איזה חלום מקסים לעולם טוב יותר עם שוויון זכויות ללהט"ב, יכול להיות. אבל בפועל פייגלין הוא אדם שבאופן ערכי לא מאמין שיניב, כפיר ובתם המתוקה בתבל שי, הם משפחה. לכן הוא סוג של אויב שלי. מי שיכניס אותו לכנסת, יכניס מפלגה קטנה, ימנית, לטעמי להט"בופובית, שחלומה הגדול הוא בית מקדש במקום כיפת הסלע, והרעיון הגדול שלה הוא ערבים כתושבים בלי זכות הצבעה. בהצלחה לכם. שום ג'ויינט חוקי, שגם אני מייחל לו, לא יוכל לטשטש את זה.