הסקרים שהתפרסמו בימים האחרונים מלחיצים את גוש הימין. יותר מדי מפלגות נמצאות על סף אחוז החסימה, מאיימות לזרוק עשרות אלפי קולות של ימנים לפח, ולראשונה מזה הרבה שנים, לתת את היתרון לגוש השמאל. אחת המפלגות שמתנדנדת על הקצה היא זהות, מפלגתו של משה פייגלין, שלאחרונה מתחזקת בסקרים כשהיא נוגסת בכוחם של בנט ושקד מהימין החדש. זהות הפכה לטרנדית בקרב צעירים, ובעיקר זוכה לנוכחות מאוד מרשימה ברשתות החברתיות.
אלא שהאיום על הימין מצד 'זהות' הוא לא רק בגלל הסיכוי הגבוה לבזבוז הקולות. למעשה, האפשרות שאולי מלחיצה יותר היא שפייגלין, אדם שמאוהב בעצמו ובדעות שלו אפילו יותר מאשר יאיר לפיד, דווקא יצליח לעבור את אחוז החסימה.
הנשיא ריבלין יתייחס לפייגלין כאל מוצא שלל רב
תארו לעצמכם את הסצנה הבאה. זהות מצליחה להפתיע (גם אותי, מודה) ומכניסה 4-5 חמישה מנדטים לכנסת, שמציבים אותה כלשון המאזניים בין בני גנץ לבנימין נתניהו. כשהוא יגיע לשיחה אצל נשיא המדינה, יפנה ריבלין לפייגלין וישאל "אז על מי אתה ממליץ שירכיב את הממשלה?". "יש רק אדם אחד שבאמת ראוי להוביל את עם ישראל בעת הזו", יענה פייגלין. "ומי זה?", יבקש הנשיא לדעת", "משה פייגלין כמובן", יאמר יו"ר מפלגת זהות בצניעות אופיינית. ריבלין יתחיל לצחוק, אבל יקלוט לפתע שפייגלין היה רציני לגמרי. "כמובן, כמובן", ימהר הנשיא לומר, "אבל בהנחה שלא אטיל עליך את המשימה, האם תמליץ על בנימין נתניהו או על בני גנץ?". "אני לא באמת רואה הבדל בין שתי האופציות הלא טובות הללו", ישיב פייגלין במתינות, "כך שהקריטריון המרכזי, כפי שהצהרתי בכל הבחירות, הוא מי שיבטיח קידום לגליזציה של קנאביס". "אז אין לך העדפה לכאן או לכאן?" יבקש הנשיא לוודא. "ממש לא", יבהיר פייגלין וילך לביתו שמח וטוב לב.
ריבלין, שלא בדיוק נמנה על אוהדיו הגדולים של נתניהו, יבין שנקרתה בפניו הזדמנות. הפער במספר המנדטים בין הליכוד לכחול לבן לא גדול (ובסיכוי סביר יהיה לטובת גנץ-לפיד), הימין והחרדים המליצו על נתניהו, השמאל על גנץ, המפלגות הערביות אמנם לא המליצו אבל הבהירו שיש יותר סיכוי למו"מ עם גנץ, ואם שמים את פייגלין בצד לאף אחד מהמועמדים אין רוב מובטח. תוסיפו לכך את העתירה שבוודאי תוגש לבג"צ נגד הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו, ותקבלו מספיק הצדקה ציבורית עבור ריבלין להטיל את הרכבת הממשלה על בני גנץ, והזדמנות פז עבור הנשיא להירשם בדפי ההיסטוריה (וכותרות המהדורות) כמי שסיים את תקופת שלטונו של נתניהו.
חשבתי שאתם מכירים אותי מההתנגדות לאוסלו, מזה שהצבעתי נגד התקציב בגלל שחרור המחבלים, מזה שהצבעתי בעד חוק ליצמן שימנע מו"מ על י-ם כשכל הקואליציה ברחה לקפיטריה ומהמאבק שלי על הר הבית. חלק זוכרים, אבל למי ששכח - אולי ראוי להזכיר במעמד זה נוכח העלייה המטאורית של מפלגת זהות בסקרים
— משה פייגלין (@moshefeiglin) 7 במרץ 2019
כמה קנאביס צריך כדי להדחיק את העובדה שבגללך ישראל נסוגה מהשטחים?
מרגע שהמנדט יהיה אצלו, גנץ יחתור להקמת הממשלה בכל הכח. החרדים אמנם העדיפו את נתניהו, אבל הם יעשו הכל כדי לא לשחזר את המצב המר של הישיבה באופוזיציה בכנסת ה-19 (בזכות ברית בנט-לפיד). זה לא יהיה מו"מ פשוט ושאלת חוק הגיוס תככב בו כמובן, אבל תחת קדושת המטרה של הפלת נתניהו לפיד יהיה מוכן לכמה ויתורים כואבים, החרדים יהנו מכמה תקציבים, וממשלת גנץ-לפיד תצא לדרך.
פייגלין יוכל לרשום לזכותו את התחלת תהליך הלגליזציה של הקנאביס, ואולי גם יהנה מתיק הכלכלה, אבל ספק כמה זמן הוא והעקרונות שלו יחזיקו בקואליציה הזו. כשטראמפ יגיע עם הסכם המאה וגנץ-לפיד יקבלו אותו בזרועות פתוחות, תוך הקפאה של כל הבנייה מחוץ לגושים ועוד מחוות כלפי הפלסטינים, פייגלין ינטוש מייד בחמת זעם, אבל אז כבר יהיה מאוחר מדי. עם החרדים והגוש החוסם משמאל, ההסכם המדיני יהפוך לעובדה מוגמרת.
ופייגלין? כן, הוא יירשם בהיסטוריה כאיש הימין שנתן לשמאל את המפתח להרכבת הממשלה. מזל שהקנאביס יהיה חוקי כדי שאפשר יהיה לעשן ולשכוח.
הכותב הוא סגן עורך עיתון "בשבע"