המירוץ למשרת שר המשפטים הבא נפתח מחדש בקול תרועה רמה, עם צעד מאוד מחוכם של אמיר אוחנה, שר המשפטים הנוכחי שנכנס כמינוי זמני, ומקווה להצליח להחזיק במשרד גם אחרי הבחירות.
המהלך של אוחנה היה פשוט ומהיר – פיטורי מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, מי שהחזיקה מעמד במשך כל תקופת הכהונה של איילת שקד במשרד, וזאת למרות שהייתה בכלל מינוי עוד מתקופתה של ציפי לבני. פלמור נחשבת לדמות מוערכת במשרד וגם מחוצה לו, אבל זה לא סוד שתפיסת העולם שלה נוטה שמאלה, בטח בכל מה שקשור למעמדה של מערכת המשפט והייעוץ המשפטי. למרות חילוקי הדעות, שקד עבדה עם פלמור יד ביד בזכות היכולת של השתיים להתמקד בפן המקצועי של הדברים.
כל עוד עתידה הפוליטי של שקד היה לא ברור אוחנה ידע שיש לו סיכוי לא רע להחזיק בתיק, ושהמתחרים שלו מגיעים רק מתוך הליכוד, כשהטוען היחיד לכתר שמגיע מבחוץ הוא בצלאל סמוטריץ', שנתניהו כבר הבהיר (והוכיח) שהוא לא יקבל את התיק הנכסף. עכשיו כששקד חזרה, והיא מכוונת חזק לחזור לתיק שבנה אותה בשנים האחרונות, אוחנה יודע שיש לו מתחרה אמיתית, שאולי אף תצליח לבנות תחתיה מפלגת ימין גדולה שתציב את קבלת תיק המשפטים כתנאי סף לכניסה לקואליציה.
אלא שכדי לקבל את תיק המשפטים, שקד צריכה שהדרישה שלה תהיה מלווה בלגיטימציה ציבורית בקרב כלל בוחרי הימין, בוודאי אלו שיצביעו עבורה, אבל גם אצל אנשי הליכוד שבאופן כללי מחבבים אותה.
עד היום הליגיטימציה הזו הייתה ברורה, כששקד נחשבה לשרת המשפטים הראשונה מהימין שהצליחה לעשות במשרד צעדים משמעותיים. כעת, על הרקע הזה מגיע הצעד של אוחנה ומשדר לציבור הבוחרים הימני מסר חד וברור – "אתם חושבים ששקד ימנית? האמת היא שאני יותר ימני ממנה. היא אמנם עשתה כמה צעדים חשובים לשינוי בתחום המשפטים, אבל אם אתם רוצים מהפכה אמיתית נגד החונטה המשפטית, את זה רק אני יכול לעשות ולא שקד, כי רק לי היה את האומץ לפטר את המנכ"לית השמאלנית שמינתה ציפי לבני". את המסר הזה יהדהדו כמובן הליכודניקים השרופים גם במהלך קמפיין הבחירות הקרוב, בו הרשימה בהובלת שקד תנסה מן הסתם להחזיר אליה כמה מנדטים מהליכוד.
חשוב לדעת שמבחינה חוקית אין שום בעיה בצעד שנקט אוחנה. מנכ"ל משרד ממשלתי הינה משרת אמון, ולשר יש את הזכות המלאה לפטר או למנות את איש אמונו, כפי שגם אישר היועמ"ש מנדלבליט את ההליך. זעקות השבר מצד שמאל על מות הדמוקרטיה והעתירה שבוודאי תוגש לבג"ץ, רק יעשו טוב לאוחנה, שייחזק את מעמדו כאיש הימין האמיץ שנלחם מול כל השמאל.
אלא שאמיתית מדובר בצעד ריק מתוכן. יהיה אפילו מי שיאמר שזה ספין. שקד הצליחה באמצעות פלמור לערוך שורה של צעדים חשובים בתוך המשרד, ולא בכדי פלמור זכתה להודעות פרישה מאוד מפרגנות משני ארגוני ימין מובהקים – הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, ועד לתנועת רגבים שהודתה לה על פעילותה למאבק בתופעת הפוליגמיה, המתרחשת בעיקר במגזר הבדואי.
אוחנה, אדם יקר ומוכשר, מונה כרגע רק לתקופת מעבר ועד שהמנכ"ל החדש שהוא הכניס יספיק להתאקלם כבר יגיעו ימי הבחירות, כך שמעשית הצעד הזה בעיקר מבטיח שעד אז לא יקרה במשרד המשפטים כלום. הדבר היחיד שכן יתרחש הוא שמעמדו של אוחנה כאויב המערכת יתחזק, מה שיקשה עליו לפעול גם אם יקבל את המשרד כמינוי קבע.
בהחלט ייתכן שאחרי חמש שנים בתפקיד הגיע הזמן להחליף את פלמור. מאוד הגיוני שכדי לעשות את שינויי העומק הנדרשים במשרד המשפטים יש צורך במנכ"ל אחר. הכל טוב ויפה, אבל זה צעד שצריך לעשות מי שיקבל את מינוי הקבע לתפקיד בממשלה הבאה. אם אוחנה היה מחכה לרגע בו הוא היה זוכה בתפקיד הזה באופן סופי ואז מבצע את ההחלפה, זה היה עובר בשקט כמעט גמור, מכיוון שבאותו זמן לא מעט מנכ"לי משרדים נוספים היו מתחלפים, כפי שקורה בכל פעם בה מתחלף שר במשרד. רק שכנראה שזו הבעיה, שצעד שקט הוא אולי פרקטי, אבל לא מביא כותרות.