בני גנץ: בני בני ילד רע
כולם ציפו לשבירת השתיקה של בני "חושב שהוא חתיך וכמעט הצליח לשכנע אותנו" גנץ, ובסוף הוא הואיל לספק לעם כמה מילים תחת הסיסמה "ישראל לפני הכל". והוא עשה את זה בכזאת עייפות, לאות וחוסר חשק מופגן, שאי אפשר שלא לחשוד קצת בפסיכולוגיה הפוכה. אמנות הפיתוי - הוא מתייחס אלינו באדישות וכלאחר יד כדי שרק נידלק יותר. יש גם אווירת דילן קלה: גנץ הוא הקשוח השתקן על האופנוע שבסוף גונב אותנו מברנדון (לפיד).
אבל אל חשש! חיש קל האנרגיות הנמוכות פינו את מקומן לסרטונים חדשים שבהם גנץ שובר חזק ימינה, סופר בהתלהבות מטרות חיסול בעזה ומחבלים הרוגים תחת כותרות מלאות גאווה שמציינות הישגים כמו "חלקים מעזה חזרו לתקופת האבן". זה נראה כמו פרודיה על "עוצמה לישראל", לזה חיכינו? לעוד אחד שסופר שיניים על החגורה? מי המספר שתיים שלו, אלאור אזריה? ימנים או שמאלנים, אין אקט בזוי יותר מספירת גופות. תוסיפו לזה את הפאתוס, הדרמה, השחור לבן ואווירת האפוקליפסה, ואולי היה עדיף לו להמשיך לשתוק.
תחזית: עכשיו דממה! גנץ על הבמה.
יש עתיד: יאיר לפיד מחכה לנס
אחלה סרטון של יאיר לפיד! נקדם בברכה כל וידאו שבו הוא לא מדבר. קריאייטיב פשוט וקצר שבו הוא גורס את כל מהלכי הממשלה ומבטיח לתקן אותם. אם לצטט את מירי רגב – "שני שרים אחריי לא יצליחו לתקן את מה שעשיתי" וסביר להניח שגם לפיד לא, ייתכן מאוד שניעצר בשלב הגריסה.
על המגרסה ניצבים פסלונים קטנים של בגין ובן גוריון כדי להזכיר לנו שיאיר נתלה באילנות, והקלוז אפ על כוס המשקה שלו מזכירה לנו שהוא שותה נס. לא קפסולות, לא הפוך, סתם נס. כזה פשוט. הכי אפוד צהוב. לא הצלחתי לקלוט מה התמונה על הדסקטופ שלו במחשב, אבל אפשר להניח שזו תמונה של עצמו. דבר חשוב שיש לקחת בחשבון במרוץ הזה הוא שליאיר לפיד יש חיקוי טוב ב"ארץ נהדרת" וכדאי שנראה אותו הרבה. על אותו עיקרון, אגב, גבאי יכול ללכת.
תחזית: עשוי להיגרס על ידי גנץ.
נאוה בוקר: באה מאהבה
הסרטון האהוב עליי עד כה. נאוה בוקר יושבת וגוזרת לב מעיתון "הארץ" על רקע מוזיקה רומנטית, ואז מקמטת אותו ואומרת "לא חשבתם ברצינות, נכון?". האמת שכן נאוה, בואי נפתח את זה, כמה עשית ב"עשרים שאלות"?
למרבה הצער, נאוה לא ממשיכה לגזור אותיות מעיתון "הארץ" ומחברת לנגד עינינו מכתב כופר ל"שמאל", אלא מסבירה לנו שאהבת התקשורת לא חשובה לה. "אני לא מחפשת את האהבה שלהם ואת המחמאות", היא אומרת בטון נעלב, ומיד מתפנה לצעוד בעקבים על רקע דגל ישראל. "ירושלים, הדגל, החיילים שלנו, צדקת הדרך" - יורה, ללא הקשר, מילים שכנראה משחררות סרוטונין אצל ימנים.
"באתי לפוליטיקה מאהבה, כי בלי לב מה יעשה השכל?", היא מרימה להנחתה לכל מי שאי פעם טען שהיא לא, איך נאמר, הנמלה הראשונה בטור, וגם מזכירה לנו שוב שהיא לא מתנשאת, למקרה שמישהו עדיין מבולבל מהפריים שלה עם עיתון "הארץ". בוקר מספרת איך נאבקה למען הנכים (נאבקה = הסתתרה בשירותים כדי לא להצביע נגד החוק של אילן גלאון), רבה עם ערבים בכנסת ומקדמת את חוק עונש המוות למחבלים. ואת כל זה היא עושה את זה מכל הלב. כי בלי לב, מה יעשה השכל? לא יצביע לנאוה בוקר, זה בטוח.
תחזית: בעונה הבאה של "האח הגדול" עדי לאון שולח אותה לביוב.
אבי גבאי: הכל אפשרי חוץ מסרטון ברור
אבי גבאי, אל תצעק עליי! אנחנו לא בדואר או בפנטזיה מינית שלי. "כולכם מכירים אותי בתור זה שבגיל 36...", מרעים גבאי ומזכיר לכולנו את מנכ"לותו בבזק בינלאומי. ובכן, כולכם מכירים אותי בתור זאת שבגיל 36 ישבה באופן ספייס ובאו לצעוק עליה פליטי אח גדול שהיא העליבה בטור. אני לא יכולה להתחייב שזה יקרה גם עם סרטוני הבחירות, אבל אני מבטיחה לנסות. אתם רואים פוליטיקאים? ככה עושים את זה בלי לצאת שקרנים.
אני מודה שהמהלך בסרטון של אבי גבאי לא מפוצח לי עד הסוף. הוא עומד בחליפה שחורה ומרעים בקולו בשילוב של סמכותיות והיסטריה, אבל אז מתברר שהוא בעצם שומר בקניון? והוא בכלל כאן כדי להמליץ על ספרו "הכל אפשרי", שאמנם נשמע כמו שיר של סטטיק ובן אל אבל זו למעשה אוטוביוגרפיה שמתארת איך צמח בשכונת העוני של נאפולי והפך לסופר? מה הוא מנסה להגיד כאן, שגם מאבטח יכול להיות ראש ממשלה כי "הכל אפשרי"? ולמה הוא שולח אותנו לעשות בוק רפורט על הספר שלו במקום פשוט לזרוק כמה מסרים קליטים ולקוות לסוגסטיה?
תחזית: הבחירות הבאות ייפתחו במילים "כולכם מכירים אותי בתור זה שבגיל 52 הפסיד בבחירות!"
משה כחלון: אל תסתבכו עם יגאל הנאצי
הסרטון של כחלון דווקא חמוד, במיוחד אורי גבריאל. חדי הזיכרון שביניכם יזכרו שזו לא הפעם הראשונה שאורי גבריאל משתתף בסרטון בחירות. בבחירות 2013 הוא הרעים עלינו מהמסך: "פוליטיקה זה חרא! מי אתם שתדרכו על שאול מופז?" בתשדיר של, ובכן, שאול מופז. המכנה המשותף: שמרו על הטחול שלכם, יגאל הנאצי בדרך.
הפעם גבריאל מגיע לכחלון כדי לדרוש פרוטקשן מקופת המדינה, אבל כחלון מסביר לו שהכל הלך לציבור. וזה רעיון חמוד פשוט בהתחשב בכל השחיתויות האמיתיות, השוחד, המרמה, אפי נווה – המהלך הפרודי נראה כל כך לא מופרך שנוצרת תחושה קצת לא נוחה. מה שכן, חייבים להעריך את דבקותו של אורי גבריאל בשידורי התעמולה. אני לא מרגישה שההצבעה שלי שינתה משהו מאז ניצנים 2003 (מויאל לנצח!), והוא ממשיך להתעלק על מפלגות מרכז לא מעניינות.
תחזית: אורי גבריאל ימשיך להצליח בארץ ובעולם! אה, כחלון?
הימין החדש: הדייט המתיש בעולם
שלושת הסרטונים החדשים של איילת שקד ונפתלי בנט נראים כמו תעודות זהות ב"האח הגדול" שבו הם מציגים את הדיירים החדשים בבית. כלומר, במפלגה - הם לא היו עוברים מיונים לאח בחיים.
מתן כהנא מספר, באווירת BOLD ובפאתוס לא מבוטל, שהוא חייל של העם היהודי. הוא מפרט לנו בארכנות וטרחנות את כל מהלך חייו עד ימינו, במה שמרגיש כמו הדייט המתיש בעולם. המילה "חייל" מוזכרת כל כך הרבה פעמים עד שאין מנוס מלהסיק שמדובר בקטניפ.
קרולין גליק מדברת קצת פחות על עצמה, אבל רק באנגלית. כי היא לוחמת ההסברה שלנו בעולם, ולפי ויקיפדיה גם הייתה העורכת הראשית של אתר "לאטמה". ובכן, בואו נקווה שהיא לא תנסה לשלב הומור בהסברה.
הסרטון השלישי מוקדש לשירלי פינטו: ימנית, מסורתית וחירשת, שתאייש את נישת בעלי המוגבלויות ותזכיר לנו שהימין החדש היא גם מפלגה חברתית. כאילו, בהנחה שאתם חיילים של העם היהודי וגרים באפרת.
תחזית: לפחות אחד מהם יאמר דבר מזעזע בתקשורת ויודח מהמפלגה עוד לפני הבחירות. הכסף שלנו על החירשת.