סדר היום הכלכלי מנסה לדחוק אותו הצידה, אבל הנושא המדיני והביטחוני הוא זה שמאפיין באופן היסטורי את המפה הפוליטית, גורם להזדהות אצל מצביעים ולנאמנות לדרכה של מפלגה מסוימת. השאלות אולי מוכרות, אבל זה רק בגלל שהקונפליקט בו נמצאת מדינת ישראל רחוק מפתרון. בדקנו איך מציעות המפלגות לקרב אותנו אל הפתרון הזה.
האם אתה תומך בכינון מדינה אחת, שתהיה מדינת כל אזרחיה, בין הירדן לים?
יהדות התורה: יהדות התורה אינה מתבטאת ולא עוסקת בתקשורת בנושאי חוץ ובטחון. החלטותיה מתקבלות בנושאים אלו קרוב לדיונים הרלוונטיים כפי הוראות מועצת גדולי התורה.
כולנו: מדינה אחת בין הירדן לים משמעותה סוף לציונות ולקיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אנו מתנגדים לכך בכל תוקף. המשמעות הינה להעניק ל- 2.8 מליון פלשתינאים אזרחות ישראלית, ולאיים על הרוב היהודי במדינה, או לא לתת להם אזרחות וכך לוותר על הדמוקרטיה והחזון הציוני. (ד"ר מייקל אורן הוא זה אשר ניסח את עמדותיה של מפלגת כולנו בשאלון זה).
יש עתיד: מפלגת "יש עתיד" תומכת בהסדר אזורי שיכלול היפרדות בין ישראל לבין הפלסטינים, על פי העיקרון של "שתי מדינות לשני עמים", שבמסגרתו יישארו גושי הישובים הגדולים (אריאל, גוש עציון ומעלה אדומים) בתחומי מדינת ולישראל יהיו הסדרי ביטחון מספקים.
המחנה הציוני: לא. אנו דוגלים בנוסחה של שתי מדינות לשני עמים, הנוסחה שזכתה לתמיכת כל ראשי הממשלות שכיהנו ב-16 השנים האחרונות.
מרצ: לא. עתידה של מדינת ישראל כדמוקרטיה תלוי בסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני על בסיס מתווה של שתי מדינות לשני עמים, באמצעות סיום הכיבוש וחלוקת הארץ.
הרשימה המשותפת: הרשימה המשותפת תפעל להקמת מדינה פלסטינית עצמאית וריבונית ותאבק למען שוויון מלא, לאומי ואזרחי, לציבור הערבי-פלסטיני בישראל, בהיותו מיעוט לאומי בעל זכויות קיבוציות ואישיות. הרשימה המשותפת דורשת להכיר בציבור הערבי כבמיעוט לאומי, ובזכותו לניהול עצמי בתחומי התרבות, החינוך והדת, ובהיותו חלק מהעם הערבי-פלסטיני ומהאומה הערבית.
יחד: רק מדינה ריבונית יהודית אחת.
האם אתה תומך בנסיגה לקווי 67 במסגרת הסכם שלום עם הפלסטינים?
כולנו: קווי 67 אינם רלוונטיים למציאות הקיימת היום בשטח. גושי ההתיישבות והשכונות היהודיות במזרח ירושלים תמיד יהיו חלק ממדינת ישראל והם לא צריכים להיכלל במשא ומתן.
יש עתיד: הדיון על גבול הקבע יתבסס על שיקולי הביטחון של ישראל ויתחשב במציאות שנוצרה בשטח מאז 1967. שני הצדדים יכירו באינטרס המשותף להשאיר את גושי ההתיישבות בידיה של ישראל. במידה ויהיה בכך צורך יתנהל משא ומתן על חילופי שטחים.
המחנה הציוני: המחנה הציוני תומך בהסדר קבע שבמסגרתו ישמרו גושי ההתיישבות באיו"ש כחלק ממדינת ישראל. יתבצעו חילופי שטחים עם הפלסטינים וכל זאת על בסיס גבולות ברי הגנה.
מרצ: כן. במסגרת הסכם יש לקבוע את הגבול בין שתי המדינות על בסיס קווי 1967, תוך חילופי שטחים מוסכמים. שתי הבירות לשתי המדינות ייכונו בירושלים, כמרחב אורבני מאוחד וריבונות מדינית מפוצלת.
הרשימה המשותפת: הרשימה המשותפת נאבקת למען שלום צודק באזור המתבסס על החלטות האו"ם; סיום הכיבוש של כל השטחים שנכבשו בשנת 1967, פירוק כל ההתנחלויות וחומת ההפרדה הגזענית, שחרור האסירים הפוליטיים, הקמת מדינה פלסטינית עצמאית ריבונית בגבולות ה-4 ביוני 1967, שבירתה ירושלים המזרחית.
יחד: צעד כזה יביא טרור וטילים לירושלים והסביבה.
האם תתמוך או תתנגד לכניסת מספר מצומצם של פליטים פלסטינים לישראל במסגרת הסדר קבע?
כולנו: בכל הסדר עתידי, יישמרו גושי ההתיישבות ולא תתאפשר כל חזרת פליטים לשטחי ישראל. עקרונות אלה (והפליטים בפירוש) מתקיימים תחת ההבטחה של מכתב בוש-שרון, אשר לו מעמד של חוק של ממש לאחר שאושר על ידי שני בתי הקונגרס בארה"ב.
יש עתיד: שאלת הפליטים תיושב בתחומי המדינה הפלשתינית העתידית ובשום אופן לא בישראל.
המחנה הציוני: לא. אנחנו מתנגדים באופן נחרץ לחזרת פליטים לישראל. המדינה הפלסטינית תהיה הפתרון הלאומי השלם והמלא לסוגיה זו.
מרצ: במסגרת הסכם עתידי, יש להגיע לפתרון מוסכם לבעיית הפליטים הפלסטינים בקווי "יוזמת השלום הערבית", ובכל מקרה זכות השיבה תהיה למדינה הפלסטינית שתוקם.
הרשימה המשותפת: בעיית הפליטים הפלסטינים היא לב ליבו של המאבק הפלסטיני, הרשימה המשותפת תפעל להבטחת פתרון צודק לבעיית הפליטים הפלסטינים, בהתאם להחלטות האו"ם.
יחד: נתנגד.
האם אתה מסכים או מתנגד לפינוי התנחלויות במסגרת הסדר שלום עם הפלסטינים?
כולנו: כל עוד אין מנהיג פלשתינאי הרוצה ו/או מסוגל לחתום על הסכם קבע השם קץ לתביעות ולסכסוך, אין סיבה לשאת משא ומתן עם עצמנו בתקשורת.
יש עתיד: במסגרת ההסדר האזורי יישארו גושי הישובים הגדולים (אריאל, גוש עציון ומעלה אדומים) בתחומי מדינת ישראל. כדי לקדם את רעיון ההיפרדות, אנו מכירים בעובדה – שבה הכירו גם ממשלות ישראל בעבר – שהדילמה בין החזקת שטחי ארץ ישראל לבין שאלת הרוב היהודי, מחייבת אותנו לוותר על חלק משטחי ישראל. הפתרון של "שתי מדינות לשני עמים" – בו הכירו גם כל ראשי הממשלות בישראל בשלושים השנים האחרונות, מיצחק רבין ועד לבנימין נתניהו – הוא הפתרון היחיד שיכול להבטיח קיום ובטחון לישראל. לא קל בעינינו הוויתור על שטחי מולדת היסטוריים הנובע מפתרון זה. אנו רואים במתנחלים החיים במחוזות אלה ציונים אמיתיים, ובלב נשבר אנו נאלצים לבקש מחלק מהם להקריב את מפעל חייהם למען שלמותה של המדינה וקיומה ארוך הטווח. הוויתור על חלק משטחי ארץ ישראל ההיסטורית הוא חלק הכרחי מהמלחמה על קיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל, שלה רוב יהודי ושהיא מדינה דמוקרטית השוכנת בגבולות בטוחים ומוכרים.
המחנה הציוני: בכל הסדר אנו נוודא את ביטחונם של גושי ההתיישבות ובמסגרתו של הסכם שלום כולל, יידונו חילופי שטחים על בסיס ההתנחלויות המבודדות.
מרצ: במסגרת עסקת חבילה כוללת להסכם מדיני בין שני הצדדים, יש להגיע למתווה במסגרתו הגושים הגדולים יישארו בריבונות ישראלית בתמורה לחילופי שטחים מוסכמים, ויתר ההתנחלויות יפונו במסגרת תכנית פינוי-פיצוי.
הרשימה המשותפת: יש לפרק את כל ההתנחלויות ואת חומת ההפרדה, לא יהיה שום הסכם או התקדמות ממשית בנושא המדיני כל עוד ההתנחלויות קיימות.
יחד: נתנגד לפינוי ההתנחלויות.
האם אתה תומך בהקפאת הבנייה בהתנחלויות או מחוץ לגושי ההתיישבות העיקריים?
כולנו: גושי ההתיישבות אינם מהווים מכשול להסדר. בכל הסדר אנחנו נשמור על הגושים הגדולים (גוש עציון, אריאל, מעלה אדומים). כדי להראות נכונות ומחויבות של מדינת ישראל להסדר עתידי של שתי מדינות בעתיד, וכדי להחזיר את הלגיטימציה של ישראל לבנות בגושים ובשכונות היהודיות בירושלים בלבד, ולשמר את המערכת יחסים האסטרטגית של ישראל עם ארה"ב ובנות בריתה, על ישראל למקד את הבנייה מעבר לקו הירוק בירושלים ובגושים.
יש עתיד: במהלך המשא ומתן תוחל הקפאת בנייה מחוץ לגושי הישובים ביהודה ושומרון, למעט התחשבות בגידול הטבעי בישובים הקיימים.
המחנה הציוני: אין דין ההתנחלויות המבודדות כדין גושי ההתיישבות. אנו נתנגד לבנייה במקומות שכל מנהיג יודע שלא יהיו חלק מישראל בעתיד ונתמוך בפיתוח הגושים שבוודאות יישארו תחת ריבונותנו.
מרצ: יש להקפיא לאלתר כל בנייה חדשה בהתנחלויות. מפעל ההתנחלות מנוגד לחוק הבינלאומי ומחבל ביכולתה של ישראל להגיע להסדר מדיני על בסיס פתרון של שתי מדינות.
הרשימה המשותפת: אין הבדל בין ההתנחלויות וגושי ההתיישבות, אלה המצאות של הכיבוש והמשך מתן הלגיטימציה לנישול הפלסטינים מאדמתם. את הבנייה צריך להפסיק לאלתר, המונח הקפאה הוא עטיפה להמשך מפעל ההתנחלויות שמנציח את הכיבוש.
יחד: מתנגדים.
האם לדעתך על ישראל לדרוש מהפלסטינים להכיר בה כמדינה יהודית כחלק מהמשא ומתן?
כולנו: אנו מתנגדים לתנאים מקדימים – עבור שני הצדדים.
יש עתיד: ישראל נוסדה כמדינת הלאום של העם היהודי, ועליה להישאר מדינה שבה רוב יהודי עם גבולות ברי הגנה.על ישראל להוסיף ולקיים יתרון ביטחוני-אסטרטגי איכותי על פני כל המדינות וגורמי הטרור המהווים איום פוטנציאלי כלפיה.
המחנה הציוני: מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי וזו הגדרתנו העצמית. הגדרתנו העצמית איננה מותנית או תלויה בהכרה פלסטינית כזו או אחרת ולכן הדרישה מהפלסטינים להכיר במדינת ישראל בוודאי כתנאי בסיסי לניהול המשא ומתן מיותרת.
מרצ: לא. ההתעקשות של נתניהו על הכרה פלסטינית בישראל כמדינה יהודית נועדה להוות מוקש במשא ומתן, תוך כדי שהיא מאפשרת לשמר מראית עין של קידום תהליך מדיני. כבר בכ"ט בנובמבר ישראל קיבלה הכרה בינלאומית כמדינתו של העם היהודי, והיא אינה זקוקה להכרה פלסטינית כדי להגדיר את זהותה.
הרשימה המשותפת: זוהי דרישה שאין לה מקום במסגרת מו״מ, אשר מטרתה לטרפד כל אפשרות להתקדמות מו״מ. מעבר לעובדה שאנחנו רואים ניגוד עמוק בין ההגדרה יהודית ודמוקרטית, ההגדרה כזאת אגב חתימה על הסכם עשויה למנוע את חזרת הפליטים ולהנציח את המעמד הירוד של האזרחים הערבים בישראל.
יחד: בוודאי.
האם אתה סבור שהגרעין האיראני הוא איום קיומי על ישראל?
כולנו: אין ספק שמדובר באיום קיומי ממשי. לישראל הזכות והחובה להגן על עצמה מפני איום קיומי. במישור המדיני, על ישראל לשמור על קשר רציף עם המדינות השותפות למשא ומתן ומשטר הסנקציות, על מנת להבהיר באופן חד-משמעי את עמדת ישראל כנגד האיום הגרעיני האיראני.
יש עתיד: ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להשלים עם קיומה של איראן גרעינית, אשר תגרור את האזור כולו למרוץ חימוש, שיעמיד את המזרח התיכון בסכנה קיומית. עם זאת עלינו לזכור שאחד מנכסיה הביטחוניים הגדולים ביותר של המדינה היא הברית האסטרטגית עם ארה"ב ויש לעשות כל מאמץ לשמור על ברית זו המאפשרת לישראל יתרון איכותי וטכנולוגי על אויביה –ולאפשר לארה"ב ולמדינות המערב להמשיך לנהל משא ומתן תקיף עם איראן על מנת לנסות ולמנוע את הפיכתה למדינה בעלת יכולת גרעינית בדרכים דיפלומטיות. על ישראל לתמוך בפעולה בין-לאומית שתשלב דיפלומטיה, הטלת סנקציות ואף פעולה צבאית אם ייווצר צורך – שתעצור את תכנית הגרעין האיראנית לפני שתעבור את נקודת האל-חזור. ישראל שומרת לעצמה את הזכות להשתמש באמצעים אחרים כדי לבלום את תכנית הגרעין האיראנית.
המחנה הציוני: איראן היא "מדינת סף גרעינית" ולכן האפשרות שתחצה סף זה ותהפוך לבעלת פצצה גרעינית מהווה איום אסטרטגי (קיומי) פוטנציאלי על מדינת ישראל.
מרצ: האפשרות שאיראן תחזיק בנשק גרעיני מהווה איום משמעותי. עם זאת, הגרעין האיראני אינו בעיה ישראלית בלבד, אלא בינלאומית, ועל ישראל לשתף פעולה עם המאמצים הבינלאומיים בנושא האיראני. המדיניות של נתניהו בנושא איראן והתעקשותו לנאום בקונגרס גורמות לפגיעה קשה ביחסים של ישראל עם ארה"ב ועם הקהילה הבינלאומית, ובתוך כך לפגיעה באינטרס הישראלי בסוגיה האיראנית, ובכלל.
הרשימה המשותפת: הרשימה המשותפת תאבק לפירוז המזרח התיכון, לרבות ישראל, מנשק גרעיני וכל נשק להשמדה המונית, כחלק מהמאבק למען עולם נקי מנשק גרעיני.
יחד: איראן גרעינית בהחלט מהווה סכנה למדינת ישראל.
האם אתה סבור כי ניתן למגר את הטרור באמצעיים צבאיים בלבד?
כולנו: לא. חייבים למנף את ההישגים הצבאיים להישגים מדיניים אחרת אותה מערכה צבאית חוזרת על עצמה כל כמה שנים, כפי שקורה בעזה. צריך end game ויעדים מדיניים.
יש עתיד: עוצמתן של מדינות נמדדת בראש ובראשונה על-פי מעמדן המדיני בזירה הבין-לאומית כתוצאה מיחסי-גומלין מדיניים ומתוקף השתתפותן בבריתות ובקואליציות בין-לאומיות – ולא רק על-פי עוצמתן הצבאית.יחד עם זאת, למדינה יש את כל הזכות להשתמש בכוח הצבאי שברשותה על מנת למנוע התקפות טרור על אזרחיה. המאבק בטרור צריך להיעשות הן במישור הצבאי והן במישור המדיני ואותה נחישות וללא פשרות.
המחנה הציוני: מיגור הטרור מחייב שילוב אמצעים שהמרכיב הצבאי הוא מרכזי והכרחי. עם זאת המדיניות שלנו מתבססת על שני ממדים – ממד ביטחוני וממד מדיני. תקיפות ביטחונית ופרגמטיות מדינית. בכדי לפעול בכוח מול הטרור, ישראל זקוקה ללגיטימיות פעולה בין לאומית.
מרצ: חד משמעית לא. בטווח הארוך, כדי למגר את הטרור על ישראל לעשות הכל כדי למגר את המוטיבציה לטרור. הקרקע הפורה ביותר עליה צומח טרור היא המקום בו בני אדם נמצאים במצב שבו אין להם מה להפסיד.
הרשימה המשותפת: הפסקת הכיבוש הוא הפתרון לכל רעה חולה, אנחנו מתנגדים לפגיעה באזרחים מכל הצדדים, אך יש לזכור שהתוקפנות הישראלית גורמת למותם של אזרחים רבים בתירוץ של מיגור הטרור.
יחד: בלי יד קשה לא נוכל להגיע לשום מקום.
האם ישראל צריכה לחדש את מדיניות הסיכולים הממוקדים ?
כולנו: על מדינת ישראל וכוחות הביטחון לפעול בכל האמצעים במסגרת החוק כדי להגן על אזרחי ישראל.
יש עתיד: אין כאן עניין של חידוש מדיניות. סיכול ממוקד אמור להשיג יעדים שיפגעו ביכולות פיקוד והפעלה של ארגוני טרור. כאשר יעדים כאלה יכולים להיות מושגים ניתן ואפשר להשתמש בכלי זה.
המחנה הציוני: בשדה הקרב כמו בשדה הקרב. המחנה הציוני ינקוט בכל פעולה שתבטיח את בטחונה של מדינת ישראל ושתמנע פגיעה בישראלים. יש לשקול כל פעולה מבצעית הן בהיבט הצר והן בהיבט הרחב על-פי התרומה שלה להשגת המטרה.
מרצ: כמעט תמיד, סיכולים ממוקדים הם שיטה לא אפקטיבית ולא מוסרית, פרט למקרים בהם מדובר במה שהוגדר על ידי בג"צ כ"פצצה מתקתקת" – מצב בו החיסול מאפשר לסכל פיגוע שעומד להתבצע בטווח הזמן המיידי. בכל מקרה אחר סיכולים ממוקדים אינם לגיטימיים, וישראל צריכה לעשות הכל כדי להביא את פעילי הטרור לחקירה ומשפט. מעבר לחובה לפעול במסגרת כללי המשפט הישראלי, שיטת הסיכולים מביאה כמעט תמיד לפגיעה בחפים מפשע, ואף הוכח כי בטווח הארוך היא אינה אפקטיבית במניעת טרור.
הרשימה המשותפת: המדובר במדיניות אכזרית אשר גורמת להרג אזרחים חפים מפשע ומנוגדת לחלוטין לדין הבינלאומי. אין לנקוט בפעולה מסוג זה ואין כל הצדקה לפעולות תוקפניות כלפי עם שנמצא תחת כיבוש מזה כשבעה עשורים.
יחד: השיקולים הצבאיים המקצועיים צריכים להכריע איך וכיצד לפעול מתי ובאיזה מקום.
הליכוד, ישראל ביתנו, הבית היהודי וש"ס נמנעו מלהגיב לכתבה