ייצוא ישראלי לחו"ל תמיד היה קטר צמיחה משמעותי, שהכניס מטבע זר בסכומים גדולים לישראל. בשנים של משבר, נשען המשק במידה רבה על היצואנים, בצמיחה, ביצירת מקומות עבודה וביציבות משקית. בשנת 2014 לדוגמא, הסתכם היצוא הישראלי בכ-95 מיליארד דולר. אולם, ניתוח מעמיק של היצוא הישראלי מצביע על האטה מתמשכת בקצבי צמיחת היצוא הבאה לידי ביטוי גם בהאטת הצמיחה של המשק הישראלי.
הייצוא, או נכון יותר הגדלת הייצוא, יהווה בכל מקרה מקור מרכזי ומוביל במימון תקציב המדינה לשם מענה לצרכי האזרחים והקטר אשר יוביל את המשק הישראלי לצמיחה ברת קיימא. רק צמיחה כזו תיתן בסיס כלכלי איתן להגדלת תקציב המדינה כך שראשיה יוכלו לתת מענה לאתגרים הכלכליים והחברתיים הניצבים בפני הקברנטים.
- העמדת מסלול הלוואות ייעודי לחברות ייצוא או לחברות המעוניינות בכניסה לשווקים הבין לאומיים- במסגרתו יקבלו היצואנים הלוואות צמודות למט"ח תוך דחייה של 3 שנים בתשלומי הקרן ("גרייס" ל-3 שנים).
- הגדלת קרן השיווק להיקף של לפחות 250 מיליון שקלים בשנה - הגדלת הקרן תסייע ליצואנים הקטנים והבינוניים בנטילת סיכונים מחושבים בשווקים הבין לאומיים תוך העמדת מימון וסיוע שיאפשרו להם להתמודד מול מתחרים גדולים ברחבי העולם.
- הגדלת הסיוע ליצואנים מתחילים- העמדת סל שירותים בסיסיים ליצואנים מתחילים, ביניהם: הכשרה בסיסית לייצוא, מידע על שווקים בחו"ל, סיוע באיתור סוכנים ומפיצים, סיוע וליווי של מנהל יצוא בתחילת הדרך ועוד.
- העמדת בסיס נתונים מלא וללא עלות ליצואנים קטנים ובינוניים- בכל הנוגע לדרישות תקינה בין לאומיות וכן סיוע בהערכות הנדרשת לעמידה בתקנים אלה וכל זה בהליך מהיר ופשוט.
- השקעה במנועי הצמיחה של הכלכלה הישראלית המייצאת- זאת, תוך מתן התייחסות גם לפעילות התעסוקה של עובדי הצווארון הכחול ופעילות בפריפרייה הן הגיאוגרפית והן התעסוקתית
כלכלת ישראל הייתה ותהייה תלוית ייצוא. יכולתנו כחברה צומחת לעמוד במכלול אתגרי המחר תלויה רבות בצמיחת המשק. הצמיחה העיקרית תגיע מחיזוק הייצוא ועל כך הממשלה הבאה צריכה לתת את הדעת כבר מיומה הראשון.
הכותב הינו מנכ"ל מכון היצוא.