קיץ 2011, מאות אלפי אזרחים יוצאים לרחובות להפגין. שם סומנה תחילתו של מאבק ציבורי ביוקר המחייה, בפערים החברתיים שהולכים וגדלים ובמצוקת הדיור. "העם רוצה צדק חברתי", קראו המפגינים בציפייה שהשלטון ייקח אחריות ויפעל לתיקון המציאות החברתית והכלכלית בישראל. במדינה דמוקרטית שבה העם הוא הריבון, אחד מתפקידיו המרכזיים של השלטון הוא לדאוג לרווחת האזרח, ולכך שיתקיים בכבוד. בדקנו את עמדות המפלגות בנושא.
עוד בבחירות:
האם אתה סבור כי יוקר הדיור בישראל גבוה מדי?
יהדות התורה: בהחלט.
כולנו: בהחלט. מדינת ישראל נמצאת כיום במצב חירום לאומי בעקבות משבר הדיור. ביטחון כלכלי אמיתי - זה דירה. אזרחים משעבדים לא רק את הדירה לבנק, אלא את העתיד של הילדים שלהם. מחירי דיור גבוהים זה פחות חינוך, פחות בריאות, פחות כסף פנוי ופחות עתיד לילדים שלנו. למה זה קורה? כי מונופול מקרקעי ישראל שולט על 93% מהקרקעות, מתעלל בחוכרים דוחף מחירים למעלה ותוקע שווקים אמיתיים. מחירי הדיור נסקו בשנים האחרונות כי יש יותר מדי ביורוקרטיה, כי יש יותר ריכוזיות מטורפת וכי יש יותר מדי בעלי אינטרס שרוצים לשמר את המצב הקיים. האשמים העיקריים במשבר הדיור הנוכחי הם הפוליטיקאים ובראשם ממשלת נתניהו-לפיד שהפסידה את המערכה על הדיור. שוויתרה ללא קרב. שנכנעה למונופולים וספקולנטים. האשמה העיקרית מונחת לפתחו של בנימין נתניהו. 5 שנים הוא ראש ממשלה. משנת 2008 עלו מחירי הדיור ב-60%. בשנת 2008 נדרשו 98 משכורות לרכישת דירה לעומת 141 משכורות בשנת 2013. רק בשנה האחרונה הם עלו ב- 16%. מי שלא רכש דירה בתקופה זו של נתניהו הפסיד 155,000 שקל. מי שחיכה למע"מ אפס של לפיד שילם קנס.
יש עתיד: כן, לאחר שנים של הזנחה חמורה בטיפול במשבר הדיור ולאחר שבשנות כהונת נתניהו זינקו מחיקי הדירות בלמעלה מ-80 אחוזים, התעקש לפיד על הקמת קבינט הדיור, שירכז סביב שולחן אחד את כל משרדי הממשלה הרלבנטיים לפתרון המשבר שנגרם בעשור האבוד של שוק הנדל"ן. לפיד קידם את תכנית הדיור הלאומית, הכוללת שורה של יוזמות, שמטרתן לשנות מן היסוד את שוק הדיור בישראל על ידי הגדלת ההיצע, התרת חסמים, קידום תשתיות, הכנסת משתנים חדשים לשוק הנדל"ן, פישוט תהליכי פדיון הקרקע, ובעיקר, הנעת הדחפורים והשחקנים בשוק הנדל"ן.
המחנה הציוני: כפי שכל אזרח יודע, יוקר הדיור בישראל הוא מחדל מתמשך. המחנה הציוני הציב את יוקר הדיור בישראל כאחד היעדים המרכזיים להתמודד עימו, ויש לנו תכנית עבודה מפורטת לבצע זאת, החל מהיום הראשון של הממשלה בראשות הרצוג.
מרצ: מחירי הדיור בישראל הגיעו לרמה בלתי נסבלת. מרצ הציגה תוכנית נרחבת לטיפול במשבר הדיור, הכוללת החלת שקיפות מלאה על מכרזי הקרקע של מינהל מקרקעי ישראל והגדלה הדרגתית של היצע הקרקעות; התניית אישורים לבנייה חדשה בהקצאת דירות לדיור בר-השגה; הזרמת תקציבים מאסיבית לשיקום מערך הדיור הציבורי – לרכישת דירות לזכאים ושיפוץ המלאי הקיים; תוכנית להתחדשות עירונית הכוללת בניית 100 אלף יחידות דיור במרכזי הערים ועוד.
הרשימה המשותפת: כן. מחירי הדיור בישראל עולים במהרה אך השכר נותר נמוך. בני השכבות החלשות ומעמד הביניים נאלצים להוציא שיעור ניכר מהמשכורת על שכר דירה; לא רק שהחלום לקנות בית מתרחק, אלא שהזכות לקורת גג איננה דבר מובן מאליו. דרושה התערבות מיידית של המדינה בדמות בנייה מסיבית של דיור ציבורי, שתפוצץ את בועת המחירים ותחזיר את עלויות הדיור לתחום הריאלי עבור רוב האוכלוסייה, בשילוב עם פיקוח על מחירי הדיור והשכירות.
יחד: בוודאי.
הליכוד: לממשלת נתניהו הבאה תכנית פעולה סדורה וכוללת שתביא לירידת מחירי הדיור, ותאפשר לזוגות צעירים לרכוש דירה ראשונה. התכנית תפתור את החסמים בתחומי התכנון, ושיווק הקרקעות. בכוונת הליכוד לשנות את מדיניות שיווק הקרקעות בכדי למנוע ספסרות במחירי הקרקע, וכך לשמור על מחירי קרקעות נמוכים. גם מהפכת הכבישים והרכבות שאנו מובילים בשנים האחרונות תתרום להורדת המחירים שכן האפשרות לגור בפריפריה לעבוד במרכז מורידה את הביקושים לדירות במרכז ומוזילה את המחירים. לאחרונה נחנכה תחנת רכבת בנתיבות, ובתוך שעה ניתן להגיע לתל אביב.
הבית היהודי: מחירי הדיור בישראל עלו בשנים האחרונות כי לא בנו מספיק דירות. בעקבות פעילותו של השר אורי אריאל קצב השיווקים הגיע ב-2014 לשיא של מעל חמישים אלף. אין פתרונות קסם. פשוט לבנות ולבנות.
האם אתה תומך במעורבות של הממשלה בניהול הכלכלה והמשק הישראלי?
יהדות התורה: בוודאי, בהפחתת בירוקרטיה על עסקים, בהפשטת הליכים ובמענקים לחברות ועסקים קטנים, בהרחבת התחרות ופירוק מונופולים.
כולנו: אנו מאמינים בכלכלה חופשית עם רגישות חברתית. ככזו, על הממשלה להתערב היכן שנדרש בכדי ליצור כלכלה תחרותית, לפעול למען הצרכנים, ליצור מקומות תעסוקה ולפתור כשלי שוק כמו בתחום הדיור.
יש עתיד: "יש "עתיד' מאמינה במדיניות מעודדת צמיחה בתעשייה, תוך צמצום רגולציה מכבידה, אשר תביא לשיפור כושר התחרות של התעשייה הישראלית בשווקים עולמיים ולהמשך ביסוסה של הכלכלה הישראלית ככלכלה מבוססת חדשנות. לכן, נמשיך ביישום ההחלטה שהתקבלה בקבינט החברתי כלכלי בראשות שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, לטיוב הביורוקרטיה הממשלתית. נוודא כי כלל הרגולטורים הממשלתיים יפעלו לצמצום משמעותי של הבירוקרטיה, אשר פעמים רבות מתנהלת באופן מיושן ומסורבל והפכה לעינוי לאזרח. יחד עם זאת, הממשלה צריכה להתערב בניהול הכלכלה והמשק הישראלי כמו ביצירת תחרותיות הוגנת, פיקוח על המוסדות הפיננסים, התערבות במשבר הדיור ותחלואים חברתיים אחרים כגון יוקר המחייה, וכמו כן שמירה על האינטרסים הכלכליים ומשאבי הטבע של המדינה.
המחנה הציוני: המחנה הציוני מאמין בכלכלת שוק מפותחת ומשוכללת, ולצידה התערבות מדודה במקומות בהן יש למדינה אחריות לאספקת שירותים לאזרח – בביטחון, בדיור, בבריאות בחינוך ועוד. על המדיניות הכלכלית-חברתית להיות מוכוונת מלכתחילה ובצורה מפורשת לרווחתו של האדם, ולא להסתפק במשאלות לב על "חלחול" הצמיחה שאולי בוא יבוא, ממשלה בראשות הרצוג תוביל, לראשונה מאז 1985, שינוי במדיניות הפיסקלית. נפסיק לצמצם את חלקה של הממשלה במשק, ונייצב את חלקה של הממשלה על כ-40% מהתמ"ג. המטרה היא שהממשלה תיקח אחריות על התחומים הקריטיים להתפתחותו ולרווחתו של האזרח, כגון חינוך ובריאות. האחריות תבוא לידי ביטוי הן בתקצוב נאות והן בקביעת סטנדרטים של איכות ונגישות, אך לאו דווקא על ידי כך שהממשלה בעצמה תספק שירותים אלה.
מרצ: כן. מרצ תומכת במגזר ציבורי חזק ובממשלה רחבה, המעורבת בכלכלה הן על ידי הספקת שירותים חברתיים והן על ידי רגולציה כלכלית משמעותית להגנה על האינטרס הציבורי ועל זכויות העובדים ולטיפול בכשלי שוק אשר מביאים לריכוז הון בידי מעטים, למבנים מונופוליסטיים וקרטליסטים ולהעלאות מחירים מופרזות. בנוסף אנחנו מאמינים שבמקרים ספציפיים על המדינה להחזיק בעצמה בחברות ובנכסים, בפרט כאשר מדובר במשאבי טבע או בחברות בעלות אופי מונופוליסטי שאין להן יכולת להיות תחרותיות בשוק החופשי.
הרשימה המשותפת: כן, אנו תומכים במעורבות ממשלתית בניהול הכלכלה והמשק. על המדינה להגדיל את ההוצאה האזרחית ולהתערב במשק באופן פעיל באמצעות השקעה בדיור ציבורי וחברתי ובתשתיות פיזיות ואנושיות, תוך התייחסות מתקנת ליישובים הערביים ולפריפריה היהודית. בנוסף, על המדינה לפקח על מחירי הדיור והמזון, ולעודד את היצרנים המקומיים והעסקים הקטנים באמצעות הכלים שבידיה. יש להבטיח לעובדים בישראל פרנסה בכבוד באמצעות אכיפה מוגברת של חוקי העבודה, העלאת שכר המינימום ל-30 שקל לשעה, עידוד העבודה המאורגנת וצמצום למינימום של תופעת עובדי הקבלן.
יחד: כן, במידה ובמשורה. יש צורך בפיקוח אך לא באופן שאינו מאפשר חופשיות למשק.
הליכוד: הליכוד דוגל בשוק חופשי ותחרותי. אולם, במקומות בהם קיימים כשלים, לא היססה ממשלת נתניהו להתערב ולהטיל פיקוח מחירים על מוצרי יסוד. אל מול עידוד שוק חופשי ותחרותי המתחרה בשווקים הבינלאומיים, לא היסס ראש הממשלה בנימין נתניהו להתערב לטובת הצרכן הישראלי ולהטיל פיקוח על מוצרי יסוד. נדרש איזון בין שוק חופשי להתערבות ממשלתית. נמשיך לעקוב מקרוב אחר תנודת המחירים ולהתערב לטובת הצרכנים.
הבית היהודי: ממשלה לא צריכה לנהל את הכלכלה אלא להניח את התשתית לכלכלה חופשית ותחרותית. המטרה של הממשלה צריכה להיות מינימום הפרעה והתערבות רק במקרים של כשל שוק. הבית היהודי דוגל בכלכלה חופשית עם רגישות חברתית, משמע שאנו מאמינים בשוויון הזדמנויות בחינוך , בבריאות, בתעסוקה לכל הישראלים בין אם במרכז ובין אם בפריפריה.
האם אתה תומך בהעלאה/הורדה של מס הכנסה מהשכבות המבוססות?
יהדות התורה: לא, אנו בעד הפחתת מס הכנסה על שכבות אמצע ועל מעמד הביניים. השכבות החזקות צריכות לסייע לחלשות, כך זה במדינה מתוקנת.
כולנו: אנחנו מתנגדים להעלאת מיסים ונפעל להרחבת בסיס המס על ידי פירוק מונופולים וריכוזיות שיגדילו את ההכנסה הפנויה של האזרחים והשקעות בחינוך ובפיתוח.
יש עתיד: יש עתיד לא מאמינה בהעלאת מיסים, כפי שהוכח בתקציב 2015. יחד עם זאת, במסגרת המגמה לצמצום פערי השכר במשק, קידמנו חקיקה שמטרתה להביא לריסון והפחתת שכר הבכירים בגופים פיננסיים המנהלים כספי ציבור. הצעת חוק "תגמול נושאי משרה במוסדות פיננסים", נועדה לרסן את שכרם של הבכירים בענף הפיננסים, באמצעות הקביעה כי הוצאות שכר שמעבר ל-3.5 מיליון שקלים בשנה, לא יוכרו לצורך מס.
המחנה הציוני: המחנה הציוני לא רואה צורך בהעלאת מיסים. יש להגדיל את כלל ההוצאה בהתאם לקצב הצמיחה, ויש בתקציב המדינה הרבה כספים שאינם מגיעים לרווחת כלל האזרחים אלא לרווחת מעטים, ואותם יש להקצות מחדש.
מרצ: מרצ מציעה רפורמה במערכת המס, הכוללת בין היתר הוספת מדרגת מס על הכנסות גבוהות מ-60 אלף שקל בחודש. בנוסף, אנחנו תומכים בהעלאה פרוגרסיבית של מס רווחי ההון, בביטול פטורים לא מוצדקים, במיסוי דירות ריקות ובמס חברות דיפרנציאלי.
הרשימה המשותפת: אנו תומכים בהנהגת מדיניות מיסוי פרוגרסיבית, המגדילה את נטל המס על העשירים ומקלה את הנטל על השכבות החלשות ומעמד הביניים. בין היתר, אנו מציעים צמצום מיסים עקיפים הפוגעים בעיקר בשכבות החלשות, מס של 30% על רווחי הון, מס עשירים של 55% על בעלי הכנסות של יותר ממיליון שקל לשנה, ומס של 10% על עיזבונות מעל 3 מיליון שקל. אמצעים אלו יחד יכניסו לקופת המדינה כמה מיליארדי שקלים בשנה, אותם אנו מציעים להפנות לצרכי הציבור ולחיזוק השכבות החלשות והפריפריה.
יחד: המדינה צריכה לבחון את ממשק המיסים בהתאם לפרמטרים נוספים כגון מע"מ דיפרנציאלי ובסיומו של תהליך לקבל החלטה מושכלת שהינה מוסרית והוגנת.
הליכוד: ממשלת נתניהו דוגלת בהקטנת המסים על מעמד הביניים והשכבות החלשות. ראש הממשלה בנימין נתניהו העביר לפני מספר שנים מתווה להפחת מסים. מסים נמוכים מעודדים צמיחה במשק. לשכבות המבוססות לא יופחתו מסים.
האם אתה סבור כי ישראל צריכה להיות מדינת רווחה המעניקה סל שירותים חברתיים ורשת ביטחון חברתית לכל אזרחיה?
יהדות התורה: בהחלט, המדינה איננה חברה מסחרית, אלא חברה הדואגת לחלשים.
כולנו: מפלגת כולנו בעד מדינה שדואגת לשכבות החלשות, מדינה שמאפשרת לאדם העובד לחיות בכבוד. בד בבד עם בניית משק תחרותי צומח המבוסס על כלכלה חופשית עלינו לגלות חמלה חברתית. זה מתבטא בסדרי העדיפויות של תקציב המדינה ובקשב הציבורי של נבחרי הציבור. אנחנו מתכוונים להקדיש תשומת לב מיוחדת שתתבטא בהעדפת תקציבים לחיזוק שכבות חלשות.
יש עתיד: מפלגת "יש עתיד" הציבה בלב העשייה שלה את שינוי סדרי העדיפויות והטיפול במעמד הביניים והשכבות החלשות, אלה המחזיקים את המדינה על גבם ואלה הנאבקות כדי לשרוד. מדיניות הרווחה שהובלנו נעה בין הטיפול הנחרץ בעוני לבין הטיפול הנמרץ שנדרש ביישום התכנית לביטחון תזונתי, בסיוע לקשישים ולניצולי השואה, בילדים ונוער בסיכון ובאנשים עם צרכים מיוחדים. זאת לצד הובלת שינויים מבניים במערכת הרווחה. בתקציב המדינה והתכנית הכלכלית לשנת 2015, אשר גיבש שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, ואושר בממשלה ובקריאה ראשונה בכנסת טרם התפרקות הממשלה, הצלחנו להביא, ללא העלאת מיסים, להגדלה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בתקציבי השירותים החברתיים, החינוך, הבריאות, הרווחה ובטחון הפנים. הגדלת ההשקעה בשירותים אלה מצמצמת את נטל התשלומים המוטל על הורים לילדים, מספרת שירותי בפריפריה וחוסכת לתושביה נסיעה למרכז לקבלת טיפולים רפואיים או בדיקות, ומגדילה את ההכנסה הפנויה. התקציב הזה הוא תכנית העבודה שלנו.
המחנה הציוני: בוודאי, והמחנה הציוני חרט על דגלו את רווחת האדם והמשפחה, והחזרת האחריות של המדינה לשירותים החברתיים – דיור, בריאות חינוך, רווחה ועוד. תכנית העבודה שלנו ערוכה ומוכנה ל-100 הימים הראשונים של ממשלת הרצוג, לביצוע התפנית הנדרשת משנות הכישלון של נתניהו.
מרצ: בהחלט. ממשלות ישראל האחרונות התנערו לחלוטין מאחריותן כלפי האזרחים, השירותים החברתיים צומצמו והופרטו ורשת הביטחון הסוציאלי כמעט ואינה קיימת. התוצאה היא פערים חברתיים מהגדולים מבין המדינות המפותחות, שיעורי עוני בלתי נסבלים והתרופפות הסולידריות החברתית בישראל. מרצ מאמינה בכינון מחודש של מדינת רווחה רחבה ועדכנית, המספקת לכלל אזרחיה חינוך, בריאות ושירותים סוציאליים, באופן ישיר וללא מיקור חוץ.
הרשימה המשותפת: בהחלט כן. שחיקתה של מדינת הרווחה הישראלית בעשורים האחרונים משמעותה הפקרה של האזרחים לכוחות השוק הדורסניים. תפקידה של המדינה הוא לספק רשת ביטחון איתנה, על מנת שכל אזרחית ואזרח במדינה לא יידעו עוד פחד מרעב, חוסר-בית, או מחלה בת-טיפול. בין היתר, אנו תומכים בדמי אבטלה מלאים למשך שנה, ובביטולן של ״תכניות ויסקונסין״ למיניהן; בהכפלת שיעור דמי הביטוח הלאומי המוטלים על המעסיק; בהכללת הביטוח המשלים בסל הבריאות; בהקמת קרן פנסיה שלא למטרות רווח שתתחרה בקרנות הפרטיות; ובהבטחת הזכות לדיור באמצעות בניית דיור ציבורי.
יחד: כן. זוהי חובה מוסרית ואנושית.
הליכוד: מדינת ישראל מעניקה כבר היום סל שירותים חברתיים- חינוך, בריאות, קצבאות רווחה ועוד. ככל שנשכיל להגדיל הכנסות המדינה ממסים, על ידי השתתפות כלל המגזרים בשוק העבודה, כך נוכל להגדיל את סך השירותים החברתיים עבור אזרחי ישראל ונחלק את העוגה באופן צודק יותר.
האם אתה בעד מיסוי גבוה/נמוך לחברות בעלות הזיכיון להפעלת שדות הגז הטבעי?
יהדות התורה: הגז הוא משאב טבע ששייך לציבור ולא לקבוצה מצומצמת של עשירים. אנו הובלנו את חוק ששינסקי ששינה את המאזן בין הכנסות המדינה והציבור לבין המשקיעים בכך שהחלק הארי של ההכנסות יגיעו לטובת הציבור לנושאי רווחה בריאות וחינוך.
כולנו: נושא מיסוי הגז הוסדר במסגרת מסקנות וועדת ששינסקי הראשונה. בנוגע לכללי המיסוי לעניין הייצוא הוגשה הצעה ממשלתית שטרם חוקקה. יש להשלים בהקדם את החקיקה על מנת שתבטיח את הכנסות המדינה הנדרשות ממיסוי הגז המיוצא.
יש עתיד: שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, פעל להבטיח כי הרווחים ממשאבי הטבע של ישראל, ובמיוחד מייצוא הגז הטבעי, ישמשו לשיפור רווחתם והשירותים החברתיים הניתנים לציבור. הוקם צוות עבודה מיוחד במשרד האוצר, שמטרתו לקבוע את הנוסחה למיצוי שיעור המס על מכירת גז טבעי לחברות המייצאות, על מנת למנוע תכנוני מס ולהבטיח את מלוא חלקו של הציבור בעסקאות יצוא גז טבעי. תיקון החוק נועד להבטיח את מלוא חלקו של הציבור ממשאב הגז הטבעי של מדינת ישראל, במקביל ליצירת סביבה תומכת בפיתוח תעשיית הגז הטבעי. אולם הליך החקיקה לא הושלם בשל החלטת ראש הממשלה לפרק את הממשלה ולהוביל לבחירות מוקדמות.
המחנה הציוני: המחנה הציוני תומך בהטלת פיקוח על מחירי הגז. המחיר המפוקח יתבסס על עלות ההפקה, בתוספת ההשקעה לפיתוח והחזר על הסיכון על ההון, תוך השוואה לאמות-מידה בינלאומיות. פיקוח מחירים יביא להוזלת המחירים ולרווחה גדולה יותר לתעשייה ולכלל הציבור. לאור חוסר היציבות הרגולטורית, בשל מחדלי הממשלות הקודמות, אין מקום כעת לצעדים נוספים בשינויי מיסוי, אלא להמשיך במקביל בעידוד התחרות בשוק, ולזרז את חיבורי הצינורות הישירים של הגז לתעשייה.
מרצ: מרצ תומכת במיסוי גבוה על משאבי הטבע. זאת, מתוך התפיסה כי המשאב עצמו שייך לציבור ולכן הרווח הנובע ממנו צריך לחזור לציבור. רווחיהן של בעלות הזיכיון צריכים לשקף את ההשקעה שלהן בחיפוש והפקה של הגז, אך הרווח עבור הגז עצמו שייך לאזרחי ישראל ויש למסותו בהתאם.
הרשימה המשותפת: משאבי הטבע, כולל הגז הטבעי, שייכים לכולנו ואנו תומכים בכך שיישארו בבעלות ציבורית. מסקנות ועדת ששינסקי, לפיהן 80% מרווחי הגז צריכים להגיע לידי הציבור, הן מבחינתנו המינימום שעליו ניתן להתפשר. רווחים נוספים לטייקונים יהיו בגדר מתנה חסרת-הצדקה וחסרת-אחריות על חשבון הציבור.
יחד: גבוה. מדובר במשאב טבע לאומי השייך לכל אזרח ואזרח במדינת ישראל.
הליכוד: ממשלת נתניהו הייתה זו שהקימה את ועדות ששינסקי להגדלת המיסוי על רווחי נפט וגז טבעי. התמלוגים שאזרחי ישראל יתחילו לקבל החל משנת 2017 ולאורך שנים, יסתכמו במאות מיליארדי שקלים. בכך דאג רה"מ נתניהו לאינטרס הציבורי ונלחם מול החברות לטובת אזרחי ישראל.
האם המשק הישראלי ריכוזי מדי?
יהדות התורה: בהחלט, אנו דרשנו להקים את ועדת הריכוזיות הממשלתית והובלנו בועדת הכספים בקדנציה הקודמת את הדיונים בנושא והמדינה חייבת להשקיע יותר בפירוק מונופולים והריכוזיות.
כולנו: בהחלט. בישראל 2015 קיימת ריכוזיות שאינה מאפשרת תחרות אמיתית. מונופולים, קרטלים, קבוצות עסקיות החולשות על עשרות חברות מובילות, סוחרות בינן לבין עצמן בהיקף נרחב. כשמעל למיליון וחצי מאזרחי ישראל חיים מתחת לקו העוני, כחצי מהם ילדים, כשבעלי משפחות מרוויחים משכורות שגובהן מעל הממוצע ועדיין מתקשות לסיים את החודש, כשאי-השוויון גדל והפערים מתרחבים – עלינו לפעול. להפסיק להקים ועדות ציבוריות ולאשר תוכניות פופוליסטיות. להפסיק לדבר ולהתרכז בעשייה, להפסיק להתעסק בראייה תועלתנית פוליטית. עלינו לעמול, יום ולילה, למען הציבור בישראל. אנו סבורים כי הריכוזיות פוגעת בכל הענפים המרכזיים במשק, בשוק הנדל"ן, בשוק המזון, בבנקים ועוד והיא פוגעת באיכות חייהם של אזרחי ישראל ומדרדרת אזרחים רבים לעוני.
יש עתיד: כן. הבאנו לאישור חוק הריכוזיות המשנה את מבנה האחזקות במשק ופירוק פירמידות השליטה במטרה להביא לשינוי במאזן הכוחות במשק, לסייע לעסקים בינוניים לפרוץ את תקרת הזכוכית ולהחליש את בעלי העוצמה המקושרים לטובת האזרח הישראלי.הצעת החוק מחייבת את הממשלה בשקילת שיקולי ריכוזיות כלל–משקית ושיקולי תחרותיות ענפית בהקצאת זכויות. כמו כן החוק קובע כללים להגבלת השליטה בחברות במבנה פירמידלי – הגבלת פירמידות השליטה לשתי שכבות בלבד והפרדה בין גופים פיננסים לגופים ריאליים. מפלגת 'יש עתיד' שמה לה למטרה לצמצם את הריכוזיות בשוק הבנקאות, המזון ותחומים נוספים כפי שמפורט במצע המלא.
המחנה הציוני: כן. עבור ענפי משק רבים המייצרים בעיקר לשוק המקומי, ישראל הנה משק קטן ללא סחר משמעותי עם שכנותיה הגיאוגרפיות. זה מסייע להיווצרות של ריכוזיות בשווקים, וזו מצידה מתבטאת בהעדר תחרות אפקטיבית ועל כן במחירים גבוהים. פרק יוקר המחיה בדו"ח טרכטנברג פרש משנה סדורה באשר למקורות הריכוזיות במשק הישראלי ובאשר לדרכים הראויות להתמודד מולה. המחנה הציוני יוביל את יישום ההמלצות שעדיין לא יושמו מדו"ח טרכטנברג, ויחד איתן צעדים משמעותיים נוספים לעידוד תחרות בשווקים לא תחרותיים, תחרות להוזלת המחירים בענפי המזון והבנקים, ועוד.
מרצ: בהחלט. המשק הישראלי מאופיין בריכוזיות גבוהה, המתבטאת בשליטה של מספר מצומצם של קבוצות עסקיות על חלק עצום מהפעילות הכלכלית. המבנה הריכוזי מאפשר למעטים לצבור הון וכוח על חשבון הרבים, מעמיק את הפערים הכלכליים ומביא לעליות מחירים מופרזות ולהכבדת הנטל על השכבות המוחלשות ועל מעמד הביניים. מרצ חרטה על דגלה את המאבק בריכוזיות, הביאה לפרסום הפרוטוקולים של ועדת הריכוזיות ונאבקה להחמרת חוק הריכוזיות ולהחלתו על מספר גדול יותר של חברות וגופים במשק.
הרשימה המשותפת: כן. אנו תומכים בעידוד עסקים קטנים ובינוניים על חשבון אלה הגדולים, ובפעילות מוגברת של הממונה על ההגבלים העסקיים. עם זאת, אנו סבורים כי יוקר המחייה הוא רק צד אחד של מטבע שצדו השני הוא שכר נמוך ותנאי עבודה גרועים. ועדי העובדים, גם הגדולים שביניהם, הם חלק מהפיתרון ולא חלק מהבעיה, ואנו תומכים במאבקיהם למען פרנסה בכבוד.
יחד: יש שיפור גדול בשנים האחרונות, אך עדיין יש הרבה לעשות בכדי לשפר את התחרותיות במשק.
הליכוד: כראש ממשלה הקים בנימין נתניהו את הוועדה להגברת התחרותיות במשק, והכנסת אישרה את המלצותיה. המלצות אלה יפחיתו את מידת הריכוזיות במשק בתקופה הקרובה. כמי שמאמין במשק תחרותי שיציב את ישראל בקדמת הכלכלה העולמית, אנחנו מחויבים להסיר חסמים בירוקראטיים, ועם זאת לאזן מול האינטרס הציבורי לטובת כלל אזרחי ישראל.
הבית היהודי: עודף הרגולציה מנציח ומחזק את הריכוזיות וצריך להמשיך לטפל גם בעודף הריכוזיות כפי שעשינו עם פירוק המונופול של נשר ושבירת הקרטל החקלאי, ומצד שני להמשיך עם הפחתת נטל הרגולציה.