פוסט אורחת של פרופ׳ קרין נהון חוקרת ומומחית בתחום מערכות מידע ופוליטיקה סוקרת את מגמות זרימות המידע, תבניות השימוש והשיח ברשתות החברתיות בנושא הבחירות.
סטטוס השבוע עם מס׳ הלייקים הגבוה ביותר היה של נפתלי בנט, שתקף את מאמרו של נחום ברנע. ברנע, כך כתב בנט, השתמש במילים "שונאי זרים, חשוכים, עבדים לרבנים שנגועים בגזענות, קנאות דתית ולאומנית, סוחטי כסף מעטיני השלטון", כדי לתאר את בוחריו (על אף שברנע התייחס לדמויות שנכנסות לכנסת ולממשלה ולא לבוחרים). בנט תקף בחזרה בסטטוס: ״המדינה שאתה מכיר - זאת שהאליטות התקשורתיות, המשפטיות והאקדמיות שייכות לצד אחד, שמאל אולטרה קיצוני של המפה הפוליטית - המדינה הזאת התפכחה".
לעומת זאת, הסטטוס שזכה לתגובות הרבות ביותר היה של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ההבטחה המנוסחת במלים הפשוטות והישירות ביותר: ״לשמור על האינטרסים החיוניים של ישראל״
זה השבוע השלישי ברציפות שמספר הלייקים שמקבלים יו״ר הבית היהודי נפתלי בנט וחברות הכנסת ציפי לבני ומירי רגב עולים. מנגד, זה השבוע השלישי ברציפות שמספר הלייקים אצל דני דנון, יאיר לפיד ודב חנין יורדים. השאר הם בעלי מגמות מעורבות. כמות הלייקים לרוב משמשת כאינדיקציה לאהדה לפוסט מסוים.
בעוד שלרוב כמות הלייקים משמשת אינדיקציה לאהדה לפוסט מסוים, כמות השיתופים משמשת כאינדיקציה ליכולת ההתפשטות של המידע לקהלים נרחבים. כאן אנו רואים כי נפתלי בנט, בנימין נתניהו, דני דנון וזהבה גלאון זוכים לאחוזי השיתופים הגבוהים ביותר עבור הפוסטים אותם הם מעלים.
בהתפלגות למחנות חלה עליה בנתח הלייקים של מחנה הימין (הליכוד, ישראל ביתנו והבית היהודי) מ-61% ל-69% אל מול מחנה השמאל (העבודה, התנועה ומרצ), ומחנה המרכז (יש עתיד וקדימה) – המופיעים כאן בצבעים האדום וירוק המתכווצים.
בהקשר הזה, עשרת הסטטוסים הנצפים ביותר ברשתות החברתיות הם של בנימין נתניהו ונפתלי בנט בלבד.
על מה דיברנו בשבוע האחרון?
יוצאים מהארון? דיון ציבורי סוער על נושא היציאה מהארון של חבר כנסת מכהן ומועמד מטעם העבודה. הדיון מתרחש בעקבות הטור של גל אוחובסקי הקורא ליו״ר מפלגת העבודה, יצחק הרצוג, לדרוש את יציאתו מהארון של אותו חבר כנסת, שאם לא כן רשימת העבודה-התנועה תאבד את קולו ואת קול הקהילה הלהט״בית בבחירות. ממים שונים הראו את גל אוחובסקי כבריון שכונתי המאיים על תושביה.
נפתלי מתנצל. נפתלי בנט מעלה את סרטון, שפתח את קמפיין ה׳מפסיקים להתנצל׳ ברשת, המראה את ה-"שמאלני התל-אביבי" כאחד שמתנצל על כל דבר אפילו כשלא צריך.
הקמפיין גורר תגובות דחיה מהשמאל. היו תגובות רבות, הנה אחת לדוגמא:
גם יו״ר מרצ, זהבה גלאון, נכנסה לרוח הפורים המוקדם. קשה לחשוב על מנחם בגין מעלה קמפיין של היפסטר תל אביבי, או את גולדה מאיר מתחפשת למפד"לניקית.
אזרחים מעורבים. השבוע בלטו כמה פרויקטים חשובים של מעורבות חברתית של אזרחים המנצלים את הטכנולוגיה על מנת להנגיש מידע לציבור בנושא הבחירות. בין השאר אזכיר את "סקר רע" של טל גלילי העוקב מקרוב אחרי הסקרים המוצגים בצורה לא נכונה ומטעים את הקורא, או "פרויקט 61" של נחמיה גרשוני המעלה את תוצאות הסקרים השונים. גם פרויקט "כיכר המדינה" של הסדנא לידע ציבורי ופוסט זה הם סוגים של אקטיביזם חברתי בתקופת בחירות.
מאבק הנשים החרדיות. המשך לקמפיין הנשים החרדיות ׳לא נבחרות, לא בוחרות׳ – כפי שנכתב כאן שבוע שעבר, נושא ההתמודדות של נשים חרדיות מרתק וחדשני. השבוע התפרסם סטטוס שחשף כי מאחורי הקלעים יש לחץ עצום על הנשים הללו שיורידו את הקמפיין. כמו כן פורסם כי הופעל לחץ על אורית סטרוק שתוריד את מועמדותה כדי לאפשר לתקומה להתאחד עם מפלגתו של אלי ישי (איחוד שכבר לא ייצא לפועל). עצוב שבמאה ה-21 עוד יש הסבורים כי על נשים להיות מודרות מהמרחב הציבורי.
כולם נגד ציפי. המופע של ציפי לבני ׳במצב האומה׳ גורר תגובות רבות מהצד הימני של המפה. אזכיר כאן שתי תגובות, לפחות במקרה של ח״כ מירי רגב, זה מעלה חיוך, כי הדברים באים מנבחרת ציבור שבעצמה מתבטאת באופנים רדודים ובוטים כלפי אחרים.
המידע מצטבר באמצעות מעקב אחרי ה- API של פייסבוק והשיח בעברית בטוויטר ובפייסבוק. כלי התוכנה מאפשר ניתוח מסות של טקסטים לפי מילות מפתח, וכמות התנועה שנוצרת סביב מילות מפתח.
הנתונים הבסיסיים נאספו באופן אוטומטי על ידי פרויקט "כיכר המדינה" מבית היוצר של הסדנא לידע ציבורי. לגבי איחוד נתונים, ניתוחים ופרשנות האחריות המלאה על פרופ' נהון.