למה, לעזאזל, הערבים אזרחי ישראל כל כך מפריעים להנהגה הפוליטית במדינה? כאשר מתרגשים עלינו כביכול איומים ביטחוניים מהודו ועד כוש. כאשר היחסים הדיפלומטיים עם ארה״ב צונחים לתהום. כשמיליון אזרחים הולכים לישון רעבים ועוד מיליון סתם עניים. מדוע עסוקים מנהיגינו יום יום דווקא בהעללת עלילות והסתת הסתות על המיעוט הזה, שחי כאן מאז ומתמיד ואמור להיות בשר מבשרה של החברה הישראלית? מאיפה מגיחות הדרישות המטורללות להישבע אמונים, ההצעות הלא-מעשיות-בעליל להחליף את אום אל-פחם בהתנחלות כזאת או אחרת, ההמלצות של ראש הממשלה - שאמור להיות גם ראש הממשלה שלהם - שאם לא מתאים להם אז שיילכו לעזה?
>> מתלבטים למי להצביע בבחירות 2015? השאלון שבודק איזו מפלגה מתאימה לכם
פתרון התעלומה הוא כזה: המיעוט הערבי הפלסטיני בישראל, מעצם קיומו היומיומי ודבקותו באמונה הפשוטה ש"על האדמה הזאת כדאי לחיות", מהווה איום על החזון המדכדך והמעליב שמציע הממסד הפוליטי לציבור היהודי. אומרים לנו: "זה או אנחנו או הם". והנה: מיליון פלוס בני אדם, שהם גם בנים ובנות לעם הפלסטיני וגם אזרחים במדינת ישראל. אומרים: "אין פרטנר". וראו: נכונות מתמשכת לחיים משותפים, תרבות משותפת וכלכלה משותפת. אומרים: "הם מבינים רק כוח". והפלא ופלא: הם מנהלים מאבק עקרוני, עיקש ולא-אלים נגד הכיבוש ולמען שוויון אזרחי. אל מול הנהגה מיואשת ומייאשת, שמציעה לנו רק וריאציות שונות על "ניהול הסכסוך", מחזיקה האוכלוסייה הערבית נר דולק ואיתן של תקווה לחיים אחרים.
"כַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ", כתוב במקורותינו על מיעוט מדוכא אחר. "הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ", אומר פרעה וממציא תחבולה אחר תחבולה בניסיון לכבות את הנר. לאחר שכשל במאמציו המשפטיים לפסול רשימות ומועמדים המייצגים את הציבור הערבי בכנסת, עלה במוחם של הפרעונים המקומיים תכסיס עקיף: העלאת אחוז החסימה אל בדיוק מעבר לגודלן של הרשימות הללו. והנה התוצאה לפנינו: "הרשימה המשותפת", ברית של חד״ש, רע״ם, בל״ד ותע״ל המציעה לאזרחים הערבים והיהודים חזון של תקווה. לא זו בלבד שהנר לא כבה; להבתו גדלה והיא מאירה עכשיו אל אופק שכבר שכחנו מאפשרות קיומו - אופק השלום.
"אנחנו לא יכולים להביא את השינוי לבד", אומר ראש הרשימה המשותפת, איימן עודה מחד״ש, בהתייחסו לציבור הערבי בישראל. "אבל הוא גם לא יכול לבוא בלעדינו". כמה פשוטות המלים וכמה נכוחות. השינוי לא יבוא בלעדי האזרחים הערבים ונציגיהם - ובדיוק בגלל זה משתדלים מי שרוצים למנוע את השינוי בכל מחיר לחסום את נתיבי ההשפעה הפוליטית בפניהם בכל דרך אפשרית. אבל אל מול לעיניהם המשתאות, יִרְבֶּה וְיִפְרֹץ כוחה של הרשימה המשותפת. את ליברמן היא כבר משאירה הרחק מאחור בסקרים, מתנדנד על סף אחוז החסימה שקבע בעצמו. עוד מעט קט והיא תעבור גם את מפלגת הבית היהודי של בנט ותהפוך לכוח השלישי בגודלו בכנסת.
בבחירות הקרובות כנראה לא יצביעו המוני יהודים עבור הרשימה הזאת. לא בשל מהותה, שהיא דמוקרטית ואנושית קודם כל, ולא בשל זהותה, שאינה "ערבית" אלא משותפת. המונים לא יצביעו לה, כי לרוב הציבור היהודי ייקח זמן להתעורר מתרדמת הייאוש והאפתיה שאליה הכניס אותנו הממסד הפוליטי, על חמישים גווני האפור שלו. ייקח זמן עד שהמוני יהודים ישימו לב לחלופה שהרשימה הזו מציעה לנו, לאש של חלופה אמיתית שנדלקת, בכנסת וברחובות, ומזמינה אותנו לנו להתחמם לאורה.
אני, כיהודי, עושה הכול כדי ללבות את האש הטובה הזאת, כבר עכשיו. יש מקום גם בשבילך, כיהודייה, כיהודי, ברשימה המשותפת. הצטרפו אלינו.