ומה עם בני הזוג סיון רהב מאיר וידידיה מאיר? לה הציעו להצטרף לבית היהודי והוא קיבל פניה מאלי ישי. שניהם סירבו. גם אראל סג"ל. מרים פרץ, ששכלה שניים מבניה בעת שירותם הצבאי, סירבה גם היא להצעות מכמה מפלגות גדולות. היא אמנם לא סלב אבל כן מפורסמת, ובספין המנג'ס שהקים לתחייה את הדיון לגבי "מיהו ציוני", היא מישהי שלא יכולה להפסיד בוויכוח. כשמוסיפים לרשימת הסרבנים הזאת גם את טל גלבוע וכרמלה מנשה, מוכרחים להודות שיהיה נחמד אם את צווחת ה"מהפך!" הנרגשת של השנה יספק גיא פינס.
כמו שאנחנו יודעים, שרון גל וינון מגל דווקא זרמו, כנראה בגלל שהציעו להם שיבוצים ריאליים מספיק או כי הם עמדו בפני פרשת דרכים אישית וקרייריסטית והיו צריכים לחשב מסלול מחדש. כי לפוליטיקה כבר לא הולכים בגלל דחף אידיאולוגי בלתי ניתן לכיבוש, אלא בגלל משבר גיל ארבעים או כדי לנקות את שמך, או סתם כי כבר השגת הכל וח"כ נראה סבבה בקורות החיים. אחרי הכל, אם הגשת תכנית בערוץ 20 אתה בטח בשל להסתער על משרד השיכון והבינוי. אבל אנחנו סוטים מהנושא, ובינתיים כמה מפלגות גדולות בטח כבר הספיקו להציע מיקומים ריאליים למשה איבגי, אסי עזר וגם וובה ואלה מ"המירוץ למיליון" (כי מישהו חייב למשוך את קולות הרוסים וכי ביבי רוצה חתימה מרז ואלכסה).
בבחירות הקודמות היתה זו מפלגת כלכלה שגייסה את אביבית בר זוהר ויוסי בובליל לשורותיה והתקבלה בבוז חרישי, אבל השנה כולם עושים מפלגת כלכלה. דני ובני גולדשטיין, הקדמתם את זמנכם, סליחה על הכל. לא פלא שחודשיים לפני הבחירות כל העסק מרגיש כמו חרושת השמועות שלפני "האח הגדול" VIP, וגם עם אותם השמות. הרי עדן הראל יכולה ללכת לבית היהודי, אבל גם לבית האח. לא בנט, השני.
כנראה שההיגיון מאחורי ליהוקה של עדן הראל לריאליטי הוא אותו היגיון שמאחורי ניסיונות גיוסה למפלגה – היא חמודה ואנשים שמזדהים עם ערכיה יסמסו לה. אבל מאחר ואת המשפט "היי, עדן עושה אחלה עבודה עם התקציב בבית האח, בואו ניתן לה את תיק האוצר", אמר אף אחד אף פעם, מוכרחים להודות שאולי החיזור אחריה לגיטימי כשמדובר בריאליטי, אבל סתם מעליב כשזה מגיע לפוליטיקה.