ב-6.12.14 התארח שר הכלכלה, נפתלי בנט, בפורום סבן בארה"ב. שגריר ארצות הברית לישראל לשעבר מרטין אידניק ראיין את בנט ושאל אותו לגבי הבידוד המדיני והחשש מהחרמת ישראל על ידי אירופה. בתגובה, ענה השר כי "הייצוא לאירופה גדל בשנה האחרונה ב-10 אחוזים" ועל כן החששות מחרם לא נכונות.
רקע
יצוא הינו החלק בסחר החוץ של מדינה של הסחורות הנמכרות למדינות אחרות מעבר לגבולותיה. יחד עם ייבוא, מהווה הסחר הבינלאומי חלק משמעותי מהתמ"ג של מדינה וככזה הינו בעל חשיבות רבה. בבדיקה זו התייחסנו לייצוא למדינות האיחוד האירופי ולא לכל אירופה, כיוון שבשיח הפוליטי נפוצה ההקבלה בין האיחוד לבין אירופה כולה.דוגמא דומה היא החלפה בין "העולם" למדינות ה-OECD.
הצהרתו של השר בנט עוסקת ביצוא בשנה האחרונה. למען הנוחות ואחידות ספרנו את השנה בתור שנים עשר החודשים האחרונים, כלומר מחודש נובמבר 2013 ועד אוקטובר 2014 (החודש האחרון שלגביו קיימים נתונים). בדקנו את העלייה ביצוא לאיחוד האירופי ב-12 החודשים האחרונים. לאחר מכן ננתח יצוא זה כדי לבדוק שאין גורמים שמטים את הנתונים ושהם מעידים באמת על עליה בהיקף הסחר עם האיחוד האירופי.
הייצוא מישראל לאיחוד האירופי
שכת השר בנט מסרה לנו דוח של המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בין-לאומי הסוקר התפתחויות ומגמות ביצוא הישראלי. הדו"ח אכן מצא עליה של 10 אחוזים ביצוא לאיחוד האירופי אך הנתון נוגע לעליה רק בחצי הראשון של שנת 2014 ולא בשנה האחרונה כפי שציין השר בנט. סיכום של נתוני הסחר לאיחוד האירופי בשנה האחרונה, מעידים על עליה בהיקף של 6.6 אחוזים בלבד לעומת השנה הקודמת.
בנוסף, ישנם סימנים מדאיגים גם בנוגע לנתון החצי שנתי המצביע על גידול בגובה 10 אחוזים. לפי דוח המכון הישראלי לייצוא, כאשר מנכים את שוק התרופות מגלים כי הייצוא לאיחוד האירופי נמצא בירידה של 0.5 אחוז. הסיבה לעליה הכוללת בייצוא היא שינויים רגולטוריים בשוק התרופות האירופאי. שינויים אלה גרמו למעבר איטי של הייצוא מארצות הברית לאירופה ולזינוק בשוק התרופות שגדל ב-63 אחוז בחצי הראשון של 2014. שוק התרופות מהווה 25 אחוז מהייצוא הישראלי לאיחוד האירופי. ישראל נמנית עם חמש המדינות הגדולות ביותר המייצאות תרופות לאיחוד האירופי במספרים מוחלטים. אולם, מדובר על שוק תנודתי מאוד, המאופיין בריכוזיות רבה ודומיננטיות של מספר חברות מצומצם מאוד ועל כן לא יציב.
בסוף 2012 נחתם הסכם בין מדינת ישראל לאיחוד האירופי שהקל על מכירת התרופות למדינות האיחוד ופתח פתח לעליה של היקף הסחר בתחום. במקביל, בשנים האחרונות חלה ירידה במכירת התרופות לארצות הברית, נתון שהוביל להסטת מכירת תרופות של חברת טבע, החברה הגדולה בישראל, מארה"ב לאיחוד האירופי. אם כן, הסיבה לעליה בנתוני הייצוא החצי-שנתיים נוגעים למגמות בשוק התרופות שהחלו לפני התקופה הנבדקת.
מגמות
מצאנו כי בשנה האחרונה חלה עליה של 6.6 אחוזים ביצוא למדינות האיחוד האירופי. כעת נבחן האם מדובר בנתון חריג בהשוואה לשנים קודמות. הייצוא הישראלי למדינות האיחוד האירופי ב-5 השנים האחרונות מתאפיין בתנודתיות רבה ואי-אפשר לומר כי השנה האחרונה הינה חריגה במיוחד ביחס לשנים עברו.
תגובת השר בנט
דוברו של השר בנט מסר שהנתונים נלקחו מהדו"ח של המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בין-לאומי לשנת 2014. כאמור, הנתונים המופיעים בדו"ח מתייחסים רק לחצי השנה האחרונה בעוד שאמירתו של השר בנט מתייחסת לשנה האחרונה כולה.
סיכום
בשנה האחרונה אכן חלה עליה בהיקף היצוא לאיחוד האירופי, אלא שבניגוד לדבריו של השר בנט מדובר בעליה של 6.6 אחוזים בלבד. הנתון בו נקב השר בנט, גידול של 10 אחוז, מתייחס רק לחצי הראשון של 2014 ולא לשנה האחרונה. בנוסף, כאשר מנכים את שוק התרופות ניתן לראות כי היצוא בחצי הראשון של 2014 ירד ב-0.5 אחוז. העלייה הכוללת בייצוא היא תולדה של זינוק ביצוא התרופות שנגרם בעיקר בגלל סיבות שהתרחשו לפני התקופה הנבדקת.
כזכור, האמירה של השר בנט באה כתשובה לטענת הבידוד המדיני. השימוש בנתון של "עליה ב-10 אחוזים" עשויה להטעות שכן הנתון אינו משקף את הירידה בייצוא שחלה בכלל השווקים למעט שוק התרופות.
לפיכך, החלטנו להעניק לאמירה של השר בנט את הציון "חצי אמת" (3 מתוך 5 במדד האמינות של פוליטיווטש).