הכנסת ה-19 והממשלה היוצאת לא יקבלו ציון גבוה בהגברת השקיפות הציבורית. אמנם התקבלו כמה החלטות בעניין בקדנציה האחרונה, אבל השורה התחתונה היא שהשרים וחברי הכנסת ימשיכו לחסות בצל היעדר השקיפות והמעקב החלקי אחר החלטותיהם הציבוריות והונם האישי. אפילו חשיפת לוחות הזמנים של השרים, עניין שולי למדי, לוותה בקשיים - ובסופו של דבר בוצעה באופן חלקי בלבד.
אי־החלת חוק חופש המידע על החטיבה להתיישבות, הפועלת תחת משרד ראש הממשלה, מבהירה עד כמה סמיך הערפל השלטוני. החטיבה להתיישבות משמשת בין השאר זרוע הביצוע של הממשלה לבנייה בשטחים - והממשלה מגדילה מדי שנה את תקציבה במאות אחוזים דרך ועדת הכספים. רק בשבוע האחרון אישרה הוועדה תוספת של 30 מיליון שקל לחטיבה להתיישבות. למה מיועד הכסף הזה? ניתן רק לנחש.
לפני כשנה וחצי פנתה שרת המשפטים לשעבר, ציפי לבני, לוועדת החוקה, בבקשה לאשר את החלת חוק חופש המידע על החטיבה. הדיון בבקשתה נדחה פעם אחר פעם, עד לפיזור הכנסת.
דוגמה נוספת היא קק"ל (הקרן הקיימת לישראל), שכמו מוסדות לאומיים אחרים היא גוף ציבורי הממלא תפקידים מעין־ממשלתיים, אבל אינה כפופה לחוק חופש המידע או לכל דרישת שקיפות אחרת. הצעת חוק בעניין שקיפות קק"ל נדחתה, ובסופו של דבר קבע היועץ המשפטי לממשלה כי קק"ל תוכר כחברה לתועלת הציבור - הגדרה שתחיל עליה דרישות שקיפות חלקיות בלבד.
בקדנציה שלה כשרת המשפטים, לבני גם ניסתה לקדם שקיפות בוועדת השרים לחקיקה ולחשוף את הצבעות השרים. אלא שמזכיר הממשלה, אביחי מנדלבליט, התנגד לכך - מה שתקע מקל גם בגלגלי הצעות חוק בעניין שהגישו הח"כים ניצן הורביץ (מרצ) ויריב לוין (ליכוד). השרים ימשיכו להתחמק מדיווח ציבורי על אופן הצבעותיהם. החלטות הוועדה לחקיקה מתפרסמות לציבור כשבועיים לאחר הדיון, בלא פירוט שמות המצביעים ובלא הנמקה. לבני פירסמה את אופן הצבעותיה בוועדה. אנחנו ניאלץ להמשיך לדלות מידע מהדלפות כדי לדעת איך נציגנו הצביעו.
הון לא שקוף
הנבחרים בולמים גם כל ניסיון לשקיפות בכל הנוגע להונם האישי. כמה הצעות חוק בעניין הצהרות הון לשרים, חברי כנסת, שופטים ועובדי ציבור בכירים, שהונחו על שולחן הכנסת - בקדנציה היוצאת וגם באלה שקדמו לה - נתקעו. מתברר שהשקיפות מאבדת מחשיבותה כשזה מגיע לרכושם הפרטי של הח"כים.
מדובר בין השאר בהצעת חוק שהגישה הח"כית שלי יחימוביץ' (עבודה) לחשיפת הצהרות ההון של הח"כים, ובהצעת חוק של הח"כים מיקי רוזנטל ופנינה תמנו שטה (יש עתיד), שאמנם לא נועדה לחשוף את ההון של הנבחרים, אבל היתה אמורה לחשוף אינטרסים כלכליים של הח"כים ולאפשר מעקב אחר הגידול בהונם.
הח"כים והשרים גם לא רוצים כנראה להחמיר את כללי האתיקה החלים עליהם. הח"כים רוזנטל (עבודה) וצחי הנגבי (ליכוד) אמנם פעלו בשנה האחרונה לקדם קוד אתי חדש לח"כים, אבל ברגע האחרון, בשל התנגדות ראשי סיעות, הקוד לא אושר - בדיוק כמו הקוד האתי החדש לשרי הממשלה, שהונח ב-2011 על ידי שר המשפטים דאז יעקב נאמן. לאחר פיטוריה בידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שיגרה לבני הצעה לקוד אתי חדש לשרי הממשלה - שנכנסה להקפאה.
בהקשר זה, אי־אפשר להתעלם מהצעת החוק לקביעת קוד אתי חדש ולהגברת שקיפות הלוביסטים בכנסת, שהגישה ח"כ עדי קול (יש עתיד). ההצעה התקבלה בקריאה טרומית, אבל נקברה לאחר מכן בוועדת הכנסת. הצעת החוק מבוססת על המלצותיה של ועדה בראשות פרופ' מרדכי קרמניצר מהמכון לדמוקרטיה - בין השאר לחייב את הלוביסטים למסור דו"ח שנתי על קשריהם עם חברי הכנסת ולהאריך את תקופת הצינון של ח"כ שנהיה לוביסט בתום כהונתו.
אפרופו שקיפות, הממשלה לא ממש אוהבת לקדם הצעות חוק להגברת השקיפות בתקציב. כך, לא הושלמה החקיקה לאישור הצעות חוק להגברת השקיפות בתקציב, שהגישה ח"כ מרב מיכאלי או הצעת חוק להגברת השקיפות בתקציב הביטחון, שהניחה ח"כ סתיו שפיר (עבודה).
העליון מצטרף למהפכת השקיפות
בכנסת עצמה נעשו באחרונה כמה מהלכים, בהובלת המנכ"ל רונן פלוט, כדי להגביר את נגישות הציבור לבית המחוקקים, כולל הגברת השקיפות. באחרונה השיקה הכנסת את מאגר החקיקה הלאומי, שבו כלל החוקים שהתקבלו בכנסת, קישורים לכל חוק שתוקן, וכן לישיבות המליאה, לפרוטוקולים לש המליאה והוועדות ועוד. כמו כן, ניתן לבדוק את מאגר השאילתות שהופנו לשרי הממשלה והצעות החוק שהוגשו בכנסת.
עם זאת, בשקט־בשקט החילה הכנסת היוצאת לראשונה את חוק חוק חופש המידע שהגישה קבוצת ח"כים, בראשות רוזנטל, על המוסדות להשכלה גבוהה. בתחילת שנת המשפט תשע"ה הופעל בבית המשפט העליון ניסוי "פיילוט של שידור הליכים משפטיים בעתירות בנושאים ציבוריים", ביוזמת הח"כים זהבה גלאון ולוין.
הממשלה קיבלה גם החלטה לפתוח לציבור את מאגר ההתקשרויות של המדינה עם גופים מסחרים פרטיים, לרבות זכיונות והיתרים שניתנו לגופים בנוגע לאספקת שירות לציבור או שימוש במשאבים ציבוריים. המאגר נפתח לציבור ביוני 2014 (המידע אינו מתייחס לנתונים מלפני פתיחתו).
"שקיפות אינה עונש"
מבקר המדינה לשעבר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס המשמש כיו"ר עמותת שקיפות בינלאומית, אמר ל-TheMarker כי "שקיפות, ועל כך אין בוודאי חולק, היא הביטוי המובהק ביותר של הדמוקרטיה. שקיפות היא דרך המלך למאבק למען טוהר המידות והיא אור השמש המחטא, כפי שנקבע בפסיקה, וחושפת תופעות עלומות לביקורת ציבורית. בשנים האחרונות נעשו מאמצים להגביר את השקיפות, אבל המאמצים טרם מוצו".
עו"ד איילת פישמן מעמותת שקיפות בינלאומית, כתבה בדו"ח בעניין כי "אנו מצפים מהכנסת ה-20 ומהממשלה הבאה להבין שהשקיפות אינה עונש, אלא בראש ובראשונה מחויבות של נבחרי הציבור כלפינו האזרחים. בנוסף, השקיפות תורמת בטווח הארוך להם עצמם, ככלי פשוט ויעיל להגברת אמון הציבור ולמניעת שחיתות".