"מתמודד לכנסת במפלגת הציונות הדתית. נשוי לאילה ואב לשישה ילדים מתוקים. לא יכול בלי פפסי מקס וקובה בשישי" - כך מתאר את עצמו באינסטגרם איתמר בן גביר, שלפי 90% מתוצאות האמת נבחר להיות חבר כנסת חדש מטעם הציונות הדתית. אפשר להתבלבל מהתיאור הנ"ל ולחשוב שמדובר בעוד מתמודד רגיל - אך למעשה בן גביר הוא אחד המועמדים המסקרנים והרועשים במערכות הבחירות האחרונות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
את אשתו, אילה, הכיר בן גביר כשהתבקש לסייע לה ולחברותיה שנעצרו על שהות לא חוקית במאחז בחברון, והזוג מתגורר עם ילדיהם בגבעת האבות שבקריית ארבע. אז איך הצליח להפוך מפעיל בתנועה שהוגדרה ארגון טרור, שלא גויס לצבא מפאת דעותיו הקיצוניות ועתר נגד מצעד הגאווה בירושלים, למתמודד לכנסת ישראל?
בן גביר אומנם מציג בראיונותיו האחרונים גרסה מתונה יותר; הוא מסביר שאינו שונא את כל הערבים, והסיר את תמונת הרוצח ברוך גולדשטיין מהקיר. אבל לאורך השנים צבר עשרות כתבי אישום - שמרובם זוכה בסופו של דבר - בעבירות של התפרעות, הסתה לגזענות ותמיכה בארגון טרור.
כתבות נוספות ב-N12:
מדגם בחירות 2021 של חדשות ערוץ 12
הקמפיין החדש של בן גביר: וההתנערות של סמוטריץ'
סמוטריץ' ובן גביר חתמו על הסכם ריצה משותפת בבחירות
בפסק הדין שניתן בתביעת הדיבה שהגיש בן גביר נגד העיתונאי אמנון דנקנר, שכינה אותו בתוכנית "פופוליטיקה" באוקטובר 1995 "נאצי קטן", כתבה השופטת עדנה ארבל כי: "לא ניתן להתעלם מכך שהמערער מוכר בציבור במשך שנים רבות כמי שמזוהה עם עמדות גזעניות. הוא עצמו לקח חלק בהפגנה שבה הוצג ראש הממשלה המנוח במדי קצין נאצי וסירב לגנות את הדבר".
דנקנר זכה במשפט, אבל בן גביר ערער על ההחלטה וערעורו התקבל. הוא זכה בפיצוי סמלי של שקל אחד בלבד.
"כמו שהגענו לסמל הזה, אנחנו נגיע לרבין"
בן גביר, בן 44, נולד בירושלים להורים יוצאי עירק וכורדיסטן. אימו הייתה פעילת האצ"ל ונעצרה בילדותה. הוא חזר בתשובה בכיתה י"א ולמד אחרי התיכון בישיבת "הרעיון היהודי" שייסד הרב מאיר כהנא.
בגיל 16 הצטרף בן גביר לתנועת "כך" והתקדם לעמדת רכז הנוער של התנועה. בעקבות טבח מערת המכפלה ב-1994, הוכרזה התנועה ארגון טרור, והוצאה מחוץ לחוק.
אם מתמודדים אחרים לכנסת שלא שירתו בצה"ל או ששירתו ביחידה שאינה קרבית מותקפים בשל כך, דווקא בן גביר משתמש בסיבה שבגינה לא גויס כדי לחזק את מעמדו כ"מוביל דעה". בתביעה שהגיש בעבר נגד מגיש בגלי צה"ל מפני שקרא לו "משתמט" טען בן גביר כי למעשה הוא פעל נחרצות כדי להתגייס - אבל בצבא חששו מדעותיו הקיצוניות ומהאפשרות שינסה להשפיע על חיילים אחרים לשנות את דעותיהם.
בן גביר מומחה בפרובוקציות. זו אחת הסיבות שהיה פעיל ימין בולט כל כך לאורך השנים - ומתמודד מעניין כל כך לכנסת ישראל. אחת הפרובוקציות הזכורות ביותר קיבעו את בן גביר בתודעה הישראלית כמי שרדף את ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ז"ל. כמה שבועות בלבד לפני הרצח, בן גביר הציג את סמל המכונית של ראש הממשלה והבטיח כי: "כמו שהגענו לסמל הזה, אנחנו נגיע לרבין".
בריאיון ב-2010 לאתר nrg נשאל בן גביר על תמיכתו הידועה במשפחת הרוצח יגאל עמיר. "אם יש שחרור של מחבלים רוצחים אז צריך לשחרר גם את חגי ויגאל עמיר", הוא ענה. "לא יכול להיות שמדינת ישראל תנקוט דין אחד כלפי אלה ודין אחר כלפי אלה. אני אומר: אם מחבלים נאלחים הולכים הביתה, מדינת ישראל לא צריכה להתרגש מלשחרר אנשים כמו חגי ויגאל".
מהמניעה לגשת לבחינות הלשכה - ועד ייצוג הנאשם ברצח בני משפחת דוואבשה
בן גביר למד משפטים בקריה האקדמית אונו. בתחילה לשכת עורכי הדין מנעה ממנו לגשת להתמחות בגלל עברו הפלילי. לאחר שני ערעורים והליך ממושך, הסירה הוועדה הבוחנת את התנגדותה בכפוף לסיום ההליכים המשפטיים הפתוחים נגדו. לאחר זיכויו, בשנת 2012 ניגש למבחני ההסמכה והוסמך כעורך דין.
בן גביר הרבה לייצג בעבירות על רקע אידאולוגי. הוא טוען כי "הגיע להיות עורך דין על מנת לעזור לעם ישראל". המקרה המוכר ביותר הוא פרשת דומא - שם ייצג ב-2015 את הנאשם המרכזי ברצח בני משפחת דוואבשה, עמירם בן אוליאל. בריאיון לאולפן שישי ב-2016, בכתבה על פרשת דומא, נשאל האם יש חשודים שלא יסכים לייצג.
"אני לא אייצג אנסים או עושי מעשים מגונים", הוא ענה. לאחר שהכתב שי גל שאל אותו בפליאה "אתה אומר לי אנסים לא אבל חשודים ברצח ילדים - כן?", בן גביר ענה מבלי להסס: "זה משהו אחר לחלוטין. כי זה לא רצח לשם רצח. הטענה שזה רצח אידאולוגי".
בהמשך הריאיון הוא אומר: "אני לא מצטער על שום דבר שעשיתי. היום הסגנון שלי הוא פשוט שונה; אבל מבחינה אידיאולוגית לא השתניתי".
מבחירות לבחירות מעמדו התחזק
תחילה לא כיוון בן גביר לפוליטיקה, או לפחות כך הצהיר ברבים. הוא שימש יועץ תקשורת לחבר הכנסת מיכאל בן ארי, ובהמשך שלל פחות ופחות את המעבר לפוליטיקה בעצמו. בשנת 2013 כבר התמודד לכנסת ברשימת עוצמה לישראל ובהמשך כבר הנהיג בעצמו את רשימת עוצמה יהודית לצד שאר תלמידי הרב כהנא - בן ארי, בנצי גופשטיין וברוך מרזל.
מהבחירות לכנסת ה-21 בשנת 2019 ועד היום חלו התפתחויות רבות שהפכו את הרשימה משולית לקלף יחסית מרכזי. תחילה התמודדו עם איחוד מפלגות הימין, ובן גביר שקודם על חשבון בן ארי שנפסל - היה אמור להיכנס לכנסת - אך הקמת הממשלה נכשלה.
בבחירות לכנסת ה-22 התמודדו עצמאית ולא עברו את אחוז החסימה, אך למזלו של בן גביר - שוב נפלה הממשלה. בבחירות לכנסת ה-23 קיבל בן גביר סכין כואבת בגב משותפו רפי פרץ, שהיה אמור לרוץ עימו ברשימה אחת תחת השם "הבית היהודי המאוחד". סמוך לתום המועד להגשת הרשימות החליט פרץ לעבור עם מפלגתו לרשימת ימינה לצד הימין החדש והאיחוד הלאומי. עוצמה יהודית נאלצה להתמודד ברשימה עצמאית - ולא עברה.
אבל המזל המשיך לשחק לטובתו של בן גביר, ופעם נוספת התפרקה הממשלה. אחרי אין-ספור שינויים וניחושים מי יאסוף הפעם את המפלגה בשביל הקולות הקיצוניים יותר שהיא תביא עימה - נחתם הסכם ריצה משותפת עם האיחוד הלאומי במסגרת איחוד הציונות הדתית.
בן גביר הצליח לעורר ברוב שנותיו, ובייחוד בפוליטיקה, ויכוחים סוערים ודעות קיצוניות לכאן ולכאן. האם באמת התמתן עם הזמן, ואיך יתנהל כנבחר ציבור ולא כפרובוקטור - איש אינו יודע. אבל דבר אחד בטוח - הוא אף פעם לא משעמם.