קצת פחות מחודשיים לפני הבחירות, פגשנו את אחמד טיבי, אחד מעמודי התווך של הרשימה המשותפת, לוחמני מתמיד. קשה היה שלא להבחין שמתחת לחיוכים ולעקיצות, שהפכו סמלו המסחרי, מסתתר מתח גדול וחשש מהעתיד לבוא. מצד אחד המאוכזבים מבית – ומצד שני בנימין נתניהו, שקורץ לחברה הערבית בניסיון לקבל קולות נוספים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
המשוכה הראשונה של הרשימה המשותפת היא אוטואימונית; גוף שתוקף את עצמו. שבוע לפני הגשת הרשימות לכנסת נראה שבמשותפת כבר לומדים את הדרך אל הרבנות, והגירושין נראים קרובים מתמיד. הקרע הפנימי - שלושת השותפים מצד אחד ומנסור עבאס מצד שני - גדול אולי מכדי שניתן יהיה לאחות אותו.
אלא שהאכזבה מהמשותפת עלולה להפוך לקטלנית עבורם, כשברקע ממשיך לנשוף המחזר הלא צפוי בנימין נתניהו. כשנשאל טיבי על התרחיש לפיו ערבים ישראלים רבים יצביעו הפעם לנתניהו, אמר: "יש לפעמים תגובת נגד קיצונית למצב קיים שהוא לא תקין, ועשינו גם טעויות במשך השנה הזאת. אם אתה חושב שיש ערבי כלשהו, ח"כ, שברגע האמת יוריד את נתניהו מבית המשפט וייתן לו חסינות - אתה טועה. אין יצור כזה".
אז עד כמה נתניהו והליכוד רציניים בקריצה לערבים בישראל? תחילה חיפשנו את התשובה בסניף הליכוד בנתניה, מעוז של נתניהו ושר האוצר כ"ץ. כך, הגשנו בין תומכי ביבי לבין סמל הדה-לגיטימציה שלהם, ד"ר אחמד טיבי, עד לאחרונה.
ד"ר יצחק בן גד, בעבר קונסול ישראל בשיקגו, אמר: "כשאומרים בערבית 'אמשי מע אלע'נים', מה זה ע'נים? לך עם המנצח. היום הליכוד הוא כבר בממשלה, יש לו את הכוח! לך עם המנצח, הוא יעזור לך! אם אתה הולך עם מרצ באופוזיציה מה יצא לך מזה?! פוליטיקאי הולך איפה שטוב לו".
טיבי מצידו, הוסיף והתעקש: "בחיים אדם לא יפנה אל מי שתולה אותו כלכלית, חברתית, כדי להציל את חייו. זה לא יקרה". על נתניהו אמר בהומור הייחודי לו: "האיש מסוגל ללבוש גלבייה ולקרוא לעצמו 'חאג' אבו יאיר'. הכול. כי הוא לא מחפש חיסונים - אלא חסינות".
רק לפני שלושה שבועות ביקרנו באצטדיון של טירה, ופגשנו את פרלמנט הדור הישן של האולטראס. גם מהמקום הזה יצאו קולות של מאוכזבי המשותפת. חלקם אמרו שהם אינם רואים מועמד מתאים מנתניהו לראשות הממשלה, אחרים אמרו ש"יש לו הרבה תומכים ערבים".
אחמד טיבי, שגדל לא רחוק משם, התעקש להגיע לטירה ולהתעמת עם מי שאמרו שיצביעו לנתניהו. שבועות בודדים אחר כך – והקולות כבר נשמעו אחרת. עזיז מנסור, שוער עבר בקבוצת הכדורגל של טירה, הכחיש את דבריו הקודמים והדגיש: "אני תומך באחמד, חבר שלי. לא אצביע לנתניהו".
קול מאוכזב אחד שבלט במיוחד לפני כשלושה שבועות, היה קולו של אוסאמה, אוהד שרוף של קבוצת הכדורגל של טירה. "בן אדם, שאני בחיים שלי לא הצבעתי ליכוד - הפעם אני מצביע", אמר לנו אז. שבועיים לאחר מכן, הוא מדגיש: הפה אמר ביבי, הלב אומר טיבי.
מבולבלים? אתם לא לבד. עם מסקנה אחת יצאנו מהביקורים כאן. קשה מאוד עד בלתי אפשרי לדעת בשלב הזה אם קריצתו של נתניהו לערבים תבוא לידי ביטוי בקלפי. בכל מקרה, לטיבי וחבריו ממתינה מערכה מאתגרת, במלחמה נגד האויב הקשה ביותר מבית: אדישות ואכזבה.