יונית לוי

בכל יום בחירות כולנו מחכים למדגם ב-22:00 בלילה - אז מתבהרת תמונת המנדטים של הרשימות השונות. אבל מה הם בעצם מנדטים, איך מחשבים כמה מהם כל מפלגה מקבלת וכמה קולות זה מנדט?

צילום: n12
ועדת הבחירות ב-1977

נוסחת באדר-עופר:

מאז 1973, מחושבים הקולות בבחירות בישראל למנדטים על פי נוסחה שנקראת "נוסחת באדר-עופר" - וכך היא עובדת

צילום: חיים צח לע"מ
ספירת קולות בקלפי 1992

תחילה, סופרים את הקולות של כל מי שהצביע ביום הבחירות - ומפחיתים מהם את הקולות הפסולים. אחרי שאלו נספרים מחשבים את אחוז החסימה

צילום: חיים צח לע"מ
קלפיות

אחוז החסימה:

בשלב זה בודקים מול המספרים שהתקבלו אילו רשימות לא עברו את מינימום הקולות הנדרש שעומד כיום על 3.25% מסך הקולות הכשרים

צילום: יחסי ציבור
מליאת הכנסת
צילום: נועם רבקין פלאש 90, פלאש/90

אחרי שניכינו את הקולות של כל המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה - קולות שלמעשה נזרקים לפח - מספר הקולות הכשרים מחולקים ב-120 - כמספר המושבים בכנסת

קלפיות במטה הבחירות, 2015

התוצאה שמתקבלת נקראת "המודד" - זהו מספר הקולות שמעניק לרשימה מנדט אחד ששווה מושב אחד בכנסת

ועדת קלפי סופרת את הקולות, בחירות 2009

בשלב הבא, נערכת החלוקה הראשונה של המנדטים: מחלקים את סך הקולות שקיבלה כל רשימה במודד הכללי ומתקבל מספר המנדטים "השלמים" בו זכתה כל מפלגה

צילום: ap
קלפיות במטה הבחירות

הסכמי עודפים:

גם אחרי החישוב הזה - עדיין נותרים בין 3 עד 7 מנדטים לחלוקה. כדי לחלק את המנדטים שנשארו, מחשבים "מודד" לכל רשימה. אם שתי רשימות חתמו על הסכם עודפים, נקבע עבורן מודד רשימה משותף

אישה מצביעה בקלפי
צילום: רויטרס_

רשימה שהמודד שלה הגדול ביותר מבין כל הרשימות לאחר חישוב לפי מודדי הרשימה - מקבלת מנדט נוסף - וכך הלאה, עד שמסיימים לחלק 120 מנדטים בדיוק - והתוצאות הרשמיות של הבחירות מתפרסמות כיומיים לאחר הבחירות.