האם מערכת הבחירות השלישית היא רק הפרומו לבחירות בפעם הרביעיות? אם שופטים לפחות על פי תמונת המנדטים בסקרים לאורך השבועות האחרונים, התשובה היא, למרבה הצער – חיובית. החלוקה בין הגושים פחות או יותר נשמרת, ולא נראה שמנדטים עוברים בין גוש לגוש, זאת למרות האירועים המשמעותיים שעברו על המדינה - לפחות מבחינה תקשורתית בתקופה האחרונה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
כשחושבים על האירועים האחרונים שקרו, אפשר למנות שורה של התפתחויות משמעותיות: משיכת בקשת החסינות מצד ראש הממשלה, הגשת כתב האישום נגדו באופן רשמי לבית המשפט המחוזי בירושלים, פסגת המנהיגים בישראל יחד עם ביקור פוטין, הצגת תוכנית השלום של טראמפ, שחרור נעמה יששכר, וזאת רשימה חלקית בלבד.
נתוני סקרי כל הרשתות מיום רביעי ה-29.01:
מבחינת נתניהו, סדר היום המדיני שהוא מנסה להכתיב בינתיים נוחל כישלון אלקטורלי. לפי שעה, ההתחזקות שלו איננה על חשבון המחנה השני, והמטרה להעביר שניים-שלושה מנדטים של "ימין רך" לא צלחה.
מבחינת גנץ, "קמפיין החסינות" לא מצליח להעביר אליו קולות נוספים מהמחנה האחר. למרות הניסיון לבקר בכמה שיותר מעוזי ימין לאחרונה, נדמה שגם מבחינתו, המשימה נדונה לפי שעה - לכישלון.
הסיבות לחוסר התזוזה בסקרים מגוונות, אבל נראה שכמו שהמערכת הפוליטית בסטגנציה - כך גם הבוחרים. במילים אחרות, יהיה קשה להזיז את "אנטי ביבי" לעבר ביבי, ולהפך. זאת הסיבה ששתי המפלגות הגדולות שומרות על כוחן כמעט באופן זהה לבחירות האחרונות. גם מפלגות אחרות נשארות, פחות או יותר, על אותם מספרים. חודש לבחירות, וקשה לאתר אירוע או התפתחות שיכולים לשנות את התמונה באופן קיצוני, ואם זו המגמה - ייתכן שבחירות רביעיות הן לא תסריט כל כך מופרך.