על הסיקור המוטה של תאגיד השידור הבריטי (BBC) דובר כבר רבות: לאורך מלחמת חרבות ברזל הואשם הערוץ בכך שהוא בחר במובהק להציג דווקא את הנרטיב הפלסטיני והתעלם כמעט לחלוטין מזה הישראלי - טענה שאף אוששה בדוח שבחן את הסיקור של המלחמה והעלה ממצאים מדאיגים. כעת, מעדות שחשף עובד בערוץ, נשמע שהאנטישמיות רווחת במסדרונות הערוץ כבר שנים, והיהודים שם נאלצים להתמודד לא אחת עם הערות עוקצניות.
וכך טען העובד היהודי בפני עיתון הטלגרף: "האנטישמיות קיימת בחדרי החדשות של תאגיד השידור הציבורי בבריטניה. זה ככה במשך שנים, האנטישמיות חיה וקיימת כיום ומתודלקת על ידי אירועי 7 באוקטובר. חוויתי את זה ממקור ראשון, יותר מדי, בקריירה שלי שם - גם לפני וגם אחרי התקפות חמאס".
העובד האשים את מנכ"ל ה-BBC, טים דייבי, על שלא הצליח להתמודד עם הבעיה - אף שבחודש פברואר הוא הפיץ מייל לכל העובדים ובו הבהיר כי אין מקום לגזענות מכל סוג. "כדי להחזיר את האמון של העובדים היהודים, כדאי שמועצת המנהלים של הערוץ תוציא הנחיה ברורה לעובדים ששימוש במונח 'ציוני' כמשהו שלילי במקום העבודה אינו מקובל - אבל זה עלול לעורר מהומה", טען העובד.
במהלך הקיץ, 200 עובדים יהודים בתאגיד חתמו על מכתב למועצת המנהלים שבו הם הביעו "חששות כבדים בנוגע לגזענות אנטי-יהודית". תגובתו של ד"ר סמיר שאה, יו"ר ה-BBC, פחות ריצתה את העובד האנונימי: "הוא קיבל את העובדה ש'במספר קטן של מקרים, התנהגות הצוות ירדה מתחת לציפיות'". בהנהלה בחרו לדחות את קריאות היהודים לחקירה רשמית של המקרים. "במילים אחרות, התגובה שלו הייתה 'אין מה לראות כאן, אתם מגזימים בתגובה שלכם'".
העובד הביא גם כמה דוגמאות לתקריות לא נעימות שאירעו עוד בטרם פרוץ המלחמה. כך למשל, סיפר כי פעם אחת כשישב לשתות קפה, אחד העיתונאים אמר לו בפניו: "אהדתי נתונה לפלסטינים". "האם מישהו היה אומר לעמית הודי 'אהדתי נתונה לפקיסטן'?", תהה העובד בשיחה עם הטלגרף, וקבע: "כמובן שלא, זה לא יעלה על הדעת".
במקרה אחר כתב בכיר בערוץ אמר לאחד העורכים כי "ישראל היא מדינת אפרטהייד. זו עובדה". "העורך קיבל את ההצהרה הזאת בלי להרים גבה", סיפר העובד. "ישראל, כמובן, היא אינה מדינת אפרטהייד, וכיהודי לשמוע דבר כזה, כשהדובר אומר זאת מתוך שכנוע עמוק - זה דבר מאוד פוגעני".
דובר מטעם ה-BBC מסר לטלגרף בתגובה: "אנו מודאגים עמוקות מקריאת הכתבה הזו על חוויותיו של חבר צוות. לא מקובל שמישהו צריך להתמודד עם זה במקום העבודה שלו. אנו מגנים אנטישמיות וכל צורה של אפליה או הטרדה. אנו קוראים לעובדים לדון בדברים עם המנהלים שלהם, ואם הם מרגישים שאינם מסוגלים לעשות זאת - שייצרו קשר עם קו הסיוע הסודי שלנו לבריונות והטרדות, או שישתמש בשירות שלנו כדי שניתן יהיה לחקור את הסיפורים הללו ולטפל בהם. חבר הצוות יוכל לקבל את התמיכה המתאימה".
כאמור, בחודש ספטמבר פורסם דוח שבחן את סיקור ה-BBC בפלטפורמות השונות - טלוויזיה, רדיו, אינטרנט ורשתות חברתיות - בארבעת החודשים הראשונים למלחמה, וממנו עלה כי התאגיד הפר את הנחיות וכללי העריכה שלו יותר מ-1,500 פעמים, כשבשידוריו התגלה "דפוס מדאיג מאוד" של הטיה נגד ישראל.
על פי הממצאים, בסיקור של ה-BBC ישראל נקשרה לביצוע רצח פי 14 יותר פעמים מחמאס, ביצוע פשעי מלחמה פי 4 יותר מחמאס, והפרת החוק הבינלאומי פי 6 יותר מחמאס. כמו כן, נמצא כי ה-BBC ממעיט שוב ושוב בפעולות הטרור של חמאס, תוך הצגת ישראל כ"אומה מיליטריסטית ותוקפנית". לא זו בלבד אלא שכמה עיתונאים ששימשו את ה-BBC בסיקור המלחמה, גילו בעבר סימפתיה לחמאס ולמעשי הטרור שלו, כפי שעלה מהדוח.
וזה לא הכל: בחודש יוני, למשל, סירבה מגישת הרדיו של BBC אמה ברנט לכנות את שני המחבלים שחטפו את עדה שגיא מביתה בניר עוז ב-7 באוקטובר "מחבלים". בתוכנית סיפרה המגישה שראיינה את שגיא על החטיפה ואמרה: "ב-7 באוקטובר 2023, חייה של עדה שגיא השתנו לנצח... פתאום עובדים של חמאס פרצו לביתה".