לא האלבום החדש של טיילר דה קריאייטור ולא שירי הדיסים של הראפרים קנדריק למאר ודרייק אחד נגד השני. הזמר והיוצר הצעיר הילל שואב את עיקר ההשראה המוזיקלית בימים אלה מהליריקה של יצחק קלפטר המנוח, רוצה להיות ממתק הפופ האלטרנטיבי הבא של ישראל, ומקווה שהמוזיקה שלו תמצא מקום בין האוזניים שלכם.
בעודנו מדברים הוא נמצא בסשן באולפן. "אני תמיד בסשן", אומר הילל, או בשמו המלא הילל גזית, שמכין את הקרקע לקראת מיני-אלבום ראשון שצפוי לצאת בינואר. במסגרתו הוא שיתף פעולה עם המפיקים Tahini Prince (אופק עבוד), עיליי אשדות (שעומד בין היתר מאחורי אלבום הפריצה של נונו), ובן "בנו" שלף. "כל הפרצוף שלי אדום כי אנחנו עובדים על הופעה ראשונה וכל היום צועקים את השירים ונהנים. הפעם הראשונה תמיד מרגשת".
בתחילת החודש יצאו השירים "כוכבים" ו"שנתיים", אך בניגוד למסורת הילל מתכוון להוציא את אלבומו הראשון ללא סינגלים מקדימים. מתוך 30 שירים, הוא זיקק שש רצועות שירכיבו את פרויקט הביכורים שלו. רצינו להבין על מה כותב היום אומן חדש בן 18 מתל אביב, אבל זו הייתה שאלה מעט מסובכת בשביל הילל להשיב: "אני מנסה לכתוב על נושאים ספציפיים, ובו-זמנית שאנשים יוכלו לקחת אותם למקומות שונים. את 'שנתיים' כתבתי על אהבה של ילדים, וזה משהו שרבים יכולים להזדהות איתו. באותו זמן, הבאתי את הסיפור שלי ושיתפתי מה קרה לי. חשוב לי שאוכל לכתוב ולשיר על דברים שיושבים עליי, אבל גם שיבינו אותי באופן כללי".
מה קרה לך?
"עברתי פרידה ראשונה", הוא עונה, מעט נבוך ובחיוך קצת ביישני. "זה משהו שהוא כואב, כמו חץ ללב. אבל בסופו של דבר, שבורי לב כותבים את המוזיקה הכי טובה".
מי למשל נחשב גיבור מוזיקה בעיניך?
"אני שומע המון מוזיקה, אבל לאחרונה, במקום שבו אני נמצא ומי שאני שואף להיות כמוהו מבחינת טקסטים, זה יצחק קלפטר. הוא משפיע מאוד על המוזיקה שלי".
אני מודה שלא ציפיתי לתשובה כזו.
"כן, לגמרי. תראה, אני עדיין מושפע מכל סצנת הטראפ, R&B, דראם אנד בייס והאוס, ואני לוקח הכול בדרך שלי ומנסה להוציא את המיטב מכל דבר".
איפה המוזיקה של יצחק קלפטר פוגשת אותך בחייך?
"הליריקה שלו פשוטה כל כך, ובאותו זמן מצליחה לגעת בכל כך הרבה מובנים. היה משהו ספציפי מאוד שנגע בי. בשיר 'נפגשנו' יש את השורה 'זה משחק האהבה, מי שנכנס יוצא נפגע'. זה לא חייב להיות על מערכת יחסים. לא משנה מה תעשה בחיים, אתה תיכנס ויכול להיות שתצא פגוע במידה מסוימת. השיר התנגן אצלי המון אחרי הפרידה".
הילל נערך להופעה הראשונה בחייו, אבל לבמה - אכבר במה - הוא כבר עלה. במאי האחרון הוא התארח בנשף רוק ה-12 של אביב גפן לעיני רבבות בפארק הירקון. מאפס למאה, או עשרות אלפים. פרט לפרגון ליוצר הצעיר, זו הייתה מחווה לאימו של גזית, אילנה ברקוביץ', אשתו הראשונה של גפן שעבורה הוא הקדיש את אחד משירי האהבה היפים שנכתבו בשפה העברית, "אילנה". דילן גפן, בנו של אביב מנישואיו השניים עם שני פרידן, הצטרף גם הוא לבמה, וכך דור ההמשך הפרטי (ואולי גם האומנותי, ימים יגידו) ביצע את השיר יחד.
"להופיע על במה מול קהל זו סיטואציה מוזרה פיזית לגוף האדם", מספר גזית על החוויה. "זה היה מטורף. כאילו, מה אני קשור? (צוחק). אני בר מזל שהייתה לי בכלל את ההזדמנות. ממש לא כל מוזיקאי זוכה לזה, בטח לא בפעם הראשונה, ולכן יש לזה הרבה משמעות בשבילי. אני זוכר שירדתי מהבמה ואמרתי לערן אריאלי, הסוכן שלי - 'שומע - אנחנו חוזרים לכאן עם המוזיקה שלי'. זו מטרה שהצבתי לעצמי, ומן הסתם לא כל אחד יכול להשיג אותה. צריך להשקיע ולעבוד קשה מאוד, אבל אני מאמין שאם ארצה את זה מספיק אנחנו נגיע לשם".
הביצוע המשותף בפארק הירקון:
"בשבעה הרגשתי שכולם התחברו"
לכאורה, אין סיבה שהילל ודילן יהיו בקשר משפחתי כלשהו. הם אפילו לא אחים למחצה. אך הילל מספר כי דווקא בשבעה על יהונתן גפן הם התקרבו: "דילן ואני הכרנו אחד את השני לפני, אבל לא יצא לנו להיפגש כל כך. בשבעה הרגשתי שכולם התחברו. הייתי איתו בימים הקשים האלה והעברנו זמן ביחד, ומאז הוא חבר קרוב אליי. הוא כמו אח שלי וטסנו לא מזמן לחו"ל ביחד. אני אוהב אותו מאוד ומעריך אותו. באחת השיחות פתאום נזכרנו שאבא שלו כתב שיר על אמא שלי. זו סיטואציה מצחיקה, אבל השיר הזה קשור אלינו ופוגש אותנו. וככה ביום אחד הייתי על הבמה הגדולה הזו, ילד קטן ששר מול המון אנשים. לא מסרבים לדבר כזה".
גם אביו של הילל, אוריה גזית (המוכר בכינוי "אוריג'ה") הוא מוזיקאי שלקח חלק בהרכב הבינלאומי J. Viewz בהובלת יונתן דגן. הוריו של גזית נפרדו אחרי שנולד, אולם הקשר עם אביו נשמר היטב עד היום - עד שזה מגיע למוזיקה. "פעם הוא ניסה ללמד אותי לנגן בגיטרה, ולא כל כך הסכמתי. אני ממש קשה עם זה. על המשפחה אני שומר מחוץ לתחום, זה חשוב בעיניי".
דמות אב מרכזית נוספת בחייו של הילל הוא כדורגלן העבר אריק בנאדו, שהיה בן זוגה של ברקוביץ' במשך שבע שנים. גזית ובנאדו אפילו הצטלמו לקמפיין דוגמנות משותף. "אריק הוא אבא שלי לכל דבר", אומר הילל. "לא כולם מצליחים לתפוס את זה, אבל אני אלך אליו לייעוץ ולכל דבר שאצטרך".
המוזיקאי איתמר פינצי מלהקת "מונטי פיורי" הוא בן זוגה של ברקוביץ' בשמונה השנים האחרונות, כך שאם תשאלו את הילל, יש לו אמא ושלושה אבות. "בורכתי", הוא אומר, "עד גיל 18 מקבלים המון מתנות. אני אוהב את כולם, וזה לא משהו שמשפיע על החיים שלי. זה חלק מהחיים שלי ולא מעיק לי. אני בעיקר שמח שאמא שלי עושה מה שמרגיש לה נכון. הרבה אנשים לא מבינים את זה, אבל אני שמח שאמא שלי קיבלה החלטות והלכה בדרך שלה".
אתה ילד של אמא? כי הפגנת בעבר יכולות של סקייטר בוי, והתדמית היא לרוב של טיפוסים מרדנים.
"וואי, אני הכי ילד של אמא".
ומה חשבת על השיר "אילנה"?
"שיר כל כך יפה. אני מודה שלא שומע אותו בזמני הפנוי, אבל הכבוד הוא לי ששיר כזה נכתב על אמא שלי".
"אני 'בן של' או היא 'אמא של'? זה עניין של נקודת מבט"
כשחקנית, מנחת טלוויזיה, בת זוגו ולימים אשתו של מי שהיה כוכב עולה בשמי הרוק הישראלי בשנות ה-90, אילנה ברקוביץ' תמיד הייתה נתונה לאור הזרקורים. הבן שלה, "נפו בייבי" בהגדרה (נפו מלשון נפוטיזם), ממש לא מרגיש ככה. "מה זה אור הזרקורים? איזה אור זרקורים? אני לא רואה את זה ככה. אני כמו כל ילד שגדל בתל אביב או בישראל. אולי יש לי הזדמנויות שלילדים אחרים אין".
בתעשיית הקולנוע בהוליווד מנהלים בשנים האחרונות שיח מתמשך סביב ההטבות ל"בנים ולבנות של". יש שיגידו שהסיבה לקיום הריאיון הזה היא הייחוס המשפחתי שלך. עד כמה אתה מרגיש שזה באמת תורם להכרה שלך?
"אני באולפן כל יום מ-12:00 עד 17:00, כותב את המוזיקה שלי בעצמי בלי לפנות לעזרה מאף אחד, חושב על רעיונות בעצמי וגם מוציא אותם לפועל בכוחות עצמי. אם יש לי הזדמנות ציבורית להופיע במקום מסוים, אז כנראה שנולדתי לעולם עם הכלים לדבר עם אנשים. הייתי עושה מוזיקה גם אם הייתי נולד למשפחה אחרת, כנראה שפשוט לא הייתי מופיע בפארק הירקון בגיל 17. שיחקתי בשלוש סדרות בקיץ האחרון, ואני עובד קשה. אנשים יכולים להגיד עד מחר 'נפוטיזם', הגיוני שלא יבינו את זה. המוח עובד באופן שבו נרצה את מה שאין לנו. גם אני רוצה את מה שאין לי".
אפשר להתנתק מתדמית "הבן של", לדעתך?
"אני 'בן של' או היא 'אמא של'? זה עניין של נקודת מבט".
הילל, שסיים השנה את לימודיו, ממתין בימים אלה לשיבוץ לפני גיוס לצה"ל בתקופה שבה המערכת הצבאית מתמודדת עם מחסור בכוח אדם לוחם ובמקביל ממשיכה לספוג תיאוריות קונספירציה מופרכות על "הבוגדים מבפנים" שגרמו לאסון 7 באוקטובר. "כמו כל אדם שזו חובתו במדינת ישראל, צריך לעשות צבא. לנסות אפילו. זה חלק חשוב", הוא אומר.
במקביל לעשייה המוזיקלית, החל גזית לשחק בכמה סדרות ילדים. לאחרונה הוא השתתף בסדרה הקומית "אליצורה" בערוץ ניקלודיאון. ב"מה הבעיה" שתעלה בקרוב בערוץ ZOOM בעונתה השנייה, הוא לוהק לתפקיד ראשי ויגלם את דמותו של דניאל. הוא גם יככב בעונה הבאה של הסדרה האהובה "שקשוקה" שצפויה לעלות בשלהי 2025 בכאן חינוכית.
"קיבלתי מיליוני אודישנים מהסוכנות שלי, אלינור שחר, ולא עברתי את רובם", הוא מספר. "היו כמה אודישנים שהרגשתי בהם קצת יותר מוכן, ויצא שקיבלתי את שלושת התפקידים האלה. בקיץ האחרון עבדתי כל יום מארבע בבוקר עד שש-שבע בערב ולמדתי טקסטים, וזה קשה. אבל אני שמח שהייתה לי את הזכות ושחקן זה חלק מהחלום".
אמא שלך מכירה את התחום מקרוב. היא בירכה אותך בדרך צלחה?
"בטח, אמרתי לה שאני רוצה לנסות".
זה לא תחום קל, כפי שחווית בעצמך. לקבל הרבה "לא", וגם לדעת איך לקבל אותם.
"ניגשתי לאודישנים כי נהניתי מהתהליך. על רוב הדברים שתנסה לעשות תקבל 'לא', ככה זה. כאן אמא שלי נכנסת לתמונה. מזל שיש לי אותה כדי להכין אותי למצבים שאקבל תשובה שלילית, או אם לא יהיה לי סולד אאוט בהופעה הראשונה".
ומה אם לא יהיה סולד אאוט?
"אני לא כל כך דואג. גם אם לא יבואו אנשים, אני יכול להזמין את המשפחה הגדולה שלי ואת החברים. אני מופיע כדי להתנסות, לעשות כיף ולשיר את המוזיקה שלי בפני אנשים. לשתף אותם בסיפור שלי פנים מול פנים".
לא מעט מהכותרות והתגובות בעניינו של הילל נוגעות למראה החיצוני שלו. "גנטיקה משובחת", "הורס את הבריאות" או "ילד מהמם".
לא מרגיז אותך שמתמקדים לפעמים רק בחזות החיצונית שלך ולא במה שיש לך לומר? על אחת כמה וכמה אם אתה שחקן או מוזיקאי שרוצה להשמיע קול ולהביע את עצמו?
"אני אתן לך דוגמה פשוטה. כשאתה בא לקנות תקליט בחנות, אתה עוד לא שומע אותו. אתה מסתכל על העטיפה ואומר 'וואי, קאבר מגניב'. ואז אתה שומע את המוזיקה - ואז אתה יכול להחליט אם אתה אוהב אותה או לא. זה הכול. קיבלתי גנים משובחים מאמא שלי, ועכשיו מה שאני צריך לעשות איתם זה להיות בן אדם טוב".
אתה זמר, שחקן ודוגמן. מסתער על כל התחומים בתקווה שמשהו מהם יתגשם לאורך זמן?
"לא צריך לבחור, אנחנו חיים בעולם שאפשר לעשות הכול מהכול. אני יכול להיות זמר ורואה חשבון במקביל אם מתחשק לי. זה או שמנצחים, או שלא מפסידים".