לפני כשבועיים התחתנו מיכל וגלעד ויצמן. כמו הרבה שמחות מאז שבעה באוקטובר, גם האירוע המאושר הזה היה מהול בעצב. דודו ובני דודיו של החתן, אריה ואלי אוזן ז"ל ורוני אבוהרון ז"ל, נרצחו בשבת השחורה. מיכל פנתה לנועם שקד, ציירת צבאית משוחררת, שגויסה למשימה המרגשת - לצייר אותם בזמן החתונה עומדים לצידם תחת החופה.
"נתקלתי בנועם בטיקטוק, ראיתי שהיא ציירת צבאית ופניתי אליה", מספרת מיכל. "שאלתי אותה אם היא רוצה לצייר בחתונה, לרגש את החתן ועל הדרך לעשות מצווה. היא הסכימה מיד. זו הייתה הפתעה. היא הגיעה לפני החופה, התמקמה והתחילה לצייר. כשהסתיימה החופה, ביקשתי ממנו לבוא איתי, אמרתי שיש לי הפתעה. את התגובה שלו כולם ראו בסרטון. רציתי להנציח אותם בדרך הכי מיוחדת שיש, להרגיש שהם איתנו".
אריה ואלי אוזן ז"ל, יצאו במשך 15 שנה בכל בוקר שבת לדוג בחוף זיקים. "כשהתחילו האזעקות הם הגיעו למיגונית, שם הבינו שיש מחבלים בחוף. המחבלים אל תוך המיגונית רימונים. את הרימון הראשון והשני אלי הדף ובעט החוצה, אבל ברימון השלישי הוא הבין שאין לו איך להדוף את זה יותר וקפץ על הרימון מתוך ניסיון להציל את מי שהיה שם. אחר כך המחבלים נכנסו וירו ב-25 האנשים שהיו בפנים. יש רק ניצול אחד, שנשאר בחיים בזכות אלי ואריה".
משמאל לחתן והכלה בציור, זה הוא רוני אבוהרון ז"ל. "רוני היה שוטר, בלש בתחנת רהט שגר באופקים. בשש וחצי הוא שמע את היריות, השאיר את אשתו והילדים ויצא מהבית. הוא לא הבין ולא ידע למה מצפה לו. הוא הזהיר את כל מי שהיה ברחוב שיש מחבלים. לפני שהוא הצליח לשלוף את האקדח, ירו בו והוא מת במקום".
נועם, הציירת שנקראה למשימה, השתחררה לפני כחודשיים. "מיכל שלחה לי כמה שיותר מידע עליהם והרבה תמונות ויצרתי סקיצה שמשלבת ביניהם. זה היה כל כך מרגש להיות שם. עשיתי הכנה בבית וכשהגעתי לשם סיימתי את הציור בזמן החופה. החתן כמעט התעלף. כשראיתי אותו בוכה הבנתי כמה משמעותי זה היה בשבילו, הוא הרגיש שהם היו חלק מהחתונה. הרגשנו שהם ממש נמצאים שם".