המלחמה נמשכת, והממשלה בבליץ נגד התקשורת החופשית: ועדת הכלכלה של הכנסת דנה הבוקר (שני) באחת מהצעות החוק להשתלטות פוליטית על תאגיד השידור הישראלי "כאן" ולהתערבות בתכניו. במסגרת החוק יחויב התאגיד להעביר לוועדה אחת לשנה דוח כספי המסכם את פעילותו. עד עתה, החוק מחייב את יו"ר מועצת התאגיד לשלוח אחת לשנה את הדוח לעיונו של שר התקשורת, אלא שהממשלה לא מסתפקת בכך, ודורשת – בהצעת החוק של אריאל קלנר מהליכוד, שאושרה בטרומית ונמצאת בהכנה לקריאה ראשונה – להעביר את הדוחות גם לדיון בוועדה, כדי שחבריה יוכלו לזמן ל"שימוע" את ראשי התאגיד על התכנים המשודרים אם רק יהיו חפצים בכך.
מנכ"ל תאגיד השידור גולן יוכפז אמר בין היתר בדיון כי "אין שום בזבוז כספי ציבור בתאגיד. יש תרומה לתרבות הישראלית והיהודית, ולתעשיית הטלוויזיה בישראל. לפני יומיים הניו יורק טיימס בחר בסדרה 'שעת אפס' של כאן 11 לאחת מהסדרות הטובות ביותר בעולם. זה אומר משהו על מה ששר התקשורת קרעי מגדיר כבזבוז כספי ציבור. אסופת החוקים נגד התאגיד נועדה לחזק את מעמד הממשלה".
הצעת החוק דורשת ממועצת התאגיד להעביר דוח כספי ודוח פעילות שנתי לוועדת הכלכלה, אלא שהמועצה בכלל מושבתת בימים אלה משום שאין בה מספר החברים המינימלי הדרוש על פי חוק. יו"ר מועצת התאגיד, גיל עומר, סיים בחודש שעבר את תפקידו אחרי כהונה בת שתי קדנציות, שהחלה עם הקמת התאגיד ב-2016. יחד עם עומר סיימו את תפקידם ארבעה חברי מועצה. שר התקשורת שלמה קרעי סירב להאריך את כהונתם של שניים מהחברים, בטענה שמועצת התאגיד הנוכחית "לא ממלאת את חובותיה החוקיות", והוא אף יצא נגד כמה מחבריה. הדבר הוביל לשיתוק המועצה, ובעקבות כך הוגשה עתירה לבג"ץ שידון בנושא בחודש הבא.
הדיון בוועדת הכלכלה החל בנוכחות קרובי חטופים, בהדרישה לקדם עסקה להחזרתם כאן ועכשיו. הוקרן התיעוד של מתן צנגאוקר בשבי שפרסם חמאס בסוף השבוע האחרון, אות חיים מאחד מ-100 החטופים שמוחזקים בעזה כבר 430 ימים. לצד זאת, בתחילת הדיון גם השתתפו ונשאו דברים נציגים מפורום "גבורה" ופורום "תקווה", ובהם הורים שכולים שבניהם נהרגו ברצועה, שקוראים להמשך הלחץ הצבאי על חמאס ומתנגדים לעצירת הלחימה לטובת עסקאות חטופים.
חוק "השימוע" לראשי התאגיד הוא רק אחד מתוך שורה של מהלכים קואליציוניים להלך אימים ולפגוע בכלי התקשורת, ובתאגיד בפרט, כשהמלחמה עודנה נמשכת. הבולט שבהם הוא הצעת החוק שהגישה חברת הכנסת טלי גוטליב מהליכוד, לסגירת "כאן". לפי החוק המוצע, הכוונה היא להעביר את האחריות לתאגיד השידור הישראלי, שקם ב-2017 על חורבות רשות השידור, לידיים פרטיות. כלומר, להפסיק את מימון פעילותו ותכניו בפלטפורמות השונות מקופת המדינה, ולגלגל את הפעלת שידורי הטלוויזיה ושידורי הרדיו בכאן רשת ב' (תחנת האקטואליה) לבעלות פרטית.
החוק של גוטליב זוכה לרוח גבית נמרצת מצד קרעי, שכבר ניסה בעבר לסגור את התאגיד ללא הצלחה וכעת ממחזר את הצעת החוק החדשה-ישנה. לפי ההצעה, מועצת הרשות השנייה תפרסם מכרז לבחירת בעל רישיון לשידורי טלוויזיה באפיקים שבהם שידר התאגיד, כך שהגוף במתכונתו הנוכחית יופרט או ייסגר בהקדם. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הביעה התנגדות נחרצת: "המסר העולה מההצעה ברור וחמור - ביקורת על השלטון או שידור תכנים שאינם מיטיבים עם השלטון יובילו לצעדים נגד גופי תקשורת ולהגבלתם, בלי כל תשתית מקצועית להצדיקם".
מה זה אומר מבחינתנו, הצופים והצופות? ההשפעה הישירה היא פחות ערוצי חדשות לבחור ולזפזפ ביניהם בשלט. אך מעל הכול, עולה חשש כבד לפגיעה אנושה ביצירה המקומית, בהפקות מקור ובאלפי עובדים ועובדות בתעשיית הטלוויזיה הישראלית - בתאגיד ומחוצה לו. התאגיד זוקף לזכותו רשימה ארוכה של פרויקטים ערכיים ואיכותיים למבוגרים ולצעירים כאחד, ובהם הקומדיה האהובה "קופה ראשית" שחזרה עם עונה חמישית, "טהרן" שזכתה בפרס האמי הבין-לאומי לסדרת הדרמה הטובה ביותר, סדרת הדוקו "המו"לים" שחושפת את המושכים בחוטים ואחורי הקלעים של עולם העיתונות בישראל, "המפקדת" ו"בואו לאכול איתי" האהובות, והסדרות "כראמל", "האחיין שלי בנץ" ו"שקשוקה" הפופולריות בקרב קהל הילדים. אם ייסגר, ייפסקו שידורי המונדיאל בחינם (התאגיד קונה את זכויות השידור) וישראל לא תוכל להשתתף באירוויזיון, שכן איגוד השידור האירופי מתנה את ההשתתפות בקיומו של שידור ציבורי.