החיבה ההוליוודית לחידושים של סרטים וסדרות משנות ה-90 היא כבר כל כך לעוסה, שאפילו לדבר על כמה היא לעוסה יהיה בגדר קלישאה עייפה. בכל פעם שנדמה לנו שבהוליווד עברו לטרנד הבא, הם חייבים לסחוט עוד קצת השראה מלהיטי הניינטיז. וכיוון שבשלב הזה יש כבר רשימה ארוכה מאוד של חידושים מהסוג האלה, אפשר לראות בבירור שהם לא בהכרח גרועים מתוקף היותם - השאלה היא מה עושים איתם. חידוש שכזה תמיד יסבול מהשוואה למקור, אבל יכול גם לעמוד בפני עצמו. דוגמאות? בבקשה: החידוש של "הצלצול הגואל" היה משב רוח רענן, צבעוני וכיפי, והחידוש של "בוורלי הילס 90210" (לא להתבלבל עם "90210") אומנם כשל, אבל הביא קונספט חדש לחלוטין עם ערבוב מהנה בין בדיון למציאות.
הקורבן התורן הוא "משחקי פיתוי" ("Cruel Intentions"), במקור סרט משנת 1999 שהתחיל כפרויקט אינדי קטן והפך להפקה הוליוודית לוהטת עם ליהוקים אייקוניים - שרה מישל גלר, שבדיוק הייתה בשיא ההצלחה של "באפי ציידת הערפדים", ראיין פיליפה וריס ווית'רספון שהיו בתחילת הזוגיות שלהם בעת הצילומים וסלמה בלייר בתפקיד בלתי נשכח. הסרט לא זכה לביקורות טובות כשיצא, אבל בזכות הקאמפיות שלו וההופעות המעולות של השחקנים, הוא זכה למעמד קאלט עם השנים. על הסדרה החדשה של "משחקי פיתוי" באמזון פריים אחראיות שתי יוצרות עם רזומה רלוונטי, אחת מהן הייתה כותבת ומפיקה על הסט של "אחת שיודעת", וביחד הן יצרו סדרה אחרת שהיא חידוש לסרט ניינטיז: "אני יודע מה עשית בקיץ האחרון".
הגרסה הטלוויזיונית של "משחקי פיתוי" מלווה את אותן הדמויות וכמעט את אותה העלילה, עם שינויים ותוספות כדי לעבות את הסיפור לאורך של סדרה. קרולין ולוסיאן הם אחים חורגים - והמילה "חורגים" חשובה במיוחד כאן, כי בין השניים יש מתח מיני שהם מתים לממש. הם עשירים ומפונקים ולומדים בקולג' פרטי מלא טיפוסים חלקלקים כמוהם. קרולין היא נשיאה של אחוות קולג', מכורה לקוקאין שהיא נושאת בשרשרת על צווארה (כמו בסרט) וטיפוס אלפא מאיים. לוסיאן הוא קליל ובלתי מתחייב, ובזמנו הפנוי הוא אוהב לשכב עם כל נשות הקמפוס ולצלם אותן בשביל הארכיון הפרטי שלו. דמות משמעותית נוספת היא סיסי (משום מה הדמות היחידה ששמה נותר כמו בסרט), הסגנית הנוירוטית והחכמה של קרולין.
העלילה מותנעת על ידי נרטיב די שחוק - במהלך טקסי הקבלה השונים והאכזריים לאחוות הקולג', אחד הסטודנטים נפצע, וקבוצה פוליטית בקמפוס שמפגינה נגד האחוות מאיימת על הקיום שלהן. כשקרולין מגלה שאנני גרובר, בתו של סגן הנשיא האמריקאי, מגיעה ללמוד בקולג', היא מציבה בפני לוסיאן אתגר: אם יצליח לגרום לאנני להצטרף לאחווה של אחותו הוא יקבל את מה שהוא תמיד רצה, שזה אותה במיטה.
גרסת הסדרה של "משחקי פיתוי" מחווירה בין אם משווים אותה למקור ובין אם לא. גם לצופים שאולי לא מכירים את הסרט יש נקודות השוואה - כמו "אחת שיודעת" - כדי להבין שמדובר בתוצר בינוני. כשמשווים אותו לסרט, אפשר גם להבין למה: בבסיס שלו, הסיפור של "משחקי פיתוי" הוא של אופרת סבון מופרכת, והוא מהלך על הקו הדק שבין טראש לגילטי פלז'ר חכם. הסדרה לא נופלת לחלוטין לצד הראשון. יש לה רגעים טובים והם נעוצים בעיקר בכתיבת הדיאלוגים, למשל בדיון המתמשך על פשיזם שיש לסיסי עם המרצה שמעסיק אותה כמתרגלת (שון פטריק תומאס, שהשתתף גם בסרט המקורי בתפקיד אחר). אבל יחד עם זאת, העלילה על אחוות קולג' ומעלליהן היא כבר עבשה, והופעות המשחק פשוט לא טובות מספיק כדי לרומם את הסדרה באותו האופן שהקאסט של הסרט רומם את התסריט המקורי. התוצאה היא עוד סדרת נעורים בינונית לארכיון של אמזון פריים, שאפשר לשים ברקע לפני השינה ולשכוח ממנה ברגע שהיא מסתיימת.