מים רבים ועכורים זרמו בנהר מאז שהזמרת דיקלה הוציאה את האלבום האחרון שלה לפני חמש שנים. משבר פוליטי עמוק, מגפה עולמית, צעדים ראשונים במסגרת המהפכה המשפטית, מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה הארוכה שבאה בעקבותיה. בתקופה הזו היא גידלה את בתה הבכורה רנה ליליאן, שהביאה לעולם ב-2018 בתהליך פונדקאות עם יוצר הקולנוע שלומי אלקבץ. בדצמבר האחרון, בתהליך פונדקאות שני, נולדה בתה ויקטוריה ויויאן, בהורות משותפת עם שמעון שושן, המאפר הצמוד אליה. רק לאחרונה היא הרגישה בשלה עם האלבום החדש "אליפות", שיוצא היום (ראשון), אחרי שהמתין זמן רב לרגע המתאים.
"המשפחה שלי התרחבה, אבל 7 באוקטובר טרף את כל הקלפים במוזיקה", היא מספרת באירוע השקת האלבום. "האלבום חיכה, כי כל הזמן קרה משהו שבגללו לא יכולנו להוציא אותו. בחודשים הראשונים לא יצאתי מהבית, לא הייתי מסוגלת. גם היום אני כואבת וחוששת לגורלם של החטופים".
אחרי חנק הקורונה, היא חיפשה השראה ומרחב לנשום בו אוויר. "זו הייתה תקופה שלא ממש כתבתי שירים, אז נורא נלחצתי", נזכרת דיקלה. "אמרתי לעצמי שאולי אם אשנה מקום ככה גם אשנה מזל. לקחתי איתי את מיטל מיכאלי, איתי צוק ורוני בראון, לבית ולאולפן של רוני באיטליה. מהרגע שהגענו, פשוט נשפכתי שם. זו הייתה קבוצה חזקה וממוקדת, והייתה לי חוויה חד-פעמית. כמה שעות לפני שהיינו אמורים לעלות לטיסה חזרה לארץ, הרגשתי שחסר לי משהו שישלים את הפינה. ורק אז כתבתי את 'אליפות', שיר הנושא של האלבום".
האלבום השביעי של דיקלה, שכולל שישה שירים, מלווה בתוספת לא שגרתית: סרט דוקו בן 20 דקות שביים שלומי אלקבץ ("שבעה", "גט"), אב בתה הבכורה ואחיה של השחקנית המנוחה רונית אלקבץ. "שלומי ואני רצינו לתעד אותי המון זמן, היא מסבירה. "לפני שלושה חודשים החלטנו לצלם אותי ואת חברות שלי נוסעות להופעה של אליסה, זמרת לבנונית שאני אוהבת מאוד, בפריז. התארגנו, וברגע האחרון ביטלו את הטיסה בגלל האירועים הביטחוניים בארץ. נשארנו בבית, וצילמנו סרט שבו העברנו ערב של שיחות בין נשים". ובערב הזה, עם קצת יין ובישולים, אף אחת מחברותיה של דיקלה (כולל היא בעצמה) השאירה סודות בבטן. "בעזרת השם אולי גם תהיה סדרה בהמשך", היא אומרת.
השנה הרחבת את התא המשפחתי עם בתך השנייה. את לפעמים שואלת את עצמך לאיזו מדינה ולאיזה עולם את מגדלת ילדות?
"אני נבהלת, יש לי חרדות על הילדות. אפילו לא ברמה הבין-לאומית, אלא בסביבה הקרובה אליי. אני רואה נערות בנות 15 מעשנות ג'וינטים ואני מפחדת. אבל זו העבודה. אין רגע, גם לא בקריירה, שאני אומרת: 'אוי, איזה יופי עשיתי את זה'. ככה זה גם בגידול ילדים. מהרגע שהם נולדים אתה לא יכול לישון טוב, לשתות טוב או לאכול טוב. אתה כל הזמן חרד עליהם. זה חלק מהמשא ומתן שעברתי עם עצמי בשאלה אם להביא ילדים או לא. ברוך השם, אני מגדלת עם עוד שני אבות שעוזרים לי ומכילים את החרדות שלי, וזה בסדר".
איך את מתנהלת כאימא עם שתי בנות משני אבות?
"אני ושלומי גרים קרוב מאוד אחד לשנייה, וגם שמעון. אנחנו דלת מול דלת. בגלל ששלושתינו אומנים, אנחנו מבינים את התנהלות היום-יום ככה שלאף אחד מאיתנו אין יום-יום קבוע. אנחנו די מסתדרים ודי משלימים אחד את השנייה. באים אחד לשני, עוזרים אחד לשני. אנחנו כאן בשביל להקל כי יש מספיק בלגן מבחוץ. חשוב לי שהתא המשפחתי שלי יכיל, יקבל ויתמוך ולא יהווה חסמים. בהתחלה כמובן שהיו משברים. בא ילד, ואיתו הרבה דברים ורגשות שלא הכרת לפני כן. עד שהגענו למקום מאוזן. אם אנחנו בבית בשישי או בחגים, אני משתדלת שתהיה ארוחה משותפת, קידוש והדלקת נרות".
ולפתע, השחקנית מגי אזרזר קוטעת את השיחה בינינו כדי להיפרד מדיקלה בגישה הפלפלית האופיינית לה: "את נראית מדהים, בקליפ ובסרט את נראית מדהים, חשוב מה שעשיתם פה, ובגללך אני הולכת להביא עוד ילד. משהו לא הצליח לשכנע אותי הרבה זמן, אני בכיתי ולא נשמתי". דיקלה משיבה: "אני לא עומדת בזה, אני לא עומדת בזה שהיא הולכת להביא עוד ילד... אה! את יודעת מה - אם זו תהיה בת, תקראי לה דיקלה. תארי לך". מגי עונה: "לא, סולאנג'" (המוזיקאית, שידועה בעיקר כאחותה הצעירה של ביונסה).
ביום הכיפורים האחרון עלתה שוב סוגיית התפילה בהפרדה במרחב הציבורי, כאשר בית המשפט העליון הורה לעיריית תל אביב לאפשר תפילה בהפרדה מגדרית בגן מאיר. בכיפור אשתקד, פרץ עימות בין דיקלה לפעילים חילונים שמנעו תפילה בהפרדה מאולתרת ליד ביתה בתל אביב, ימים לפני הטבח בבוקר שמחת תורה.
את חושבת שאנחנו עדיין באותו שיח שקרע את החברה הישראלית? משהו השתנה מאז לדעתך בהידברות?
"חלק התפכחו, וחלק לא לצערי. ביום שישי אחרי הצוהריים נסעתי באוטו ושמעתי ברדיו שביקשו 'להסתיר סממנים יהודיים' ברחובות אמסטרדם אחרי שתקפו את האוהדים הישראלים. ואז אני אומרת לעצמי, טוב - זה קורה באמסטרדם. אבל למה בארץ אני צריכה להחביא סממנים יהודיים ביום כיפור? זה צבט לי".
"חוקים מהסוג הזה במדינה שלנו עושים נזק לאורך זמן. זה לא יביא תועלת לאף אחת. השעה הזו שאתפלל איתך ולא בהפרדה, לא יביא תועלת. לא לך ולא לי. זה לא מה שיגרום לנו כנשים להרגיש שוות או לא שוות. נטפלים כל הזמן למשהו לא רלוונטי ומכאיב. הכפייה הזו, שמנוגדת להלכה של 2,000 שנה, מקוממת אותי. אבל הבנתי שהעליון פסק לאפשר את התפילה בהפרדה, אז ברוך השם שאנחנו לא צריכים לדבר על זה יותר".
אז השנה התפללת בהפרדה? לא הפריעו לך?
"תתפלא. לא היה מקום בבית הכנסת, אז יצאתי החוצה והתפללנו נשים וגברים כולנו יחד. אף אחד לא היה 'מספיק' דתי בשביל להפריד. זה היה אותנטי".
בלי להתכוון לכך, אלבומה החדש של דיקלה יוצא בסימן עשור לאלבום המצליח "ואם פרידה" שהוליד כמה להיטים והביא את דיקלה למרכז הבמה כזמרת. זה קרה בגיל 41, אחרי שנים שבהן זכתה להכרה בעיקר ככותבת עבור אומנים אחרים.
זה נהיה קל יותר או קשה יותר?
"קשה יותר, בטח. את מתרחבת, אז יש לך יותר נפח למלא. מול עצמי ומול הקהל".