המוזיקאי נואל גלאגר, לשעבר הגיטריסט וכותב השירים של הלהקה הבריטית "אואזיס", תקף בסוף השבוע את פסטיבל גלסטונברי הוותיק על כך שאפשר ותמך במשך שנים בשילוב הצהרות פוליטיות מעל במת הפסטיבל. "גלסטונברי" נחשב לאירוע המוזיקה הגדול בעולם שמארח מדי שנה כ-200 אלף מבקרים בעיירה גלסטונברי שבדרום מערב אנגליה.

"המקום הזה נהיה קצת woke עכשיו, עם אופי של הטפה ואיתות סגולה", אמר גלאגר בשיחה עם עיתון "הסאן" הבריטי, ומתח ביקורת על הקהל הפרו-פלסטיני ותרבות תנועת ה-woke שפרחה בשנים האחרונות בקרב צעירים ליברלים משכילים בחוגים הפרוגרסיביים. "אני לא אוהב את זה במוזיקה - אידיוטים קטנים שמנופפים בדגלים ומביעים עמדה פוליטית ולהקות שעולות לבמה ואומרות: 'היי חבר'ה, נכון שמלחמה זה דבר נוראי? בואו כולנו נקרא קריאות בוז למלחמה ושילכו לעזאזל חברי המפלגה השמרנית בבריטניה". גלאגר לעג למעשה לדבריו של דיימון אלברן, סולן הלהקה היריבה "בלר" מזרם הבריטפופ, ששלהב את הקהל בפסטיבל האחרון כששאל אותם אם הם "בעד פלסטין" וטען שהמלחמה נגד חמאס אינה הוגנת. גלאגר הציע לו ולאומנים אחרים: "תנגנו את המנגינות שלכם ותרדו מהבמה".

"תתרמו את כל כספכם למטרה, וזהו, תפסיקו לנבוח", המשיך נואל. "בואו נגיד לצורך העניין שהעולם נמצא במקום קצת דפוק. מה כל הילדים בשדה בגלסטונברי עומדים לעשות בנושא? כולם יודעים מה קורה, יש לך טלפון בכיס שמציג לך בכל מקרה". גלאגר בן ה-57, שפוקד בקביעות את גלסטונברי והגיע לפסטיבל גם השנה, ערך את הופעת הבכורה שלו במופע סולו בפסטיבל לפני שנתיים עם הרכבו High Flying Birds. הוא ציין כי הוא אהב את הפסטיבל, וכינה אותו "הדבר הכי טוב בבריטניה מלבד הפרמייר-ליג".

"גלסטונברי" כלל השנה שורה של הצהרות פוליטיות, פרו-פלסטיניות בחלקן, בעלות פרופיל גבוה. הבולטת מכולן הייתה של אומן הרחוב המסתורי בנקסי, שהכין רפסודה מתנפחת עם דמויות של מהגרים שחלפה מעל ההמונים בהופעות של להקת האינדי-רוק Idles והמוזיקאית הבריטית ליטל סימז. זו הייתה תצוגת מחאה בעקבות מדיניות ההגירה של ראש ממשלת בריטניה היוצא רישי סונאק, שחתם על הסכם עם צרפת למאבק בהגירה לא חוקית דרך תעלת למאנש ובלימת מהגרים שמנסים לחצות אותה. תמיכה רחבה בפלסטינים נרשמה במהלך הופעתה של להקת 47Soul, הרכב ראפ פלסטיני-ירדני. דגלי פלסטין נראו בקהל בהופעה של דואה ליפה מעל במת הפירמידה המרכזית, כאשר בשלב מסוים הזמרת ירדה אל המעריצים ושרה ליד הדגל בצעד שהתפרש כתמיכה בפלסטין. לצידו של הדגל הפלסטיני, דרך אגב, התנוסס דגל "נובה" גדול עם הכיתוב We Will Dance Again. 

לפסטיבל הידוע, שבו מופיעים גדולי האומנים, עבר עשיר של אקטיביזם פוליטי המזוהה עם הצד השמאלי של המפה, במיוחד בנוגע לנושאים סביבתיים. ארגון הסביבה העולמי "גרינפיס", למשל, מקפיד על נוכחות קבועה באירוע בכל שנה. אחת הבמות בפסטיבל, שעוסקת מדי שנה בסוגיות פוליטיות וכלכליות שעל סדר היום, הוקדשה הפעם לפאנלים בנושא משבר הדיור בבריטניה והסכסוך הישראלי-פלסטיני. השותפות הפוליטית הארוכה ביותר של הפסטיבל, שהחלה ב-1981, מתקיימת עם הקמפיין לפירוק נשק גרעיני (CND).