דרמת המתח החדשה "רוח צפונית" מבהירה בפתחה כי נכתבה וצולמה לפני מתקפת 7 באוקטובר וכל קשר בין הדמויות והאירועים בעלילה לבין המציאות הוא מקרי בהחלט. העניין נעשה רציני אפילו יותר כשהסדרה עלתה יומיים בלבד לפני מתקפת הכטב"מים והטילים האיראנית בליל 14 באפריל, כאשר באחת הסצנות בתחילת הסדרה משוגרים טילים לעבר ערי ישראל וקול אזעקה שמוכר היטב קוטע את הפסקול.
"נוצר מצב שבו המציאות כאילו הדביקה מהר מאוד את הפערים מהסדרה, אבל תזמון העלייה לאוויר היה מורכב בגלל העיסוק באותם נושאים ביטחוניים", מודה דניאל שנער, אחד משלושת יוצרי הסדרה לצידם של עמית כהן ("שעת נעילה", "תא גורדין") ואסף ברנשטיין ("החוב", "פאודה" בעונתה הראשונה). "רוח צפונית", אם תרצו "פאודה" בגרסת הסייבר שפוגשת את "מראה שחורה", עוקבת אחר חבורת צעירים ושירותם הצבאי ביחידת מודיעין מובחרת בניצוחה של מערכת בינה מלאכותית. כשהמתח בין טכנולוגיה למודיעין אנושי גובר, ספק אם המכונה שולטת בהם או שהם שולטים בה, ובכל אופן המטרה היא לעצור אסון ביטחוני שמאיים לגלוש למלחמה כוללת. הרקע הצבאי והאיומים הזירתיים לא זרים לשנער, בוגר יחידה 8200, שבהשראת החוויות בה נכתבה הסדרה.
"התעורר עניין סביב הסדרה אבל לא בנסיבות משמחות", הוא משתף. "כיוצר אתה רוצה להתרגש כשאתה מוציא פרויקט לעולם, ואומנם זה מרגש אבל גם מאוד קשה לשמוח. גם הפרמיירה, שאמורה בדרך כלל להיות חגיגית, הייתה הקרנת בוקר צנועה. כל שמחה בימינו מהולה בעצב כל עוד המלחמה נמשכת, ממשיכים לספור את ההרוגים והחטופים עדיין מוחזקים בשבי. היינו מעדיפים לעלות איתה בתקופה יציבה יותר, כשכולם בבתים שלהם. אני יודע ששקלו בהתחלה אולי לדחות אותה כי באמת חששו, אבל השיח הציבורי סביב המודיעין במלחמה הנוכחית התעלה מעל הכול".
הסדרה נכתבה וצולמה הרבה לפני שהסיוט התחיל או כשהבינה המלאכותית קפצה מדרגה ועוררה דאגה בקרב יוצרים באשר הם. במקריות גמורה העלילה עוסקת בעימות צבאי שפורץ בצפון ובטכנולוגיות AI מתקדמות למשימות ביטחוניות שגורמות לקרקע כמעט להישמט מתחת לרגליים. "שני הנושאים האלה תפסו תאוצה הרבה יותר מהר ממה שציפו או העריכו", אומר דניאל. "הטכנולוגיה שמראים בסדרה, שברובה הייתה בדיונית כשכתבנו אותה, היום נראית אפילו מיושנת. לרבים מאיתנו כבר יש חשבון חינמי בצ'אט GPT ואפשר להפנות שאלות ולקבל תשובות".
מתקפת הפתע של חמאס עוררה סימני שאלה אדירים על ההפתעה עצמה, המחדל המודיעיני, היעדר המענה של כוחות הביטחון בעת הפלישה ליישובי הדרום והקונספציה שלבסוף קרסה. שנער משרת בעצמו במילואים ב-8200 בימים אלה, ומסביר ככל שהוא יכול את התחושות: "אם נתייחס קודם ל'רוח צפונית', העלילה מציגה את העוצמה של היחידה, שבעזרת מוחות מבריקים וטכנולוגיה יוצאת דופן אנשיה מצליחים להגיע לכל סוד בכל נקודה. אבל היא גם מביאה את הפגמים והכישלונות. לוסי איוב, שמגלמת את דמותה של קצינה ביחידה, שאלה בצילומים קצינה לשעבר שהכינה אותה לתפקיד: 'איך מרגישה אחריות כזו?'. הרי היא עומדת שם, בקולוסיאום הדמיוני שכתבנו לה, וצריכה לקבל החלטות: האיום הזה ממשי? מדווחים או שמתעלמים? במקביל למילואים, אני צופה עכשיו שוב בפרקים אחרי שעלו לשידור, ובמציאות כמו בדמיון, יש אנשים מעולים שעצרו את החיים שלהם בשבעת החודשים האחרונים, עובדים קשה מאוד ובנחישות ומצילים חיים רבים. יחד עם זאת, קרו תקלות וטעויות שאין דרך להצדיק אותן".
"במציאות, כמו בדמיון, אנשים מעולים עצרו את החיים שלהם ומצילים חיים רבים. יחד עם זאת, קרו תקלות וטעויות שאין דרך להצדיק אותן"
"כשאתה נכנס לאמ"ן, הדבר הראשון שמדברים איתך עליו הוא חובת ההתרעה האישית. כולנו משרתים את המטרה להתריע על מלחמה. במובן הזה, זה לא קרה, ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לספוג עוד מחדל כמו 7 באוקטובר. הקודם קרה לפני 50 שנה. יניב ביטון משחק בסדרה את מפקד היחידה, והוא שירת בעצמו ב-8200 כמה שנים לפניי ומכיר היטב את היחידה והמניירות. בתחילת המלחמה הוא אמר לי: 'איך זה קרה לנו?'. אז ראינו את מכתב ההתפטרות של ראש אמ"ן אהרון חליוה, וגודל השעה ברור לכולם. לתחושתי, כל אחד ביחידה מרגיש כרגע את כובד האחריות, כאילו כל העולם מונח על כתפיו".
בינה, לא רק מלאכותית
הסדרה כאמור גם מתמקדת בבינה מלאכותית שמאיימת לא רק על קצינים ומצביאים, אלא גם על שחקנים ותסריטאים בהוליווד ששבתו על כך בקיץ האחרון. מהיכרותך עם התחום, יש סיבה אמיתית לדאגה?
"אני חושב שאנחנו רק בתחילתו של האירוע והצמיחה היא אקספוננציאלית. מצד אחד, זה כלי שיכול לשפר את החיים של כולנו לטובה, אבל הסכנות ברורות. לכן, צריך להכניס רגולציה לתמונה כי העוצמה הטמונה בבינה מלאכותית היא גדולה כל-כך, שצריך לוודא שלא נעשות שגיאות עם מחיר גבוה מדי שיובילו לאובדן שליטה. בדומה לתקנות נשק שיכולות לקבוע מי רשאי, ואיך ומתי מותר להשתמש בו. אבל אפשר גם להסתכל על הצד החיובי, הרי בסך הכול טכנולוגיית AI מספקת ליוצרי תוכן כלים שאמורים להפוך את העבודה שלהם ליעילה יותר ולסייע להם להתמקד בערך היצירה עצמה ופחות בהיבט הטכני".
"במקרה שלנו", הוא מתייחס לסדרה, "פוסט פרודקשן נמשך קרוב לשנתיים. עם יכולות בינה מלאכותית כל עבודת האנימציה הייתה יכולה לקחת שבועות. היא לא אמורה לגנוב פרנסה של עובדים, אלא לעזור לקבל אותה תוצאה בקלות יותר. לדוגמה, אם אני כותב, אז שהמכונה תעבור על התסריט שלי ותתקן אותי בחלקים שבהם יש סתירה לא הגיונית, הטקסט ארוך מדי או הדיאלוג לא משויף עד הסוף. באותה נשימה, אני לא מאמין שיאפשרו לבינה מלאכותית לכתוב לבדה קלאסיקות גדולות. לא בקולנוע, לא בטלוויזיה וגם לא בספרות. קודם כל, צריך ניצוץ אנושי של יצירתיות ובסיס של אמת לסיפור שלא יכול להיוולד אלא מלב שותת דם".
הספר שהמתין שנה בצנזורה
אי אפשר להפריד בין הניסיון של שנער בן ה-42 כקצין באמ"ן לבין יצירתו, שכוללת גם את ספר הביכורים "שמיים אדומים" על חברות מיוחדת שנרקמת בעיצומה של האינתיפאדה השנייה בין נער ישראלי שהופך לקצין מודיעין לבין צעיר פלסטיני שנעשה למחבל. שנער שירת בעת האינתיפאדה, ועם שחרורו כתב את המותחן שמתרחש באותם ימים מדממים. בהמשך, הספר גם עובד לסדרה באותו שם בהשתתפות מאור שוויצר ואמיר חורי, אך הדרך להוצאתו לאור לא הייתה פשוטה.
"השתחררתי וישר כתבתי, אבל גם אז התחלתי את החיים עצמם: אוניברסיטה, עבודה, משפחה, ורק כשנולד הבן הבכור שלי הייתה לי סוג של קריאת השכמה אחרי עשר שנים שבהן משהו כתוב נשאר במגירה. בצבא רק היה לי בראש את סיפור המסגרת על שני ילדים שהם החברים הכי טובים שהופכים לאויבים. בהמשך זה התמלא בסיפורים נוספים מהשירות ומהחיים שלי ושל חברים שלי באותה תקופה. היום אני יודע לומר שזו הייתה הדרך לעכל ולעבד את החוויות".
הקשר היהודי-פלסטיני היה מבוסס על חוויה אישית?
"הסיפור הוא 50% אוטוביוגרפי, לא מציאותי לחלוטין. הימים היו ימי אוסלו, ואני השתתפתי כילד במחנה קיץ של הארגון הבין-לאומי 'זרעים של שלום' שמקשר בין נוער ישראלי לפלסטיני. היוזמה למשלחת הייתה רשמית מטעם משרדי החוץ והחינוך שהפגישו אותנו עם ילדים פלסטינים, ואני זוכר שכל הזמן רצה לי המחשבה מה יקרה אם יום אחד אפגוש את החבר'ה האלה בצד השני. כשהגעתי ל-8200 הייתי מעורב בסיכול טרור פלסטיני והמציאות והדמיון התערבבו להם מאוד, והיו שאלות שעניין אותי לבחון על המתח והגבולות שבחברות".
"לא הספר ולא העיבוד הטלוויזיוני מדברים על שלום, אלא על חברות אל מול האתגר הפוליטי והביטחוני", אומר שנער, שניהל משא ומתן שנמשך שנה מול הצנזורה הצבאית כדי לפרסם את הספר. סודות מדינה הוא לא ניסה לחשוף בו, אך התהליך בכל זאת היה ארוך בגלל עצם העובדה שקצין מודיעין לשעבר כותב ספר בנושא צבאי-ביטחוני. בסופו של דבר, המשא ומתן הסתיים לשביעות רצונם של שני הצדדים. "האם יש סיכוי לחברות כזו לשרוד במציאות שלנו? האם היא אפשרית בכלל? גם מהתגובות שאני מקבל על 'רוח צפונית' וגם מהתגובות על 'שמיים אדומים', אני חושב שהקהל פשוט אוהב סיפורים. אנשים צופים ב'רוח צפונית' כי רוצים לראות אקשן ובלגנים, אבל גם נשארים לטעמי בגלל הקשר המעניין בין שני אחים: ההייטקיסט המסתורי (מיכאל אלוני) שחוזר לישראל אחרי שנים של היעדרות וקצין המודיעין ב-8200 (אלישע בנאי) שמתקשה להיכנס לנעליו".
"למכור היום סדרה ישראלית שמכילה רגישות פוליטית זו ויה דולורוזה"
תעשיית הטלוויזיה הישראלית מצטיינת בייצוא לחו"ל של סדרות פעולה ובראשן "טהרן" ו"פאודה" שזכו לחשיפה רחבה. איך אתה מעריך את הסיכוי של "רוח צפונית"?
"זו תקופה מורכבת מאוד לפנות לעולם עם תוכן ישראלי מקומי. למכור היום סדרה ישראלית שמכילה רגישות פוליטית זו ויה דולורוזה, ובכלל מדובר בתקופה מורכבת לתעשייה כי גם מקורות המימון עלולים ללכת ולהצטמק. אני חושב שאם היינו יוצאים עכשיו בארצות הברית, היו מאוד אוהבים את הסדרה. לצורך העניין, אני חבר בקבוצות מעריצים של 'טהרן' ו'פאודה' בפייסבוק, ואני רואה אנשים מחו"ל שמעלים פוסטים על 'רוח צפונית' עם המון תגובות שבהן שואלים איפה היא זמינה לצפייה. אנשים צמאים לתוכן מהסוג הזה ואני מאמין שיום אחד יוכלו ליהנות ממנו, אבל זה ייקח זמן. יחד עם זאת, אלה המחירים הנמוכים שאנחנו משלמים בימים אלה".
מה אתה מסביר לילדים שלך בנוגע למצב ולסיבה שאתה שוב על מדים?
"בדיוק חזרנו מהולנד ומול המלון שלנו נערכה מחאה פרו-פלסטינית בכל יום. מקסימום 15 מפגינים, אבל כולם עם דגלים ומגפונים וצועקים שישראל מבצעת ג'נוסייד בעזה. הילדים שלי אומנם רק בני 9 ו-5, אבל את המילה 'ישראל' הם מבינים ולכן גם את הסיטואציה הכללית. ברור שהם מבינים שאנחנו במלחמה, והם גם יודעים שחמאס נלחם בעזה וחיזבאללה בגבול הצפון, ושיש מי שבעדנו במלחמה הזו ומי שחושב שאנחנו הרעים. הם בעיקר חוששים מה המשמעות מאחורי זה, ולכן כשהיינו במלון הם נעלו את הדלת של החדר. הסברתי להם שלא צריך, שהכול בסדר ולא יכול לקרות להם שום דבר. אני מנסה להסביר כמיטב יכולתי בלי לעורר חרדות, אבל מניח שהם גם מרגישים אותנו. אני אופטימיסט באופן יחסי ולא דואג, אבל זו הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי שצריך להיזהר יותר בחו"ל".
"מאז 7 באוקטובר הטלוויזיה כבויה אצלנו בבית. אנחנו לא מביאים עיתונים וגם משתדלים לא לדבר על המצב ביוזמתנו. הגישות החינוכיות הן לכאן ולכאן, ומן הסתם בבית הספר ובגן הם שומעים מה קורה, רואים תמונות של חטופים בכל מקום ושואלים שאלות. הם גם רואים את אבא שלהם עולה על מדים ולכן אנחנו לא רוצים שירגישו שמסתירים מהם משהו. לא מעט מבוגרים סובלים מחרדה כרגע, אבל לילדים קשה יותר כי יש פחות כלים להתמודדות".
"הטלוויזיה כבויה אצלנו בבית. לא מביאים עיתונים ומשתדלים לא לדבר על המצב ביוזמתנו"
עוד בקורות חייו, שנער מנהל את הקרן להשקעה בהייטק "כללטק" שבבעלות המיליארדר לן בלווטניק. "סדרה זה ממש סטארטאפ", הוא משווה. "יש כמה יזמים, וזה לא יכול להתקיים ללא שיתוף פעולה. צריך שיהיה רעיון טוב, וגם השקעה מסוימת בהתחלה, אבל את הרעיון אפשר לשנות בהמשך. את ההרכב לפעמים קשה לשנות ולכן סטארטאפ זוכה להצלחה רק אם הצוות מצליח לעבוד ביחד. יש המון רעיונות לסדרות שלא יצאו לפועל בגלל צוותים, או צוותים מעולים שלא מצליחים לגייס את התקציב. יש ביטוי של במאים שאומר ש'בכל יום הספינה טובעת' - פתאום השחקן חולה, התסריט לא מתאים לאילוצים התקציביים, נגמר הכסף או פורצת מלחמה. בכל רגע יכולים לצוץ משברים ויש צורך להתמודד עם הפתעות. האתגרים הניהוליים בין הייטק להפקת סדרה דומים מאוד ואתה בעיקר מקווה שאותה ספינה תגיע לחוף מבטחים".
"רוח צפונית" משודרת בימי חמישי בשעה 22:00 ב-HOT3, ב-HOT VOD וב-Next TV