בימים אלה, נדמה שלא משנה לאן נסתכל, הכאב והשכול נמצאים - גם באירועים השמחים ביותר. אריק קראוניק ז"ל, הרבש"ץ של קיבוץ בארי, נפל ב-7 באוקטובר כשלחם במחבלים הרבים שחדרו לקיבוץ. אריק היה אדם שאהב מוזיקה בכל ליבו, והיה מעריץ של "הפרויקט של רביבו". בתחילת החודש, משפחתו הגיעה למופע "קבלת שבת" של הלהקה בהאנגר 11 והייתה לאורחת כבוד.
אלמנתו, סיגל, סיפרה בריאיון לחדשות 12, על ההודעה הקולית שהקליטה למנהל הלהקה אחרי שביקרה בפעם הראשונה בבארי אחרי הטבח. היא תיארה, בקול חנוק מדמעות, כמה היא זקוקה למוזיקה מנחמת ובפרט למחרוזת שירי השבת שמבצע הפרויקט והייתה נשמעת בביתם מדי שישי. חברי הלהקה, רביב וניר בן מנחם ואלירן צור, רגע לפני הופעה, שלחו לה הודעות קוליות שבהן שרו לה. כך נוצר קשר מיוחד בין הלהקה למשפחה - סיגל והילדים חן, תמר, הגר ונועה.
שבועיים בלבד לפני השבת הנוראה, היה אריק ז"ל בהופעה של "הפרויקט", שם הוא נראה שמח, רוקד ומלא שמחת חיים. "מה שאני חווה עכשיו, אני מרגיש שאני חווה עם אבא", מספר חן בן ה-22. "אני נזכר בהופעה שהיינו ב'סליחות' בירושלים. הוא הגיע ואמר: 'וואו'. והוא בכלל בא מהעולם ההפוך. גם אני לא שמעתי מוזיקה עד ששמעתי אתכם. אני רוצה להגיד לכם תודה רבה שאתם עוזרים לנו להנציח את הגיבור האישי שלנו". "ראינו את הסרטונים ששלחתם לנו מההופעה הזאת. ראינו אדם שמח, שמושך אליו תשומת לב, בולט ורוקד", אומר ניר.
"אני חושבת שזה מה שעם ישראל צריך לקחת - את הרוח של האנשים", אומרת סיגל. "למות זה שנייה, אבל יש כאן חיים שלמים שהיו. צריך להפוך אותם לנוכחים, זה הדבר הכי חזק. אנחנו מחזיקים את העצב, אבל הרוח של אריק נמצאת פה היום. אנשים יראו אותו. אלה אדוות שלו. זה המאני טיים לקום ולשמוח".
רביב וניר, שניים מחברי הפרויקט, הם בנים שכולים בעצמם. אביהם נפל במלחמת לבנון הראשונה. "כשהיינו אצלה, היא שידרה המון חוזק. אנחנו באים מהשכול, אנחנו מכירים אותו מקרוב. ידענו שזה יבוא לך כשלא תשימי לב. זה לא בשליטה", אומר ניר ורביב מוסיף, בדמעות: "החוסן הוא שריון זמני. השכול מלווה אותנו עד יום מותנו, אבל צריך ללמוד איך לרקוד לצידו".
"אריק ידע את כל שירי ארץ ישראל בעל-פה", מספרת סיגל על אהבתו למוזיקה. "הוא תמיד היה עושה ערבי שירה בציבור בקיבוץ. תמיד בבית הוא היה מדליק לנו רדיו ובאוטו תמיד היה את הפלייליסט של השירים שלו. אני הכרתי לו את 'הפרויקט של רביבו' וסיפרתי לו שהייתי עובדת כבייביסיטר כדי לקחת אוטובוס לתחנה המרכזית ולקנות קסטה של דקלון. אני שמחה שהילדים שלי מכירים את השירים שאני גדלתי עליהם. הבית שלנו הוא בית שידע לקחת את הקיבוצניק, האשכנזי, הדתלשית, המזרחית ולחבר את הכל יחד".
ב-31 במאי יתקיים מופע "קבלת שבת" נוסף של הפרויקט של רביבו בהאנגר 11.