ניית'ן רוס הוא מפיק הוליוודי מצליח המתגורר בלוס אנג'לס. הוא הפיק סדרות וסרטים ידועים כמו "מועדון הלקוחות של דאלאס", "הולכת רחוק" ו"שקרים קטנים גדולים", בכיכובה של ניקול קידמן, שגרפו מאות מיליוני דולרים, ואף זכה בפרס האמי. רוס בן ה-51 הוא אמריקני יהודי, והוא לא ביקר בישראל ב-30 השנים האחרונות. ב-7 באוקטובר הכול השתנה עבורו. הוא החליט שהוא חייב לעזור למאמץ המלחמתי, נרשם לתוכנית מתנדבים בישראל, עזב את ביתו בלוס אנג'לס כדי להגיע לארץ להתנדב ובימים האחרונים הוא מסיים חודש של התנדבות אינטנסיבית בדרום בארגון שר-אל.
"7 באוקטובר היה מבחינתי קריאה לעשות משהו עבור ישראל, הרגשתי חובה להגיע ולעזור", מספר רוס ל-N12. "אני ועוד עשרות אלפי מתנדבים הגענו כדי לסייע ולהגיד לישראלים שהם לא לבד. זה אחד הדברים הכי משמעותיים ומספקים שעשיתי בחיי".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
רוס רחוק מלהיות לבד. יהדות התפוצות, שחלקים ממנה היו במגמת התרחקות מישראל בשנים האחרונות, התגייסה למאמץ המלחמתי וסיפקה תמיכה אדירה לישראל. עשרות אלפי מתנדבים הגיעו מכל רחבי העולם, יותר ממיליארד דולר נתרמו, ארגון הבונדס גייס 3 מיליארד דולר נוספים באיגרות חוב וקהילות רבות התגייסו למאמצי ההסברה המקומיים.
"יהדות התפוצות התגייסה בכל עוצמתה לטובת האינטרסים של מדינת ישראל וסיפקה תרומה אדירה. אחרי 7 באוקטובר אי אפשר לחזור אחורה במערכת היחסים מול התפוצות, חייבים לחזק את הקשר הזה", הדגיש מנכ"ל משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות אבי כהן סקלי.
"הרגשתי חובה לתרום"
ג׳ף שונפלד, יהודי-אמריקני, מתנדב למען ישראל וקהילות יהודיות בעולם בארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA) כבר יותר מ-30 שנה. אחרי פרוץ המלחמה הוא ראה את הצרכים הדחופים, ותרם יותר ממיליון דולר מכספו לישראל. "אחרי 7 באוקטובר הרגשתי חובה לתרום. אני מרגיש שהאחים והאחיות שלי בישראל הם הקהילה שלי, ואני רוצה להיות שם עבורם בכל דרך", סיפר ל-N12.
תרומתו הנדיבה של ג'ף היא רק קצה הקרחון של מפעל תרומות אדיר. אלפי תורמים תרמו כמיליארד וחצי דולר למטרות וארגונים שונים בישראל מאז 7 באוקטובר. כחצי מהסכום, 846 מיליון דולר, הגיע מהפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, והשאר מקהילות שונות ברחבי העולם. הקהילות שבלטו במיוחד בתרומתן הן ניו יורק (200 מיליון דולר), טורונטו (70 מיליון) בוסטון (60 מיליון), לוס אנג'לס (כ-53 מיליון) ושיקאגו (52 מיליון).
"ההתגייסות הייתה מיידית"
בקי כספי, סגנית הנשיא והמנכ"לית של המשרד הישראלי של ארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, מספרת ל-N12 ששיחות הטלפון מתורמים יהודים מהתפוצות שהיו להוטים לספק סיוע החלו עוד בבוקר של 7 באוקטובר. "ההתגייסות הייתה מיידית. יהדות התפוצות עשתה מאמץ אדיר למען ישראל, במלחמה הייתה הירתמות אדירה וחסרת תקדים".
"אחרי 7 באוקטובר הרגשנו צורך לתרום יותר", מוסיף ג'ף שונפלד. "ישראל הייתה זקוקה לנו והקהילה כולה נרתמה כמו שהיא לא נרתמה מעולם". גם מנכ"ל משרד התפוצות כהן סקלי מכיר בחשיבות של הכסף שגויס: "אנחנו מדינה במלחמה שצריכה כל סיוע. עבור החייל שקיבל שכפ"ץ, החקלאי שעזרו לו לקטוף את הפירות, היישוב שקיבל אמבולנס ממוגן - זו תרומה אדירה".
הכסף שנתרם נותב ל-4 מטרות מרכזיות: שירותי הצלה ושיקום לאלו שנפגעו ב-7 באוקטובר, מערכי הטראומה הנפשית והרפואית, שיקום הכלכלה הישראלית ובניית החברה מחדש. "הצרכים של החברה הישראלית אדירים. רצינו שהכסף יגיע לאן שצריך אותו, אבל גם תוך הסתכלות אסטרטגית", אמרו בארגון.
גם הבונדס, הארגון שעוסק במכירת איגרות חוב של מדינת ישראל ליהודים בתפוצות, פתח בקמפיין גיוס מיוחד שמטרתו המוצהרת היא סיוע לישראל. מאז 7 באוקטובר מכר הארגון איגרות חוב בשווי 3 מיליארד דולר - סכום שיא ופי 3 מהיקף ההשקעה בשנה רגילה. הכסף שמגייס הארגון נכנס לקופת המדינה.
עיקר ההשקעות באיגרות החוב מגיעות מארצות הברית, ומיעוטן מאירופה ומקנדה. לפי הבונדס, השקעת השיא באיגרות חוב מבטאת את הסולידריות של יהדות התפוצות עם ישראל בזמן המלחמה. "באמצעות ההשקעה באיגרת החוב הישראלית אנשים מכל העולם שולחים מסר ברור שישראל לא לבד", אמר מנכ"ל הבונדס דני נוה.
בשדות, במטבחים ובבתי החולים
אורה בר בת ה-26 גדלה במעלות-תרשיחא שבצפון. בעקבות מלחמת לבנון השנייה היא פיתחה חרדות, וכשהייתה בת 11 החליטה משפחתה לעזוב לקנדה כדי להתגבר על הטראומות ולחיות יותר בשלווה. לאורך השנים היא נתקלה באנטישמיות קשה, שהגיעה לשיא לאחר 7 באוקטובר. אורה עקבה באדיקות אחרי המתרחש בארץ, והגיעה להחלטה שהמקום שלה הוא בישראל. "השבוע היה אמור להיות טקס הסיום שלי בקולג' בקנדה, ובמקום זה אני מתנדבת כאן בישראל. זו החובה שלי", היא שיתפה את N12 בתחושותיה.
"אנחנו לא יכולים להגיע לישראל רק כשטוב, אנחנו צריכים להיות פה גם כשלא טוב", מוסיפה אורה, משתתפת תוכנית "מסע מתנדבים" של ארגון מסע, שנוסד על ידי הסוכנות היהודית וממשלת ישראל, ואשר מביא מביא מדי שנה לישראל צעירים יהודים מכל העולם לתוכניות ארוכות טווח. "להתנדב ולעזור לאנשים בישראל בתקופה הזו זה הדבר הכי נכון שיכולתי לעשות. זו חוויה כל כך מתגמלת. אני משקיעה את האנרגיה שלי במקום שבו אני רוצה להשקיע אותה במקום להרגיש שאני חייבת להגן על הזכות שלי להתקיים ועל הזהות היהודית והישראלית שלי".
בדומה לאורה, כ-70 אלף מתנדבים הגיעו לישראל מאז תחילת המלחמה במטרה לסייע לישראל בכל דרך שבה הם יכולים. בארגון שר-אל הגיעו 33 אלף מתנדבים מרחבי העולם לסייע בעבודות לוגיסטיקה בבסיסי צה"ל, בארגון השומר החדש הגיעו 24 אלף להתנדב בחקלאות, ואלפי מתנדבי תגלית העבירו תכנים חינוכיים, שיפצו, עבדו בשדות וסייעו במרכזים לוגיסטיים. רובם המכריע של המתנדבים הגיעו דרך ארגון הגג מוזאיק יונייטד, בשיתוף משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, שפועל בשיתוף עם שאר הארגונים.
המתנדבים הגיעו מיותר מ-30 מדינות ברחבי העולם, ובעיקר מארה"ב, רוסיה, צרפת, ארגנטינה, ברזיל, אוקראינה, בריטניה ואוסטרליה. דווקא בזמן המלחמה נרשמה קפיצה אדירה במספר המתנדבים שהגיעו לישראל. בשר-אל נרשם זינוק של כ-600% במספר המתנדבים, ובשומר החדש כבר הגיעו פי 8 יותר מתנדבים מבשנה רגילה.
"רציתי לעשות משהו מעבר לתרומת כסף"
"אחרי 7 באוקטובר הרגשתי מחויב לנסות ולעשות משהו בעצמי, מעבר ללתרום כסף או לכתוב ברשתות", מספר המפיק ניית'ן רוס שמתנדב בעמותת שר-אל, שמארגנת מתנדבים ברחבי העולם להתנדב בישראל. "זו הייתה מבחינתי קריאה לנסות ולעשות משהו - ישר בדקתי מקומות להתנדב בהם בישראל".
בחודש האחרון ניית'ן מסייע בעבודות מטבח, מסדר מכולות ציוד ומתנדב בבתי חולים בדרום ובמרכז. "ידעתי שהחוויה הזו תהיה מיוחדת, אבל לא ידעתי עד כמה. העבודה שאנחנו עושים כאן קשה ולא נוצצת, אבל אנחנו מנסים לעזור בכל דרך, וההערכה של החיילים שווה את הכול. זה אחד הדברים הכי מספקים שעשיתי בחיי", הוא מספר.
ניית'ן מספר גם על הקשר לישראל, שהתעצם ב-7 באוקטובר: "למרות שאני לא אזרח ישראלי, לא דתי ולא שירתי בצה"ל - הרגשתי שאם המקלט היחיד בעולם ליהודים מותקף אני חייב להגיע ולעזור. הלב שלי כאן. לא חשבתי פעמיים לפני שהגעתי, ואני בטוח שאתנדב בישראל שוב בעתיד".
גם אורה בילתה את החודש האחרון בהתנדבות במרכזים לוגיסטיים ובחקלאות, ובנוסף בחרה גם להתנדב בליווי ובביקור משפחות שכולות: "הגעתי לישראל כדי להציל את הנפש שלי. שנים שאני בקנדה וסוחבת שנאת חינם. לקח לי זמן להבין שעכשיו אני בישראל, מקום שמבין אותי ומקבל אותי כמו שאני. להיות כאן זה כבוד".
אורה מוסיפה: "הייתה לי משמרת בעבודה ב-8 באוקטובר, והייתי בהלם וחוויתי התקפי פאניקה בעקבות מה שקרה בישראל. אף אחד שם לא מבין או רוצה להבין מה עובר עליך. הגעתי לישראל הכי מהר שיכולתי כי הרגשתי שזה הישרדותי. שלחתי לכל המשפחה שלי הודעה שאני נוסעת לישראל, והם הסתכלו עליי כמו על מטורפת, אבל הם תמכו בי".
"אסור לחזור ל-6 באוקטובר": הקשר שהתהדק
הקשר של ישראל ויהדות התפוצות ידע עליות ומורדות לאורך השנים האחרונות. לפי סקר של מכון PEW ב-2021, רק 58% מיהודי ארצות הברית חשו "קשר מסוים" לישראל. סקר עדכני יותר לא נעשה, אך ההתגייסות יוצאת הדופן של יהדות התפוצות בזמן המלחמה עשויה לרמז על כך שאירועי 7 באוקטובר הציתו מחדש את הקשר.
מנכ"ל משרד התפוצות כהן סקלי מכיר בהתרחקות של חלק מהקבוצות ביהדות ממדינת ישראל לפני המלחמה, ומסביר שהמלחמה יצרה הזדמנות לתיקון: "צריך לקחת את הסיטואציה שנוצרה ולמנף אותה לחיזוק הקשר בין ישראל לתפוצות - גם אחרי המלחמה. אחרי 7 באוקטובר אי אפשר לחזור אחורה במערכת היחסים מול יהדות התפוצות. תפקידנו הוא לחזק את הקשר הזה".
בקי כספי מארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה מדגישה שלדעתה הקשר היה חזק עוד לפני המלחמה למרות חילוקי הדעות, אך מסכימה שהוא התהדק בחודשים האחרונים: "מאז 7 באוקטובר החיבור בין יהדות התפוצות ובין ישראל בהחלט התחזק. הגורל המשותף שלנו כיהודים מחבר אותנו".