באלבום האחרון של נגה ארז, KIDS, הוקדשה הרצועה ה-11 לשיר שעוסק בעפיפוני תבערה, Fire Kites. זוכרים? אותם בלונים ועפיפונים שהופרחו מהרצועה אי-אז ב-2018 ושימשו כלי נשק להצתת שרפות של אלפי דונמים בעוטף עזה. "אנחנו לא צריכים פצצות, יש לנו עפיפוני תבערה", שרה ארז באמירה צינית אך נוקבת שבאה לשקף מציאות עגומה של חבל ארץ שלם.
שלוש שנים לאחר יציאתו של האלבום, שזכה לשבחים מפי הזמרת המצליחה בילי אייליש ומנחה הלייט נייט ג'ימי קימל, ארז, יחד עם בן זוגה לחיים וליצירה אורי רוסו, עסוקה בהכנות אחרונות לקראת שחרורו של אלבום האולפן השלישי, שיראה אור בספטמבר הקרוב. וגם הוא, כמו קודמו, מתכתב בחלקו עם הסיוט הבלתי נגמר שהתחיל ב-7 באוקטובר. כבר קיבלנו סנונית ראשונה ממנו, עם הסינגלים Come Back Home (שיר על פרידה בין בני זוג ובד בבד תפילה לשובם של החטופים), Vandalist (שיר הנושא של האלבום) ו-PC People, שיצא אך לאחרונה ופונה לאנשי הפוליטיקלי קורקט, הלא היא אומנות התקינות הפוליטית, שתוקעים אצבע בעין.
זה בסדר, בשם תרבות ה-Woke והפוליטיקלי קורקט, להעניש מוזיקאים, קולנוענים, סופרים ויוצרים ישראלים באשר הם ולסרב לשתף איתם פעולה על רקע המלחמה בעזה. זה תקין פוליטית כאשר נשיאות הרווארד, אוניברסיטת פנסילבניה ו-MIT סירבו לגנות קריאות לרצח עם של יהודים (אתם יודעים, "תלוי בהקשר"). וזה הגיוני, לדידם של הפעילים הפרו-פלסטינים שצועדים ברחובות ניו יורק עם כאפיות ומעודדים לאינתיפאדה, לקרוא להפסקת אש אך להתעלם בו בזמן מ-120 החטופות והחטופים, בני אדם, שעדיין מוחזקים בשבי חמאס. קחו לדוגמה את חברי הארגון האנטי-ציוני Jewish Voice for Peace ("קול יהודי לשלום"), שמתיימרים לייצג ערכים ליברליים שמקדמים הומניזם, זכויות אדם, זכויות נשים ולהט"ב, מפרסמים פוסטים ברשתות החברתיות עם שמותיהם של קורבנות המלחמה בעזה, אבל אזכור אחד בנושא החטופים לא קיים. למען האמת, במציאות האלטרנטיבית שבראו לעצמם ב-JVP אין חטופים בכלל.
מול כל אלה, ובצל תחושות הזעם והתסכול שנותרנו לבד בעולם מבלי שאף אחד אפילו ינסה להבין, ארז ורוסו עונים לצעירי תנועת ה-Woke בשיר החדש ובלי להתייפייף. "אני משתין על ה-PC שלכם, תבטלו אותי או תעשו עליי דיס", פותח רוסו ומבהיר לכל מי שצורך חדשות בענייני המזרח התיכון באמצעות חשבון האינסטגרם של בלה חדיד ש"זה לא פאקינג דיסני". השניים משתעשעים בשיר עם התקינות הפוליטית הבלתי אפשרית בתנאיה הנוכחיים. נגה, למשל, החליטה בבחירה ככל הנראה מאולתרת לשיר במהלך הפזמון "רטטט-רטטוי". אבל רגע - אחד המעריצים באינסטגרם לא הבין, למה רטטוי? ארז השיבה עם ציטוט מתוך השיר: Say Whatever. ובהמשך השיר, גם רוסו תוהה בהומור: "מה את מתכוונת לומר כשאת לא יכולה לומר שום דבר שאת רוצה לומר?".
אף אחד ממרעיפי השבחים על נגה ארז בשנים האחרונות, מבילי אייליש ואחיה פיניאס אוקונל, דרך רובי ויליאמס שהאמין שארז היא הדבר הגדול הבא והזמין אותה להופיע איתו בביקורו בארץ, ועד קייטי פרי שהתלהבה ממנה ואפילו הראפרית מיסי אליוט ששיתפה איתה פעולה בשיר NAILS, לא התעניין בשלומה האישי מתחילת המלחמה. לפני כמה חודשים היא נשאלה ב-Q&A באינסטגרם אם בצל המצב חלה ירידה בהזמנות להופעות שלה בחו"ל. התשובה הייתה חד-משמעית: "כן, שיזדיינו". אמיץ מצידה של נגה ארז, שהחלה לנסוק בשנים האחרונות בעולם ורק בהמשך התגלתה בישראל, להוציא סינגל שחלק ממעריציה מעבר לים עוד עלולים לזהות בו בטרלולם מאפיינים של דיכוי פלסטיני ושורשים קולוניאליסטיים.