עדן גולן הגיעה אמש (שבת) לרגע השיא של תחרות האירוויזיון ותעלה על הבמה הגדולה באירופה מול כ-160 מיליון צופים ברחבי העולם. שעתיים לפני הרגע הגדול היא סיפרה בריאיון ל"חדשות סוף השבוע" על התחושות.
איך את מרגישה?
"וואו, אני כל כך מלאה באמוציות. אני כל כך מתרגשת לערב הזה. אני מחכה עוד פעם לצאת אל הבמה
ולתת את כול כולי. אני כל כך נהנית שם. ולהשמיע את הקול שלנו ולייצג אותנו בגאווה".
משהו בילדות שלך, במוסקווה, תקריות אנטישמיות, הכין אותך לצונאמי המטורף הזה?
"תקשיב, עברתי כאילו הרבה. נראה לי שכל מיני דברים הכינו אותי. גם אני הרבה עובדת על עצמי, ומבפנים ומבחוץ ומהכול זו עבודה מאוד מאוד קשה על עצמך".
אבל יש רגע של עלבון שחווית בילדות, כיהודיה, שהכין אותך?
"אני עברתי חרם, שזה גם אנחנו עוברים פה חרם, בבית הספר במוסקווה, שנים. עכשיו, כשאני מסתכלת על זה מגיל 20, יש סיכוי שהרבה מהחרם גם היה מהצד הזה, של היהדות שלי. לא יודעת, מה שלא הורג אותך, מחזק אותך".
מה העליב אותך פה? כי את מתנהלת עם חיוך וקסם.
"תקשיב, זה לא נעים כל מה שקורה. אי אפשר להגיד שבסוף אני נהנית מזה, אני אגיד לך מה, אני איכשהו מקבלת מזה אנרגיה. אתמול בחזרה, נראה לי שהיו הצעקות הכי חזקות אי פעם. אבל אתה לא מבין איך יצאתי מהבמה. יצאתי עם איזושהי אש בפנים, רציתי עוד יותר, פשוט רציתי עוד יותר אהבה לתת להם. אני לא יודעת איך להסביר, זה הפך, כאילו מהרע אני הופכת אותי לטוב ואיזושהי אנרגיה מבפנים. אז כמובן שזה לא כיף, אבל החשיבות השנה, אני מייצגת את כל העם שלנו".
היום, את עולה לבמה ועובר לך בראש, אולי בסוף אני כן אתן מסר, אפילו במחיר של לא לזכות?
"אני חושבת שאני כבר מעבירה מסר, מסר ענק. והשליחות שלי פה זה לייצג את כל העם שלי וכל מי שצריך להחזיר עכשיו הביתה, ואני בכל רגע שאפשרי, אני משמיעה את הקול של כל החטופים".
עשית ריפרש כל היום לטבלאות ההימורים? כי את במקום השני.
"אני יודעת, אמרו לי אחרי, אבל אני לא... אני לא עוקבת אחרי זה, אבל כשגיליתי, הייתי בשוק. זה לא משהו שחשבתי, שנקפוץ ממקום, נראה לי היינו שמיני, תשיעי, למקום שני. גם לא יודעת אם זה משהו שהיה, בכלל מתישהו קרה, זו קפיצה גרנדיוזית. חשבתי אולי נעלה כמה מקומות, אבל לא כל כך גדול. זה מוכיח שבסוף אהבה ומוזיקה יותר חזקה מהכול".
את מאמינה שתנצחי?
"אני בשבילי, אני כבר, זה שאני פה זה כבר הניצחון שלי ושלנו כמדינה וכעם, אני... וואו, אתה לא מבין איזה הרגשות אני עוברת, אני כל כך גאה בכל מי שמאחוריי עומד, אני כל כך גאה בכל העם שתומך בי, אני מרגישה את התמיכה הזאת וכל האהבה מכולם, זה כל כך לא מובן מאליו, בגלל שאני חושבת זה שאנחנו כבר כאן
והגענו לגמר, ואני עוד פעם יכולה לעלות על הבמה מול מיליון אנשים ולהשמיע את הקול שלנו, זה כבר הניצחון".
מה עושה לך לראות את את הסערות היום באירוויזיון?
"בסוף לי, זה לא מזיז לי. כאילו אני, אני בשלי, באתי לפה לייצג, אני התכוננתי שיהיה מלא דברים מסביב, ו... אולי לא ברמה כזאת, לא נראה לי שאף אחד ציפינו שזה יהיה ברמה כזאת, אבל אנחנו פשוט ממשיכים עם ראש מורם, עם חיוך על הפנים, עם החוזק שלנו, והיופי של העם שלנו וממשיכים הלאה, בסוף הכול לטובה".
את זוכרת את השמות של כל המאבטחים שלך?
"כמעט. נראה לי. בא לי לעשות טסט בסוף, כשכל זה ייגמר, לראות אם אני זוכרת את כולם.
היה רגע שתפסת את עצמך עם השיירה ואמרת אני באיזה חלום, איפה אני?
"אני בחלום. אני בחלום, מהרגע הראשון שנכנסתי, כאילו לפה, לכאן, לכל החוויה המטורפת הזאת, אני עד היום, אני לא מאמינה מה קורה איתי, וקצת לא בא לי שזה ייגמר, האמת, קצת עצוב. קצת".
מה תעשי אם תזכי?
"לא יודעת. נחיה ונראה. נראה".
בהצלחה.
תודה. אני מוכנה עוד מאה פעמים לצאת אל הבמה. אתה לא מבין, אני כל כך נהנית מזה".