בני משפחתו וקרוביו של המוזיקאי דן תורן, שמת בגיל 63 מסרטן, ליוו אותו היום (שישי) בדרכו האחרונה כשהובא למנוחות בבית העלמין "מנוחה נכונה" בכפר סבא.
"דן היה איש חכם", תיאר אותו הזמר והיוצר עמיר לב בטור אישי ל-N12. "היינו מדברים בקודים ולא היינו חייבים לספר את כל הסיפור. הייתי מתחיל משפט, ובאמצע דן היה אומר לי 'אני לא מאמין' מבלי שהייתי צריך להגיע לסוף. אבל כשהוא היה מדבר על הילדים, הוא לא היה חוסך במילים. הוא אהב אותם כל-כך שתמיד רצה שאדע גם את הפרטים הקטנים ואת המילים שהוחלפו בשיחה או במחשבות".
"טסנו לסלובניה לשבועיים, ודן הגיע לשמור לנו על הבית. בית מבודד בגליל עם עיזים, חמורים, תרנגולות, חתולים וכלבים. הוא הגיע יום קודם, נכנס לעניינים, רשם הכול, למי לתת, כמה, מתי, ואיפה החשמל והגנרטור. אחר-כך נשארנו ערים כמעט עד הבוקר. דיברנו, עישנו, שתינו והשמענו אחד לשני שירים. היינו פתוחים. לא חסכתי ממנו והוא לא ממני".
"בצהריים טסנו וקיבלתי ממנו בכל יום הודעה עם סיפור על חיה אחרת. משהו כמו: 'אחי, האתון הזאת היא נסיכה. אם אני לא מלטף אותה היא לא תבוא איתי, ואם היא רוצה צל וחלי הכלבה בצל - היא תרבוץ עליה עד שתזוז ותפנה לה. אני מבין שבבוקר אני צריך לגשת אליה ראשון'. או: 'אתמול הלכתי לחנות של הכפר ברגל עם כל חמשת הכלבים. זה מדהים למה כולם מתעלמים מתמרי, אולי בגלל שהיא חומה והם לבנים. בקיצור, לב, נתתי רק לה חתיכת גבינה'. וככה הייתי מקבל דיווח על החיות אחת-אחת, ובערבים דן כתב וניגן".
"כשחזרנו הוא שאל אם הוא יכול להישאר עוד יום. 'לא בא לי לעזוב', הוא אמר. אחר-כך נדמה לי שמצאתי בשירים את השבועיים האלה. תמיד החיים של דן היו מאחורי השירים שלו. בדקתי בטלפון, והכי הרבה שלא הסתמסנו היה 18 ימים, במשך יותר מ-20 שנה. אני יודע שככה החיים וככה הם בנויים, אבל אני טבוע בעצב על דן ועל הילדים המקסימים שלו".
חייל רוקנרול, פועל צדק
ביממה האחרונה נפרדו מתורן רבים מחבריו האומנים, שמותו היכה בהם בהפתעה גמורה. "המום על מותו של חברי היקר והאהוב דן תורן", שיתף ברי סחרוף, עבורו כתב תורן שירים ובהם "השומר של הגן". "דן היה אומן בנשמה, חבר ושותף קרוב ליצירה כבר 35 שנה. כתבנו יחד עוד מהאלבום הראשון, ועד לשנים האחרונות שבהן עבדנו במשותף על השירים שלו. דן היה שם בשבילי בתחילת הדרך, לתת יד מכוונת בכתיבה כשהייתי חסר ביטחון. אני מודה לו על כך עד אין-סוף. שולח חיבוק גדול לילדיו איתי ויעל. דן, אזכור אותך תמיד".
חמי רודנר, ששיתף פעולה עם תורן בשיר "אימפריות נופלות לאט", שחזר איך נוצר הביצוע החד-פעמי: "הדירה השכורה בשכונת בלסייז פארק בלונדון כשהיית ב-MTV. אנחנו העולם. אתה משמיע לי את 'אימפריות נופלות לאט' עם גיטרה בדירה הקטנה על הספה הממורטטת והלסת שלי נשמטת. אני הולך לחיים שמש מ'הד ארצי' (חברת התקליטים) עם הקסטה ומפציר בו להפיק לך אלבום. השיר הזה הוא חיבור מיסטי בינינו לעולם. חורף 2001. שאול מזרחי (בעל מועדון הבארבי) חוזר הביתה מהמועדון לפנות בוקר ושומע את 'אימפריות נופלות לאט' בגלי צה"ל. הוא הוגה רעיון לקיים הופעה רטרוספקטיבית לכבודך. הוא מציע לחבר אותי לשיר הזה ולבצע אותו איתך. שנינו על הבמה קצת גמלוניים. יופי של דבר עשינו. אתה לימדת אותי שמושלם זה לחלשים ונוצץ זה למתחזים. נפגשנו דרך השיר הזה מאז עשרות פעמים על במות זעירות וגדולות. דרך כל המחאות הצודקות כל-כך וחסרות הסיכוי כל-כך, היית בחזית מה שצודק ונכון. חייל רוקנרול ופועל צדק".
הזמרת דנה ברגר, שהייתה חברה בלהקת "בלאגן" שהקים תורן בתחילת שנות ה-90, כתבה לזכרו: "דנינו שלי, הלכת מוקדם מדי. הלב שבור. תמיד אזכור לך את האהבה שלך אליי. את ההזדמנות שנתת לי בתחילת הדרך שלי להיות הזמרת של להקת 'בלאגן', את סיבוב ההופעות שלנו ביחד בארצות הברית, את העבודה המשותפת על מילים ועל שירים, את החיוך שלך, ואת האהבה הטהורה שלך למוזיקה, להופעות ולדרכים. זכיתי בחבר גיבור וזכיתי להיות חלק מהחיים שלך".
"דן אהוב ליבי נלקח מהעולם והלב פשוט נשבר", ספד לו שולי רנד, שהשתתף כבר באלבום הבכורה של תורן והשניים אף התגוררו יחד תקופה בדירת שותפים. "חבר אמת שלי. אדם טוב לב ששום דבר לא הצליח לפגוע בטוהר של הנשמה שלו. למדנו יחד, שיחקנו יחד, ניגנו יחד, דיברנו המון, צחקנו בלי סוף ובעיקר הייתה בינינו אהבה פשוטה. זכיתי לחצי שעה איתך בבית החולים כשעוד היית בהכרה מותקף בכאבים נוראיים. הצלחתי להוציא ממך חיוך אחד גדול מאלה שלך שמתפשטים על כל הפנים ואני לוקח אותו איתי. עשית טוב בעולם, חשבת טוב בעולם, הבאת יופי ויצירות נפלאות לעולם והיה לך לב לבן. לבן על לבן", הוא ציטט את אחד משיריו הבולטים שנכלל באלבום הראשון "לוחמה בשטח בנוי" שיצא ב-1988.
גם דור הזמרים שגדל תחת יצירתו של תורן התייחס להשפעה המוזיקלית של האיש ולהשראה שעורר בהם. "את השיר 'בך לא נוגע' כתב דן תורן לפני 24 שנים", כתבה קרן פלס. "זה השיר שלי שהילדה שלי הכי אוהבת, למרות שהוא נולד מנפש של אומן אחר ואולי בגלל. תודה דן על האור ששפכת על חשכת חיינו כאן, שלאחרונה רק מתעצמת. האור הזה ימשיך לנחם ילדות קטנות שפוחדות להירדם בגלל 'מפלצת בתוך הנהר' ויעזור לחלומות הטובים לנצח את הרעים עוד שנים ארוכות, הרבה אחרינו". אניה בוקשטיין ציינה: "כתבתי בסדנת כתיבה שלך ושל מאיר גולדברג את כל האלבום הראשון".
"איתך. איתך הופעתי בסדיר (1980) בצפון לפני הלוחמים. נקשרנו לראשונה", נפרד רמי קלינשטיין, שעבורו כתב היוצר את השירים "ביום של הפצצה" ו"את שרה ברדיו". "השתחררת לפניי, וכשהתחלת לכתוב לשרון ליפשיץ ידעתי שאנחנו חייבים להתחבר שוב. הגעת לדירה שלי בסוקולוב ושעות לא ויתרנו עד ש'את שרה ברדיו' נולד. הלכנו אחרי זה למופע ענק של נינה האגן במועדון הליקוויד. אצלך בדירה לימדת אותי לאהוב את 'הקיור'. איתך תמיד הרגשתי בחופשה מחוץ לגבולות נשמתי. איתך כתבתי את 'ביום של הפצצה' והשיר הזה נשאר רלוונטי כמו שאתה תמיד תהיה בשבילי".
דודי לוי, שהופיע לא מעט עם תורן לאורך השנים, התקשה למצוא מילים: "כל-כך הרבה חוויות משותפות, כרגע בעיקר עצב עמוק. שבור ללא הרבה מילים. לכל דבר הזמן שלו, הלכת יותר מדי מוקדם". הבמאי נדב לפיד ("הברך", "מלים נרדפות") שיתף קטע מסרטו "הגננת" שעלה לאקרנים לפני עשור ובו השתתף תורן, "שמדקלם את השיר של מאיר ויזלטיר שנפטר לפני כשנה על העולם שלא קורא שירים הלילה. וגם לא בלילות אחרים".