הלם ואבל בעולם המוזיקה האלטרנטיבית: המפיק והמוזיקאי סטיב אלביני הלך לעולמו בגיל 61 באופן מפתיע, בעקבות התקף לב. אלביני היה ידוע יותר מכל כמפיק מוזיקלי, והפיק כמה מהאלבומים החשובים והאהובים ביותר של שנות השמונים והתשעים: Surfer Rosa של להקת ה"פיקסיז" (1988), In Utero של נירוונה (1993), Rid of Me של פי.ג'יי הארווי (1993) ועוד.
אלביני היה ידוע בגישתו הבלתי-מתפשרת ובשנאתו לתעשיית המוזיקה המיינסטרימית ולאולפנים הגדולים. למרות שהפיק אלפי אלבומים בימי חייו, שנא את התואר "מפיק מוזיקלי" והעדיף להגדיר את עצמו כ"מהנדס" - תואר צנוע בהרבה. לעתים ויתר גם על קרדיט על עטיפת האלבום שהפיק. למרות צניעותו, אלביני זכה למעמד אגדי בחייו כמוזיקאי שמביא סאונד "יבש", אגרסיבי ובועט ועובד עם להקות ענק כמו נירוונה ופיקסיז ולהקות עצמאיות בתחילת דרכן כאחד.
ההישג המסחרי הגדול ביותר שלו היה In Utero - האלבום שלהקת נירוונה בהנהגת קורט קוביין הוציאה אחרי האלבום Nevermind שהיה להיט מסחרי ענק עם הלהיט Smells Like Teen Spirit. בתחילה חשב אלביני על להקת נירוונה כ"אר.אי.אם עם תיבת אפקטים" וכ"גרסה גרועה של להקות סיאטל", אבל החליט להקליט אותם, לטענתו, כיוון שריחם עליהם. נירוונה היו רגע אחרי אלבום שזכה להצלחה מסחרית מטורפת, והציפייה מהם הייתה להשחזר ולהתעלות עלייה, עם מפיק שמבין בתעשיית הפופ ובסאונד קליט ורדיופוני. אלביני הוא ההפך הגמור. איכשהו זה עבד.
בנוסף להיותו מפיק אגדי אלביני הוביל גם שתי להקות שזכו למעמד בולט בסצנת המוזיקה האלטרנטיבית: Big Black ו-Shellac, שתי להקות שידועות גם הן בסאונד אגרסיבי שמושפע מלהקות הפאנק שאלביני נחשף אליהן בנערותו. הוא הלך לעולמו שבוע לפני ש-Shellac צפויה לשחרר את אלבומה הראשון מזה עשור - אלבום אותו הייתה אמורה הלהקה לקדם עם סיבוב הופעות.