"לפני שמתחילים, קודם כל אני יודע שאתה הולך לשאול אותי שאלות קשות, להיכנס לתוך החיים שלי, ואני אענה לך בכנות. אני רוצה לקבל אחריות לכל מה שייאמר פה ולכל מה שקרה ועשיתי בחיים, ועכשיו אתה יכול לשאול מה שאתה רוצה".
בהצהרה הזאת פותח בן אל תבורי את הריאיון איתו. במשך שנתיים בן אל גזר על עצמו שתיקה, ירד למחתרת, לא הוציא שירים חדשים, לא התראיין לא סיפר את הצד שלו. נתן לאחרים לחשוב שהם יודעים בדיוק מה קרה. הערב הוא ישבור כאן שתיקה, יכניס אותנו לסיפור חייו המורכב. החיים הסבוכים עם אבא שימי, ההצלחה הגדולה עם סטטיק, הסיבות שהובילו לפירוק הצמד המצליח ביותר בישראל, הנתק מבנו הקטן וההקלטות המביכות שדלפו לרשת.
אבל בפעם הראשונה הוא גם יחשוף כאן את סוד חייו – טראומה קשה שהשפיעה, לדבריו, על הכול. "אני רק בגיל 25 אני חושב סיפרתי לאורטל, אחרי שתו נולד", הוא אומר והדמעות פורצות .
"הייתי רוצה לשכוח, כי זה כואב"
"קיבלתי הצלחה מסחררת בגיל 24", הוא חוזר לרגעי השבירה שלו. "היה לי ילד. לא ידעתי איך להתמודד עם זה. ואבא שלך מהצד השני עם יהודית, והתקשורת זה היה קשה".
אז הכול התפרץ ברגע אחד?
"אני חושב שהכול בנה את עצמו לאט-לאט. אם הייתי יכול הייתי הולך למהפנטת שתהפנט אותי שאני אשכח הכול. זה קשוח, זה קשה".
היית רוצה לשכוח?
"הייתי רוצה לשכוח כי זה כואב".
מה היה הרגע הכי מכאיב?
"הכול אני חושב, כל השנתיים האלה".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
"היה לי אבא בלגניסט והפכתי אבא בלגניסט"
בתקופה האחרונה הוא מנסה לטפל בעצמו, לאט לאט. אחרי שנים מסובכות עם אבא, כולל נתק ממושך, הם שוב יחד. השבוע סגרו מעגל והקליטו דואט חדש, "דאדי כאן" - שיר נוגע ללב על הקושי להיות הבן של.
שימי: "השיר עצמו יפה, שושלת".
האב והבן שרים יחד באולפן. "השיר עצמו יפה", אומר שימי. "זו שושלת כמו שנאמר, הוא שר עליי, על האבא, על הבן שלו".
בן אל: "כל הפואנטה בשיר זה שכתבתי את זה בתור ילד לאבא בלגניסט וגם אני בתור אבא - בלגניסט", הוא אומר ומחבק את שימי.
אם הייתי אומר לכם לפני חמש שנים שאתם תשבו יחד ותקליטו שיר הייתם אמינים?
שימי: "כן, תכלס כן".
בן אל: "בסוף בכל המשפחות יש את הוויכוחים ויש את הדברים... גם עם אימא שלי לא דיברתי תקופה, הכול עובר. אבל אף פעם לא חשבתי שלא אדבר עם אבא שלי. בן אדם אחד שהאמין בי לאורך כל הדרך".
שימי: "זה קורה בכל משפחה טובה לפעמים".
בן אל: "תמיד אמרתי שאם אבא שלי יבוא ויבקש, אני אשתחווה בפניו ואנשק לו את הרגליים".
שימי: "אין שום בעיה עכשיו, מה שחשוב זה שהכול בסדר, איתם ועם יהודית המקסימה".
בן אל: "בעזרת השם".
שימי: "הכול בסדר", הוא מתחיל לשיר "מה שהיה תשכח מזה..." בן אל מצטרף.
בהקלטה מהעבר נראה שימי עם יהודית אשתו אומר על בן אל: "הוא לא מעניין אותי ואני לא מעניין אותו כרגע". הוא מספר שכשהוא שומע אותו ברדיו הוא "מעביר לתחנה אחרת".
"פיזית כאבא ובן – אני חושב לא היינו 7 שנים יחד", סיפר בן אל בריאיון אחר. ואמר שהוא מרגיש עם זה "רע".
"גיליתי על הפרידה מסטטיק בתקשורת"
הפיוס עם שימי הגיע במקרה או שבלא במקרה סמוך לפרידה מסטטיק. אחרי שנים שהיה רגיל להתראיין בזוג, הוא מתייצב בפעם הראשונה לריאיון לבד וזה מסובך לו יותר ממה שדמיין.
"תשמע, קשה לי כי גם ככה החיים שלנו במשפחה, גדלתי במשפחה שהחיים מאוד חשופים בתקשורת, אז איפשהו זה קשה לי כזה, אולי זה סוג של חרדה כזו".
היה משהו נוח בלהיות עם סטטיק, שיש אדם שאוהב להתראיין, שעושה את זה יותר בנינוחות, פחות מורכבות עם זה. זה לא נורא מוזר שאדם שהוא כל כך מרכזי בחיים שלך פתאום איננו?
"מכאיב מאוד. עבדתי עם הבן אדם הזה כמעט 8 שנים. כאילו אני ניסיתי להצליח 10 שנים לפני ותמיד אמרתי שהוא הברכה שלי. ועד עכשיו אני אומר, אני לא חוזר בי".
ב-7 השנים המשותפות שלהם סטטיק ובן אל היו הדבר הכי נכון במוזיקה הישראלית. הם המציאו את הפופ העברי מחדש, הכניסו את הטודו בום למילון והפכו לפס הקול האולטימטיבי של כל חתונה או מסיבת סיום בגן. הפכו לצמד הכי מצליח בישראל בזכות המוזיקה הכיפית שלהם ולא פחות מכך בזכות החברות החזקה. הפכים נמשכים, כלים שלובים. אבל ככל שטיפסו מעלה משהו בחברות נסדק.
"בהתחלה כן היינו חברים. היינו חברים מאוד טובים. היה הרבה אגו ושם זה פשוט לאט-לאט נהיה עסקי. נשארנו סוג של חברים, אבל לא היינו יוצאים למועדונים יחד. לכל אחד היה את החיים שלו. אבל אני עדיין אוהב אותו. הוא תמיד יהיה אבן דרך, בדרך שלי, לא משנה איפה אהיה".
כשצריך להסביר מה בדיוק קרה, מה הוביל לפרידה, לפירוק, אתה יודע להגיד?
"בהרגשה שלי זה כבר היה חוסר אמון".
הדדי?
"אני לא בן אדם קל להתמודד איתו, אני יכול להעיד על עצמי. אני משתדל לפחות להיות בן אדם טוב כמה שאני יכול. אבל יש לי את הקריזות שלי ולפעמים לצערי זה יוצא גם אובר. אני מאובחן בכל מיני דברים. הלכתי לפסיכיאטרים ודברים כאלה. אתה יודע מה זה מאניה דפרסיה? אתה מקבל מסך, אתה לא חושב. פוסט-טראומה, גם מאובחן. אתה לא חושב".
אז כשלאורך השנים כשהיו כל מיני פעמים, לפעמים דיווחים על זה שאתם עליתם לבמה ואתם כועסים אחד על השני.
"היו, ייאמר לזכותנו שהיינו מאוד מקצועיים".
גם בתוך כל המריבות.
"בתוך כל המריבות עלינו והתחבקנו גם על הבמה, והכול ומה שצריך".
וכשיורדים מהבמה?
"לא ממשיכים לריב, רבנו, נגמר, כל אחד הלך לדרכו. ביזנס, מגיעים להופעות. הקהל הרגיש את זה כבר".
לא רק הקהל הרגיש, גם סטטיק ובן אל התקשו להעמיד פנים שהכול לטובה. אבל אפילו בן אל לא ציפה שפירוק הצמד יגיע ברגע אחד ללא התרעה מוקדמת.
"אתה רוצה לשמוע את האמת איך גילית את זה? גיליתי את זה דרך פינס. פינס או ישראל בידור, אני אפילו לא זוכר. הייתי בשוק. ואז כתבתי לאחד המנהלים אם זה נכון והוא אמר שכן ונתמוך בך במה שתצטרך".
ואיך אדם עם מאניה דפרסיה מתמודד עם רגע כזה?
"מה יש לי לעשות חוץ מלבכות?"
לא מתקשרים לססטיק, מנסים להבין מה קרה?
"קצת הודעות וזה, אבל לא, הפוך. זה המאניה, לצאת עליהם. זה כאילו איך אתם עושים דבר כזה".
כמה היום בדיעבד אתה מאשים את עצמך?
"בהכול, הרס עצמי מטורף. בהכול. כשאני מדבר על זה בא לי לבכות עכשיו... יורדות לי דמעות. גם היום כמה שאני מטופל ודברים כאלה, זה קשה. היה לי הרס עצמי ואני עדיין חושב שיש לי סוג של הרס עצמי, שאני מנסה לטפל בו. (בוכה). כן, אני לא חושב שסטטיק הוביל את הפירוק, אני חושב שאני הובלתי את הפירוק. אני לא בא להאשים אף אחד, אין לי מה להאשים, רק לקבל אחריות".
לילה ראשון בלי סטטיק
"אתה יודע עם מי דיברתי לפני 3 ימים? יש לך ניחוש אחד, מי זה יכול להיות", בן אל שואל כשהוא עולה על רכב ההסעה שלו בדרך להופעת יום העצמאות ברמלה. "סטטיק", עונים לו. "דיברנו קצת, קצת זיכרונות, להיזכר בתקופה היפה שהייתה לנו. זה מה שבנה אותי, אני עדיין אוהב אותו, הוא היה בן הזוג שלי 8 שנים כמעט".
האקס המיתולוגי כבר המשיך הלאה. עכשיו תורו של בן אל. ביום העצמאות החליט לבדוק בפעם הראשונה איך ירגיש בלי סטטיק על הבמה.
"מוזר ומרגש בו-זמנית", הוא מתאר. "כי זה כאילו זו הופעה ראשונה שלי לבד בלי סטטיק, אני מרגיש פרפרים. זו הופעה ראשונה, זה שונה לגמרי. אני יוצא לדרך עצובה-שמחה. זה בתקופה לא משהו. הייתי שמח אם לא היה קורה 7.10, כמה שתרצה לשמח, בלב שלי אני מת.
"הספר שלי, הלך לנסות להציל אנשים באמבולנס, הוא היה עובד בשדרות, יש סרטון של זה, הוא קיבל טיל נ"ט".
"אנחנו האומנים, אנחנו כאן לשמח", הוא אומר. "וגם כשהתחילה המלחמה, הלכתי לשמח מה שאפשר".
"הלוואי והיה אפשר להחזיר אותם עכשיו", הוא אומר על החטופים. "אבל בתור עם אין לנו מה לעשות חוץ מללכת להפגנות".
אתה הולך להפגנות?
"הייתי כמה פעמים כדי לחזק".
"אני מתחרט שנולדתי"
הפרידה מסטטיק הובילה את בן אל לחשבון נפש, שספק אם היה יכול לנהל עם עצמו בשיא ההצלחה.
היה אפשר לעשות משהו אחרת
"הייתי צריך להתמודד עם זה. הייתי צריך להקשיב לאנשים, ללכת לפסיכיאטרים, ולפסיכולוגים כבר אז, כן, יכול היה להיות אחרת. הייתי מטופל", הוא מוחה את הדמעות.
ואין חרטה על הדבר הזה למה ברגע האמת לא השכלתי לעשות את זה?
"שמע. אני מתחרט שנולדתי".
אתה לא באמת מתחרט שנולדת.
"סוג של. בפנימי שלי, הייתי מחזיר את הגלגל אחורה ומתחרט שנולדתי והייתי בא בגוף אחר. עברתי חיים לא קלים ואני לא בא להתבכיין על זה, אני חושב שזה מה שהפך אותי למי שאני ולמה שאני".
"עברתי משהו בילדות"
ההחלטה לפרק את הצמד המצליח לא קרתה בחלל ריק. בשיא ההצלחה שלהם התמודדו שניהם עם משברים אישיים. סטטיק התגרש אחרי שנה מאשתו שרית. בן אל מצא את עצמו בסערה תקשורתית, כשהקלטות מביכות שבהן הטיח בבת זוגו לשעבר ואם בנו אורטל עמר האשמות רבות. במבט לאחור זה היה המסמר האחרון שהוביל לפרידה בינו לבין סטטיק.
"אני חושב שהקלטות נתנו את הגושפנקה".
תחזיר אותי לרגע שבו אתה שומע שהקלטות פרטיות ולא מאוד נעימות פורסמו.
"קשוח", הוא מוחה את הדמעות. "אני לא רוצה אפילו להסביר לך מה עברתי. ישבתי פה על הספה, לכיוון הזה, פתחתי את כל החלונות ורציתי להתאבד.", הוא בוכה.
"זהו, ואז דני התקשרה אליי ואמרה שהיא באה. לקחה טיסה. זה הבן אדם היחיד שפשוט היה לצידי".
אתה יודע להסביר מה הכאיב מאוד ברגע הזה?
"שכולם נטשו. כולם. כולם נטשו".
חברים?
"כולם נטשו. כולם".
"זה לא תירוץ אבל אני גם מאובחן בחרדת נטישה".
מתי אובחנת?
"אובחנתי בגיל 21, 20 בערך, אבל עברתי משהו בילדות, שללינור אברג'יל היה לה אומץ לדבר עליו בגיל 17-18, הטרדה. חוויתי הטרדה מינית כשהייתי ילד".
בידי אנשים קרובים אליך?
"זה לא באמת משנה".
באיזה גיל היית?
"8", הוא אומר בדמעות. "את האמת, זה לא באמת מכאיב, אני בוכה על מה שדיברנו קודם, זה לא על זה. זה משהו שאני אפילו לא... אבל מזה יש לי את המאניות. שאלת למה זה לא יצא, כי לא היה לי אומץ בחיים. ואת כל הבלגן בנפש".
במשך שנים שמר את הסוד הזה לעצמו. היחידה שידעה הייתה לינור אברג'יל אשתו של הסוכן שלו דאז אורון כלפון, מיס עולם לשעבר, שהתמודדה באומץ עם אונס, שעברה לפני יותר מ-20 שנה.
"רק ללינור", הוא אומר, "היא נשבעה לי שהיא לא תספר לאף אחד. עשיתי אצלם שבת, הלכנו בשבת עם עגלה ברחוב ואורון היה מקדימה, ואז סיפרתי לה. רציתי לדעת איך היא התמודדה עם זה. היא היחידה שהבינה אותי. אני אגיד את האמת, גם בקריזות שלי ובדברים שלי, היא היחידה שהבינה אותי. כי מי שלא, אף אחד לא יבין. אי אפשר. כי זה לא משהו שיושב לך פה, עברתי אונס, אבל כנראה שבנשמה שלך הוא מציק לך. מכניס אותך לקריזה. רק בגיל 25 אני חושב שסיפרתי לאורטל, אחרי שתו נולד".
"האמת זו לא קללה, פחדתי שיגידו שאני הומו. בגיל 8 לא ידעתי שזה אסור. בדיעבד אני מתחרט, מתחרט שנולדתי".
האדם הזה חי?
"כן".
זה דובר ביניכם פעם?
"לא".
הוא צופה עכשיו בכתבה, הוא יודע ש...
"שיהיה לו לבריאות".
"רוצה להיות האבא הכי טוב"
את התיקון החשוב ביותר הוא עושה עכשיו עם תו. הוא רוצה להיות האבא הכי טוב שהוא יכול להיות. וכמו שילדים מאפשרים לנו – הוא חוזר קצת להיות ילד בעצמו.
איזה מן אבא אתה, אילו יחסים יש לכם?
"קיבלתי ברכה בחיים, זה ייאמר לזכות אורטל, שיש לי את הילד הכי מדהים בעולם. סופרסטאר קטן".
מה השיר שאתה הכי אוהב של אבא?
תו: "על כביש החוף", הוא שר. בן אל מצטרף: "הכול יהיה טוב".
אתה גם רוצה להיות זמר כמו אבא?
"כן, אני זמר".
היום בדיעבד אחרי כל מה שעברת, מה היית עושה אחרת?
"הכול. הייתי הרבה נוכח, לא הייתי מתווכח עם אורטל. הייתי מוותר המון. לא הייתי נותן לאגו להוביל אותי. הבעיה היחידה שלי זה כל הרשתות. שזה לעולם לא יימחק".
אתה חושב על השיחה הזאת שתסביר לו?
בן אל מהנהן, חושק שפתיים. "מחכה ליום הזה, יום קשוח".
תו עולה על המגלשה ושר "אתמול היית שונה", של שימי תבורי.
מטפל בעצמו ומתפייס עם אבא
בן אל אומר על שימי שנמצא לידו: "ייאמר לזכותו שיש לו שבעה ילדים ואין ילד אחד שיכול לומר דבר אחד רע".
שימי: "כן, עזרתי לכולם".
בן אל: "שבעה ילדים חמסה, יש לי ילד אחד היום - וזה קשה".
שימי: "אני שילמתי מזונות 18 שנה ל-3 נשים".
בן אל: "אני לא בקשר עם אימא שלי, אבל אני מכבד אותה. אני נמצא כאן בגללה ובגללו".
שימי: "אולי עשינו טעות", הם צוחקים.
אתה החקיין הכי טוב של שימי?
"אני חושב שכן"
שימי: "הוא לפעמים מגזים"
"אני אוהב זוגיות"
בחודש שעבר נפרד מבת זוגו בשנתיים האחרונות, דני לוי. הסטייליסטית הצמודה של קים קרדשיאן. אם אתן מחפשות שידוך כדאי שתדעו איפה אפשר להתחיל איתו.
"אני אוהב זוגיות, אני לא בשלב הזה של הפרפורים".
איך מכירים?
"שאלה טובה, קשוח, קשה, נכוויתי כל כך הרבה לשלוח לבנות הודעה בזמנו, שזה מטריד אותי קצת. לא מתבייש להגיד שאני באפליקציה הזו, לא אכפת לי שגם יראו אותי מתישהו, זה יתפרץ".
טינדר?
"לא, לא, הגזמת, אני ב-RAYA, איפה שדיקפריו".
זה של ההיי-סוסייטי?
"זה כמו טינדר אבל לקריאייטורים, כי בסוף רוצים להכיר".
אני חושב שבן אל תבורי מתחיל עם בחורה, והיא עושה גוגל ומקבלת עליו מלא פרטים, שאת חלקם הוא היה מעדיף למחוק.
"את רובם".
בחודשים האחרונים הוא עובד על אלבום חדש עם המפיק אסי טל והכותב ניאל סגל. 4 שירים כבר שוחררו, התגובות טובות. אבל אחרי ההצלחה המטאורית עם סטטיק, קשה להימנע מהשוואות וציפיות.
אפשר להצליח באותו האופן כמו שאתה וסטטיק הצלחתם?
"אני לא יודע. אני באמת מאחל לו מהלב שיצליח, ואמן יותר מזה, אני מאחל גם לעצמי שאצליח. יש מקום לכולם. אף פעם לא הייתי בתחרות".
שמעת את החומרים של סטטיק?
"לא את כולם, אבל שמעתי".
מה חשבת?
"טובים".
אוהב?
"את חלקם, נהיה כנים. אני מאוד אוהב את מה שסטטיק עושה, לא יעזור בית דין".
מי מבטיח שההרס העצמי וההתפרצויות האלה לא יקרו שוב?
"אף אחד".
מי הכי היית רוצה שיראה את הכתבה הזו?
"אתה רוצה את האמת, הקהל, לא אף אחד אחר".
"אתה יודע אני חזרתי לפני שנתיים מהטיול הראשון שלי לארה"ב והחלטתי שאני כותב לכולם הודעה, עברתי אחד אחד, כל מי שאני חושב שפגעתי בו, רבתי איתו, וזרקתי לו אי-פעם... ופשוט כל הטיסה סימסתי אחד-אחד. גם לאורטל. סימסתי לכולם שאני מתנצל אם פגעתי והחלטתי שאני לא רוצה דם רע עם אף אחד".
חושב שיהיה מתישהו קאמבק?
"כולם עושים בסוף איזשהו מופע איחוד", הוא מחייך. "אף פעם אני לא פוסל כלום. דיברתי איתו הרבה, מתגעגע לחברות, לסטטיק, זו האמת, להנהלה, לכולם, 8 שנים זה לא בא ברגל. זה קשוח, זה קשה".
היית רוצה שסטטיק יראה את הכתבה ויכתוב?
"זה שלו, ברור שהייתי רוצה, אבל זה שלו".
בן אל עדיין מתרגל לחיים שאחרי סטטיק, הוא עושה את זה בצעדים קטנים, אבל בעיקר רוצה לפתוח דף חדש.
"יש לי חלומות. שיסלחו לי על כל מה שעשיתי, להתחיל חיים חדשים, שלא ינסו להתנכל לי על דברים שעשיתי, ולנסות להיוולד מחדש. אם זה יצליח, זה יצליח. אם לא, לא יודע מה יקרה".
יש אופציה כזו שזה לא יצליח?
"לא".
תחקיר: יעל יפה