"השנה נשף רוק חשוב יותר מאי פעם. נשף רוק יזהר מול המוות, העצב והייאוש", כתב אביב גפן ביום ההכרזה על אחד מאירועי המוזיקה הגדולים בישראל שמתקיימים מדי שנה. אותו אביב גפן שכתב שירים שעוסקים במוות, שנאה ודיכאון, ואפילו הכניס את אימו לארון קבורה בצילומי הקליפ לשיר "בוכה על הקבר", מנסה לעודד אותנו. ושוב, כמעט שמונה חודשים מאז שהחלה המלחמה, עולה השאלה איך רוכשים כרטיסים להופעה ומתנהגים כאילו הכל בסדר, כשאפילו הרוב לא. איך שרים לעזאזל "תמיד נשאר מחר", מבלי שיתחיל מחנק בגרון.
גפן, כמו רבים בענף התרבות, מאמין שיותר מתמיד חשוב להרים את הראש אחרי חודשים של זעם ותסכול, ולא לתת לשונאינו פרס כשהם מנסים לשבש את אורח החיים ולהשתיק את הרוח הישראלית. שום מופע בשום מעמד לא יכול להיות שלם כל עוד המלחמה נמשכת, האסונות ממשיכים להיערם ו-125 חטופים וחטופות עדיין מוחזקים בשבי חמאס. התחושה הזו הורגשה היטב בנשף רוק ה-12 במספר שנערך אמש (רביעי) בפארק הירקון בתל אביב. חברי "התעויוט", הרכבו של גפן, לבשו חולצות ועליהן הכיתוב Home Now, בשלב מסוים הוצגה על המסכים בפארק הקריאה Bring Them Home עם הסרט הצהוב, ובקהל גם נכחו הוריו של עומר ונקרט, בן 23 מגדרה, שמוחזק בעזה כבר 237 ימים.
בתחילת המופע נשמע כרוז שמנחה מה לעשות במקרה של אזעקה. לא יכולנו שלא להיזכר בסיטואציה דומה שתפסה אותנו בנשף רוק הקודם, שהתקיים גם הוא בפארק תחת איום המצב הביטחוני ששרר בצל מבצע "מגן וחץ". המופע גרר ביקורת אחרי שקיבל אישור חריג לקיימו מצד פיקוד העורף למרות ירי הטילים למרכז הארץ, ובכל זאת שום דבר לא הכין את הקהל למראות ולקולות היירוטים בשמי גוש דן שנצפו ממתחם ההופעה. באותם ימים, ימי המהפכה המשפטית, לא האמנו שקיימת תהום עמוקה יותר. שנה לאחר מכן, אנחנו רק מקווים לא לשמוע יותר את צמד המילים הבלתי ניתן להכלה "הותר לפרסום".
הנשף ידוע ברגעים אופטימיים שהוא מספק במהלכו. אחד מהם, שתמיד מעלה חיוך, אלה אותן צעירות שממתינות לאביב בשורה הראשונה בגולדן רינג. "מתי הגעתן?", שאלנו כמה מהן. "ב-12:00, לפני פתיחת השערים". אלא מה. השירים "אל תדאג", "המכתב" או "מיליארד טועים", שהן שואגות איתו בקפידה, יצאו לצורך העניין הרבה לפני שהן נולדו ונדמה שגפן אימץ לחיקו בעשור האחרון דור המשך לילדי "אור הירח".
חלק בלתי נפרד ממופע הדגל הוא מסורת האירוחים, וזו השנה השנייה ששמותיהם של המשתתפים נשמרים בסוד. היה למה לצפות: ראשון לעלות היה בועז שרעבי לביצוע השיר "ברית עולם", אחריו עמיר בניון בשיר "מלאך", ואז גם חברי להקת "גזוז" דני סנדרסון ומזי כהן שביצעו עם גפן את "היא לא תדע" ו"רוני". את השיר "אילנה", מכתב האהבה היפהפה של גפן לאשתו הראשונה אילנה ברקוביץ', ביצע דווקא דור ההמשך הפרטי של השניים: דילן, בנו הבכור של אביב, והילל גזית, בנה הבכור של אילנה. זה היה גימיק נחמד, אבל הנאמבר עצמו לא החזיק.
ואז הגיעה מנת ניינטיז משובחת שכללה כמה מהזמרים והיוצרים הבולטים בשנות ה-90: נמרוד לב צעד לפתע על מסלול הקטווק וביצע את "זה כל הקסם" (תהינו איפה אורלי פרל להשלמת הדואט), אחר-כך עלה ג'וני שועלי לשיר את "עכשיו", ובהמשך מופע הארנבות של ד"ר קספר, הלא הם צמד הסולנים אורן ברזילי ושי להב, והשחקן והזמר אייל שכטר, חבר ההרכב "אבטיפוס", שביצע את הלהיט "תשאירי לי מקום לחבק". גם חברי "אתניקס", הסולן זאב נחמה והקלידן תמיר קליסקי, עלו וניגנו את "ציפור מדבר". הקהל בקרחנה.
אין אומן במחוזותינו שעושה כבוד למוזיקה הישראלית באשר היא כמו אביב גפן. הביצוע של שועלי, למשל, היה חלשים אבל אי אפשר להביס בקלות את אחד השירים היפים שנכתבו בעברית. גפן הזמין לבמה הגדולה בישראל זמרים ויוצרים שכנראה לא עלו עליה מעולם, וזה ראוי להערכה משום שזה קורה 30 שנה אחרי אותם שיאים בקריירה של המוזיקאים.
את הפתעת הערב יכול לזקוף לזכותו שלמה ארצי, שהתארח במופע ושר עם גפן את "שדות של אירוסים", "יומן מסע", "אור הירח" ולסיום את "ירח" שלו בליווי גיבור הגיטרה אבי סינגולדה. שני האלבומים, "זה רק אור הירח" של גפן ו"ירח" של ארצי, יצאו ב-1992, ואתמול התברר כי אביב מנסה בכל שנה להזמין את ארצי למופע, ורק הפעם האחרון החליט ללכת על זה. "רק עכשיו גיליתי אותך", אמר לו ארצי על הבמה, שגם קרא להשבת החטופים עם כשהוא מצטט את השיר "יותר מזה אנחנו לא צריכים".
ביציאה מהמופע התלבטנו אם גפן צדק. הנשף היה חשוב ומוצדק השנה יותר מאי פעם? לא בהכרח, אבל עשרות האלפים שבקהל נענו לתפילה של גפן ולא התכוונו לוותר על החיים, התקווה והמוזיקה. ברגישות המתבקשת, רגע לפני שהוא צעק לקהל "רוצים שינוי?!" בהדרן וזעק "אנחנו דור מזוין", לזמר היה מסר נוסף שביקש להבהיר: "אנחנו עם מדהים. מימין ומשמאל, אנחנו רק רוצים ומבקשים ממשלה נקייה ולא ארגון מאפיוזי. אנחנו לא רוצים קומבינות, רוצים נקי, שוויוני, שפוי והגון. אתם שם למעלה בשלטון רוצים אותנו אזרחים טובים ומועילים, אבל מה איתכם?"