ב-2017 רשמו דודו טסה והרכבו "הכוויתים" הישג גדול כשחיממו את להקת "רדיוהד" בהופעתה הזכורה לטובה בישראל ובסיבוב ההופעות שלה בארצות הברית. קדם לכך השידוך בין גיטריסט הלהקה ג'וני גרינווד לבין טסה, שהגיע כזמר צעיר עם שני שירים ברדיו להופיע אי אז ב-2003 במסעדה סמוך לגבול לבנון. גרינווד, כך התברר לו, הוא גיסה של בעלת המסעדה, וזה פאן פאקט שמעריצי "רדיוהד" אוהבים לספר. ג'וני נשוי לאומנית הישראלית שרונה קטן, והקשר שלו לארץ חזק למדי כך שהוא או סולן הלהקה תום יורק לא מתרגשים מפעילי BDS שקראו להם לבטל את ההופעה בישראל. או במילותיו של יורק, שלא רואה שום סיבה להעניש אנשים של מוזיקה על פעולות של ממשלות: "אנחנו לא מטומטמים".
השב"כ היה מעורב באלבום? "אני מנוע מלדבר"
שש שנים לאחר מכן, בקיץ שעבר, יצא האלבום جارك قريبك ("ג'ארק קריבק", ובעברית: "שכנך הוא קרובך"), פרויקט מוזיקלי משותף לטסה וגרינווד, שכולו שירי אהבה קלאסיים המבטאים רומנטיקה ושברון לב. המפגש והסקרנות של השניים למוזיקה ולתרבות הערבית הולידו בתוך זמן קצר את הרעיון לאלבום שבו הם חידשו יצירות בערבית ושיתפו פעולה עם אומנים מרחבי המזרח התיכון, ובהם אחמד דומא מקהיר, נור פרייתח מרמאללה ורשיד אל-נג'אר מביירות. האלבום ראה אור חודשים בודדים לפני שפרצה המלחמה, והפלא שהוא מחולל בין שתי האוזניים הוא כמעט חד-פעמי. כל אחד מהזמרים שבאלבום ביצע שיר של מדינה שכנה, וזו ההוכחה לכך שאפשר לגבור על פערים שמנסים להכתיב לנו. אולי, בעצם, יש לנו הרבה יותר במשותף עם שכנינו ממה שנדמה לנו או מתארים בשמנו.
רוב הזמרים שמשתתפים באלבום לא נכחו בהופעה אתמול (ראשון) במועדון הבארבי בתל אביב. סיבוב ההופעות עצמו לקידום הפרויקט השתבש בשל המלחמה, ובאוקטובר האחרון הודיע דודו כי הם נאלצים לדחות את הטור באירופה. רק בקרוב יחדשו את המסע המשותף עם הופעות בפסטיבלים בפריז ובמדריד.
למרות כל זאת, ההופעה אמש התהדרה בהרכב מרתק של זמרי ליווי ונגני פרקשן, קאנון, צ'לו, כינור, עוד, חצוצרה, טרומבון ועוד. גרינווד נחבא אל הכלים תרתי משמע ותמרן בין מכונת תופים, גיטרה קלאסית לבס, בעוד טסה, שחילק את הזמן בין הגיטרה לשירה, פינה הפעם את מרכז הבמה לזמרים קירי, ג'יאנה וקראר אל-סעדי העיראקי שמתארח בעצמו בשיר Djit Nishrab הפותח את האלבום.
הסט ליסט כלל, כמובן, את תשע הרצועות שבפרויקט לצד שיר חדש ונפלא בשם Salam Alay שמעלה השערות על המשכון לאלבום. "יש כאן מוזיקאים, לא פוליטיקאים", התייחס דודו בקצרה למציאות המטלטלת שמחכה בסוף כל הופעה. "מוזיקה תמיד עשתה פלאים, שנדע ימים טובים יותר ושכולם יחזרו בשלום". אלו היו בערך המילים היחידות שנאמרו לאורך ההופעה כולה, והיתר - מוזיקה והרבה ממנה. אך טסה וגרינווד לא מתבדלים מהמתרחש ברחובות, וגרינווד נצפה בעצמו בהפגנה נגד הממשלה ולמען שחרור החטופים ברחוב קפלן שבתל אביב בשבת האחרונה.
יהיו מי שיגידו שהתקווה לחיים משותפים שמשקף התוצר האומנותי היא תלושה מהמציאות, במיוחד כאשר נור פרייתח, אותה זמרת פלסטינית שלוקחת חלק באלבום, שיתפה פוסט בתחילת המלחמה שטוען כי התינוקות הישראלים שנרצחו בידי חמאס הם "מזויפים". אלא שהקסם שהתחולל בבארבי הוא גדול וחזק יותר מכל התבטאות בזויה שמרתיחה את הדם וממוקמת בשולי השוליים. התקווה אמש באה לידי ביטוי באותו חובש כיפה בקהל שנהנה ממוזיקה ערבית, או בהדרן המיוחד לשיר "הגולה" של טסה שחלקו בוצע בעברית וחלקו השני בערבית.
אנחנו ביומה ה-234 למלחמה והסוף לא נראה באופק. לא בזכות אמירות חלולות של פוליטיקאים וכן הודות למוזיקה ולשיתופי פעולה ייחודיים כמו זה של דודו טסה וג'וני גרינווד, אפשר להאמין באמת שאנחנו פסע מניצחון מוחלט.