אין צורך להדגיש את הקשר העמוק של ג'רי סיינפלד לישראל, שאף ביקר כאן כחודשיים אחרי מאורעות 7 באוקטובר, כולל ביישובי עוטף עזה שספגו את מתקפת הטרור ובמטה משפחות החטופים. כעת, בריאיון לתוכנית IN DEPTH של העיתונאי גראהם בנסינגר המשודרת ברשתות NBC, FOX, CBS ו-ABC, התייחס הקומיקאי, שחגג השבוע 70, לסיבות שהובילו אותו ואת משפחתו לביקור בישראל, ולזהותו היהודית בזמנים של עלייה בגילויי אנטישמיות ברחבי העולם.
"כיהודים, אנחנו מרגישים קשר אדוק למאבק על הזהות היהודית ברחבי העולם", אמר סיינפלד בריאיון שהתקיים השבוע. "ישנם אנשים שנוטים לחשוב שהיהודים מצליחים יותר מכולם. אמנם רובנו באמת מצליחים, ובכל זאת המאבק על הזהות היהודית הוא עתיק ונמשך כבר אלפי שנים. ישראל היא המעוז האחרון של הזהות היהודית, במיוחד כשזה נראה כי האנטישמיות מרימה שוב את ראשה, לכן הרגשנו שאנחנו רוצים להביע תמיכה באזרחים הישראלים".
בהמשך לתשובתו, נשאל סיינפלד על ידי בנסינגר מה הדבר המשמעותי ביותר שהשפיע עליו בעקבות ביקורו בישראל. "העובדה שחשבתי שהחיים שלי נועדו רק להצחיק ולשמח אנשים, דבר שאני אוהב מאוד לעשות, השפיעו על האנשים האלה מסיבות שונות לחלוטין", ציין סיינפלד. "היו שם כל כך הרבה רגשות. זה היה מפגש מסוג אחר".
עוד בריאיון, שהתקיים עמו לטובת קידום סרטו החדש "הקרב על הפופ-טארט" שעתיד לעלות בנטפליקס השבוע, סיפר סיינפלד על אירוע משמעותי שפקד אותו בזמן הביקור ולא השאיר אותו אדיש: "אכלנו ארוחת צהריים בתל אביב, כשלפתע פרצה מתקפת טילים מכיוון עזה. נאלצנו להימלט מהרחובות וחיפשנו מחסה מפני הטילים. כולם יורטו על ידי מערכת כיפת ברזל. כמי שגדל בשנות החמישים והשישים, לא חוויתי מלחמה ומעולם לא התגייסתי לצבא. תמיד תהיתי לעצמי איך חיים בצל מלחמה ולא כזו שרק קוראים עליה. החוויה הזו עזרה לי להבין את זה".
בריאיון אחר לקידום הסרט, שהעניק סיינפלד לפודקאסט של שבועון ה"ניו יורקר", הקומיקאי הפנה אצבע מאשימה אל מי שלטענתו הרסו את הקומדיה - השמאל הקיצוני ותנועת ה-PC. לדבריו, "סיינפלד" הייתה נראית אחרת לגמרי אם הייתה נוצרת היום.
"אנשים חייבים קומדיה בחייהם אבל הם לא מודעים לכך. פעם היית מגיע הביתה וחושב לעצמך 'או, משדרים עכשיו את 'מ.א.ש' או את 'חופשי על הבר', או את התוכנית של מרי טיילר מור'. פשוט ציפית למשהו מצחיק וקיבלת אותו. היום קשה למצוא את זה. זו תוצאה של השמאל הקיצוני והשטויות של התקינות הפוליטית. אנשים דואגים יותר מדי וחוששים לפגוע באחרים. ברגע שאתה כותב תסריט והוא עובר ארבע או חמש ידיים שונות, וועדות או קבוצות, אתה פשוט מאבד את הקומדיה", הסביר סיינפלד בריאיון.