שי גבסו עוסק בימים אלה בהכנות אחרונות לקראת צאתו של אלבום האולפן השישי שלו, 20 שנה אחרי שהיה הראשון מבין יוצאי "כוכב נולד" להשיק את הקריירה באלבום הבכורה "ארים ראשי". השבוע הוא שחרר את הסינגל "עד שייפתחו השמיים", השלישי והאחרון מהאלבום שבדרך, שבו הוא שב לשיר בעברית.
לפני שהוכתר למנצח בתוכנית "הזמר במסכה" ונחשף בדמות הגורילה, הוציא גבסו EP ואלבום באנגלית. הם לא זכו לאותה חשיפה כמו בימים ששכר שירותי אבטחה בגלל שגעת מעריצים, וזמן קצר לאחר שהוריד את המסכה הבין שהוא רוצה לחזור ולשיר בעברית. "חידשתי את הקשרים בחברת התקליטים NMC שהייתה הבית בשנים הראשונות של הקריירה שלי, והחלטנו לצאת לדרך עם אלבום שבו אחפש את עצמי בעברית. זה היה תהליך", הוא מספר מהאולפן הביתי.
"הסינגל 'עד שייפתחו השמיים' אומר בתוכו די הרבה, זה שיר על פרידה והרגע שבו השמיים סוגרים עליך", אומר גבסו. הטקסט, שכתב על הפרידה מהגבר הקודם שעימו היה בקשר זוגי, נפתח עם הבית: "לפני שהלכתי הבטחתי לך שאני לא אסתכל לאחור / כמה אפשר להסביר במילים דברים שיפה להם השתיקה". והוא לא מתכוון לרדת לפרטים: "כשאתי אנקרי מוציאה שיר, היא בדרך כלל אומרת: 'שואלים אותי עליו ואני מרגישה שנתתי את כל כולי. מה עוד אני יכולה לתת?' אז אני מרגיש שהשיר הוא אישי, ממגירה פרטית, ומספר את הסיפור באופן שבו אני רוצה להרחיב עליו".
20 שנה לאלבום הבכורה "ארים ראשי" ולסינגל הראשון "יום ועוד יומיים" שזכה להצלחה ונבחר לשיר השנה במצעד של גלגלצ. הכתיבה שלך, מהאלבום הראשון, השתנתה לאורך השנים.
"כולנו עוברים שינויים ומשתנים, אבל אני מודע לכך שאצלי זה קיצוני. בגיל 12 חזרתי בתשובה לבד, אחר כך מצאתי תשובות אחרות ועברתי המון מסעות בחיים האישיים. אני כותב את השירים שלי, ולכן הם מושפעים מהחוויות שאני עובר כבן אדם. אף פעם לא הרגשתי צורך לכתוב את אותו שיר פעמיים, ולפעמים הייתה לי תחושה שיש דרישה לחומרים מסוימים ממני. אבל לא באמת הייתה אפשרות כזו".
עוד לפני נינט או שירי מימון, היית הראשון מבין בוגרי "כוכב נולד" שהוציא אלבום. איך הדרך שלך הייתה נראית לולא התוכנית שבה פרצת והגעת למקום השלישי בגמר?
"שאלה מעניינת. לפני שהתגייסתי לצבא הבנתי שהדרך שלי הולכת להיות ארוכה, שאני אעשה מוזיקה ואעבור בברים רבים כדי לחפש את הקהל שלי. למרות שהפריצה הייתה גדולה והאלבומים הראשונים זכו לחשיפה גדולה, אני עדיין צריך לעשות את הדרך הזו - לעבור באותם ברים, לפגוש אנשים ולאסוף את הקהל. זה עדיין חלק מהעבודה. קשה לי לתאר את החיים שלי בלי 'כוכב נולד', גם בחלומות שלי כילד אני מפורסם. זה קרה בגיל צעיר כל-כך שאני לא יודע מה זה להתהלך ברחוב בלי שמזהים אותך".
אם היום עוצרים אותך ברחוב, מה אומרים ומה שואלים?
"זה תמיד בא עם חיוך. יש הרבה אהבה ברחוב. כשהייתי צעיר וזה היה כרוך במאבטחים ובמעריצים שישנו במדרגות של הבניין שלי, זה היה מפחיד. לא הצלחתי לעכל שום קרבה. גם היום כשאני רואה זמרים שפורצים כמו מטאור, אני ישר מזהה בשפת גוף שלהם את הקושי להכיל אהבה כזו. זה אף פעם לא טבעי לא להיות בן אדם פרטי, וזו גם הסיבה שהלכתי לתיאטרון בחלק מהשנים. רציתי להתנסות. כי כשאתה בן 28 וכבר נבחרת לזמר השנה ברדיו וקטפת תארים, אתה מבין שאפשר לטעום עוד עולמות ללא המרדף להכרה".
אילו זיכרונות מעלים בך הימים ההם?
"זיכרונות טובים מאוד, 3-2 הופעות ביום במשך עשור".
"גם הורות משותפת עומדת במבחן של מערכות יחסים. אין איך לברוח מזה"
בחייו האישיים הביא גבסו ילדה לעולם בהורות משותפת עם הבמאית והתסריטאית לין לאור. "זה עוד חדש לי. רציתי ילדים מגיל צעיר, ופתאום אתה בתוך עולם שכולו מתוק. זה משאיר מקום לשפיות בימינו", הוא משתף. "היצירה תמיד הייתה כל עולמי אבל עכשיו יש לי סיבה מספיק טובה לצאת ולחזור למוזיקה. זה עוזר לרענן את המנועים היצירתיים".
גם יחסי ההורות המשותפת טריים עבורו. "זה הסכם שאתה הולך לקראתו מבלי לדעת לאן בדיוק", הוא מספר. "זה נבנה על סמך היכרות וחיבור טוב עם לין, אבל גם הורות משותפת עומדת במבחן של מערכות יחסים. אין איך לברוח מזה. הקשר שלנו צמוד וקרוב, אבל מעולם לא ראיתי את החיים והבית המשפחתי שלי תחת קורת גג אחת, לא משנה אם זה אבא ואבא או אמא ואבא. הסתכלתי על זה בתור עץ משפחתי".
אז אתה לא רואה את עצמך מתחתן?
"לא, כרגע לא. אבל אי אפשר לדעת", אומר בחיוך גבסו, שנמצא היום בקשר זוגי עם גבר "מיוחד ומוכשר" שהוא מעדיף לשמור לעצמו.
ביולי הקרוב תהיה בן 40. אם היית יכול לחזור 20 שנה אחורה, מה היית אומר לאותו שי בן ה-19, לקראת מה שהחיים יביאו עימם מבחינה אישית ומקצועית?
"כשיצאתי לדרך ידעתי שהיא תהיה ארוכה, אבל חשבתי שאצליח לשמור על סדר מסוים. אחרי כמה שנים אתה מבין שאין לך באמת שליטה על המסע, אז הייתי אומר לו: 'תחזיק חזק'".