פסטיבל הקולנוע ה-74 של ברלין, ככל הנראה פוליטי מאי פעם, הגיע הלילה (בין שבת לראשון) לסיומו בבירת גרמניה כשהמלחמה בעזה שיחקה תפקיד ראשי. לצד מחאות פרו-פלסטיניות ציבוריות שנערכו סמוך למתחם הפסטיבל, פרס דוב הזהב - הפרס הגדול בפסטיבל היוקרתי - הוענק השנה לסרט הדוקו "דהומיי" של הבמאית הצרפתייה-סנגלית מאטי דיופ, שבמעמד קבלתו התייצבה בסולידריות לצד פלסטין.

הסרט No Other Land ("אין ארץ אחרת"), שזכה בפרס הסרט התיעודי, מתאר את סיפור המאבק המשותף של באסל אדרה ויובל אברהם, פלסטיני וישראלי, נגד פסיקת בג"ץ שהורה לגרש את תושביהם של 12 כפרים פלסטיניים הפזורים באזור מסאפר יטא שבדרום הר חברון וזאת לטובת אימוני צה"ל. הסרט הוא פרי יצירתו של קולקטיב פלסטיני-ישראלי הכולל את אדרה, אברהם, חמדאן בלאל ורחל שור.

באסל ויובל, שניים מבמאי הסרט, עלו לבמה בעת קבלת הפרס וקראו ל"אנשים החזקים בחדר הזה" להתייצב למען הפסקת אש בעזה ולסיום הכיבוש הישראלי בגדה המערבית. לכל הפחות, כך לדברי באסל, על גרמניה להשעות אספקת נשק לישראל - בקריאה שזכתה לקול תשואות הקהל: "אנחנו חוגגים כאן את הפרס אבל בשבילי קשה לחגוג כשעשרות אלפי פלסטינים נשחטים ונטבחים בידי ישראל בעזה. הקהילה שלי במסאפר יטא נמחקת בגלל הבולדוזרים הישראלים. משום שאני בברלין, אני מבקש מגרמניה לכבד את קריאתה של העצרת הכללית של האו"ם להפסקת אש מיידית בעזה ולעצור את אספקת הנשק לישראל".

באסל אדרה, יובל אברהם (צילום: רויטרס)
באסל אדרה ויובל אברהם, שניים מיוצרי הסרט "אין ארץ אחרת", בפסטיבל ברלין | צילום: רויטרס
באסל אדרה, יובל אברהם (צילום: רויטרס)
באסל אדרה, יובל אברהם | צילום: רויטרס

בריאיון לסוכנות הידיעות רויטרס סיפר יובל אברהם: "ההבנה שלנו היא שאנחנו רואים אחד את השני ורואים את חוסר הצדק, ואנחנו נאבקים יחד כדי לשים לזה סוף. זה עזר לנו בין אם מדובר באלימות ה-7 באוקטובר או באלימות שנמשכת יותר מ-130 ימים בעזה. מה שאנחנו מנסים לעשות זה לשים סוף לאלימות דרך סיום הכיבוש ובאמצעות פתרון מדיני שיבטיח ששנינו שווים".

 

חלוקת הפרסים ב"ברלינאלה" נמשכה וכך גם התמיכה בצד הפלסטיני, ללא שום אזכור לטבח 7 באוקטובר או התייחסות ל-134 החטופים שמוחזקים בשבי חמאס כבר 141 ימים. הבמאית ג'וליאנה רוחאס, שזכתה בפרס על סרטה Cidade; Campo ("עיר; שדה") ניצלה את ההזדמנות על הבמה הגדולה וקראה לעצור את הלחימה ברצועה, בעוד הקולנוענים בן ראסל וגווילאומה קאייו הבהירו כי הם "מתנגדים לג'נוסייד" כאשר ראסל לבש כאפייה לצווארו.

"ויוה, ויוה פלסטינה"

מיצגי מחאה שונים, חלקם יצירתיים, נראו לאורך ימי הפסטיבל. לדוגמה, חבורה של פעילים פרו-פלסטינים נשכבו על הקרקע בשוק הסרטים האירופי במתחם הסמוך לפסטיבל, כשמעליהם מתנוסס השלט "ברוכים הבאים לשטיח האדום" בזעקה נגד מותם של יותר מ-30 אלף פלסטינים ברצועה.