המוזיקאי המקסיקני-אמריקני סיקסטו רודריגז, שפעל תחת שם הבמה "רודריגז", הלך לעולמו בגיל 81. היוצר והזמר הוציא שני אלבומים כושלים בשנות ה-70 ולא ידע שהפך לכוכב ענק בדרום אפריקה שהשפיע על דור שלם. סיפורו עמד במרכז הסרט התיעודי זוכה האוסקר "מחפשים את שוגרמן".
רודריגז נולד בדטרויט שבארצות הברית להורים מהגרים ממקסיקו. בתחילת שנות ה-70 הוא הקליט את האלבומים Cold Fact ו-Coming to Reality שכללו בין השאר את השירים Sugar Man ו-I Wonder אך לא זכו להצלחה מסחרית. בכך הוא סיים במידה רבה את פעילותו המוזיקלית. מכאן רודריגז פנה לעבודה במקצועות הצווארון הכחול ומעמד הפועלים, עד שבשנת 1981 התמודד על ראשות עיריית דטרויט במדינת מישיגן.
במקביל, וללא ידיעתו של רודריגז, המוזיקה שיצר מצאה מקום באוזניהם של מעריצים רבים מעבר לים - ובעיקר בדרום אפריקה. אלבומיו נמכרו במספרים גדולים ושיריו הפכו להמנונים נגד משטר האפרטהייד המקומי. בשלב מסוים, נפוצו שמועות על מותו עד שבסופו של דבר הוא יצר קשר עם קהל המעריצים בדרום אפריקה. ב-1998 הוא אומנם יצא לפנסיה, אך זו גם הייתה ההזדמנות שלו לפתוח את סיבוב ההופעות הראשון שלו במדינה מול אלפי מעריצים מושבעים.
רק ארבעה עשורים לאחר שהוציא לראשונה את אלבומיו, הוא גם נהנה מקהל בארצות הברית. שני אלבומיו שוחררו שוב ב-2009 וסיפורו המוזר של המוזיקאי שלא ידע שהוא מצליח, הוצג בסרט "מחפשים את שוגרמן" של מאליק בנג'לול, שעלה לאקרנים ב-2012 וזכה בפרס אוסקר בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. בעקבות התחייה המחודשת, רודריגז הופיע עם תזמורת בתוכנית הפופולרית "הלייט שואו" בהנחיית דיוויד לטרמן, כבש את תיאטרון ביקון בניו יורק, הופיע בפסטיבלים שונים וערך סיבובי הופעות בעולם.