אישי ציבור ורוח ספדו אתמול (שלישי) לסופר והפובליציסט מאיר שלו, שמת ממחלת הסרטן בגיל 74. שלו, מגדולי המחברים הישראלים, נחשב לאחד היוצרים הנקראים והאהובים בארץ שכתביו תורגמו לעשרות שפות. שלו, יליד נהלל, חתום בין השאר על "רומן רוסי", "כימים אחדים", "יונה ונער" ו"עשו", וכן ספרי הילדים המצליחים "הכינה נחמה" ו"אבא עושה בושות". לווייתו תיערך ביום שישי ב-11:00 בבית העלמין נהלל.

"נשים וגברים יפים מסעירים אותי": מאיר שלו בשיחה פתוחה
מעיתונאי לסופר: 30 שנה לרומן הביכורים "רומן רוסי"
כשמאיר שלו נפרד מעמוס עוז: "סופר גדול ששאבו ממנו תעצומות נפש"

"בן דודי האהוב מאיר הלך מאיתנו", כתב חבר הכנסת רם בן ברק, קרוב משפחתו של שלו, בחשבון הטוויטר. "עם ישראל והעולם התרבותי כולו נפרד מנכס צאן ברזל. המשפחה ואני נפרדנו מדסי (מאיר) שהיה חלק מאיתנו. תמיד במרכז, איש משפחה שתמיד מספר לנו סיפורים ומצחיק אותנו בסיפורי המשפחה, שחלקם מופיעים בספריו. אין לתאר את הכאב והרגשת הפספוס על לכתו בטרם עת".
 
 
בשיחה עם N12 הוסיף בן ברק כי שלו התמודד עם סרטן במשך שלושה חודשים בסך הכל. "זה הכה כמו ברק. הוא היה מאוד מפוקח לגבי מצבו, התלבט אם להתחיל עוד ספר לילדים או למבוגרים אבל המצב היה גרוע, הוא היה מודע היטב והחליט לוותר על זה. מאיר קיבל את זה באופן מעורר השתאות. הוא לא פחד, דיבר על זה ולא סבל לשמחתנו".

 

 

נשיא המדינה יצחק הרצוג נפרד: "כמה מצער שלא נחוש עוד את הציפייה הדרוכה לעוד ספר חדש של מאיר שלו, שייצא לאור וישנו את חיינו, יהפוך אותם לעשירים יותר, מלאים יותר. כמה עצוב שלא נזכה לחגוג עימו, יליד תש"ח, את יום העצמאות הקרוב. עם פטירתו של שלו, נותרו מדינת ישראל וארץ ישראל כשהן חסרות את אחד מאוהביהן הגדולים ביותר. הוא היה איש אשר רוח בו, שקרקע המולדת וקורותינו כחברה, כעם וכאומה, פיעמו בכל אחת ממילותיו".

הרצוג המשיך כי "החיבור העמוק שלו למורשת ישראל מזה, ולנימיהן הרגישים ביותר של הציונות והישראליות המתחדשת מזה, היו תשתית מפוארת לשורה של נכסי צאן ברזל שיוותרו בידינו לעד, כמצבת נצח לפועלו. הוא גרם לכולנו לאהוב את נופי ילדותו האנושיים והפיזיים, עליהם כתב בכישרון כה רב. לאהוב את השפה העברית, את התנ"ך, וכמובן - אותנו, את העם בישראל".
מאיר שלו (צילום: פלאש 90)
אחד הסופרים הנקראים והנערצים. מאיר שלו | צילום: פלאש 90


"קראתי את היצירה של מאיר שלו בעיקר בצעירותי", אמר הסופר זוכה פרס ספיר, סמי ברדוגו. "אני חושב שהוא ייצג כתיבה שאפיינה חתך בהלך הרוח הישראלי, המקומי, הצברי, ועשה את זה בדרכו - בייצוג ורפרנס למקום, לארץ, למסורת ולתנ"ך. הכתיבה שלו פנתה לקהל רב וגדול והוא נהג להשמיע את דעותיו הפוליטיות והחברתיות הליברליות".

גם בספרייה הלאומית נפרדו וכתבו בעמוד הפייסבוק כי "שלו העשיר את חיינו בדמויות המופלאות שברא ברומנים שכתב וליווה את ילדינו וילדותינו כפעוטות בספרי הילדים המבריקים ומלאי ההומור שלו. 40 שנה לקחו למאיר שלו לפרסם את הרומן הראשון שלו. 40 שנה עד ש'רומן רוסי' נשלח אל מכבשי הדפוס ונמכר כלחמניות טריות - 75 אלף עותקים בשנה הראשונה ליציאתו. שלו ידע להמתין עד שהיה בטוח שהוא רוצה למצוא קוראים לספרים שלו, ומאז מעיין היצירה שלו לא יבש. הוא היה קול ישראלי חשוב ואהוב בספרות הישראלית".



"אבדה ענקית לעולם התרבות הישראלי עם לכתו של סופר שהיה מוכר בכל בית ישראלי", אמרה לנה קריינדלין, מנכ"לית תיאטרון גשר. "בחודשים האחרונים עבדנו יחד עם שלו בתיאטרון לקראת עליית המחזה הראשון שכתב אי פעם - שכעת יהפוך ליצירתו האחרונה. 'האבות והאימהות', שכתב על האבות והאימהות התנ"כיים, נוגע בכל כך הרבה רבדים בחברה הישראלית - אך כמו שהוא תיאר אותו הוא קודם כל מחזה על המשפחה היהודית. במהלך העבודה המשותפת ראיתי אדם שלמרות מחלתו והתמודדותו, שקוע ביצירה ובאהבה לסיפור הישראלי של כולנו".

"הצטערתי לשמוע על פטירתו של הסופר מאיר שלו", מסר שר התרבות והספורט מיקי זוהר. "מאיר ז"ל אומן המילים וסופר בחסד עליון. יצירותיו וספריו הרבים מהווים חלק בלתי נפרד מארון הספרים הישראלי ויחקקו לעד בתרבות הישראלית". ראש האופוזיציה יאיר לפיד הוסיף: "כמו כל סופר גדול, מאיר שלו יצר עולם. הוא הלך מאיתנו, העולם שברא נשאר על מדף חיינו". שר התרבות לשעבר חילי טרופר נזכר ביום שבו שלו אירח אותו בביתו באלוני אבא: "הוא לכד במילים את הניואנסים בדיוק כפי שעשה בספריו הרבים, ובעיקר דיבר ברגישות אנושית ואהבה למה שטוב ופשוט ויפה בארץ הזו".



מאיר שלו (צילום: חדשות 12)
"זה הכה כמו ברק, הוא לא פחד" | צילום: חדשות 12


"עצובים על לכתו של שלו, שהכיר את הדרך אל ליבם של מבוגרים וילדים כאחד", כתב מוטי ליפמן, מנהל הפעילות של סטוריטל בישראל ומייסד אייקאסט. "מאיר השאיר לנו אוסף של יצירות מהטובות והייחודיות בספרות העברית. הוא היה מהסופרים הראשונים שהצטרפו למיזם והאמין באפשרות שאנשים יוכלו לצרוך ספרים בהאזנה. מאיר הקשיב והיה מעורב בתהליך ההקלטה של כל ספריו ואף הקליט בקולו כמעט את כל ספרי הילדים שלו. הוא היה חבר ושותף לכל אורך הדרך, מתחילת המיזם ועד לספרו האחרון".