בחודש שעבר הופיע בישראל אדם למברט, זוכה "אמריקן איידול" שהפך לכוכב ענק ונכנס בשנים האחרונות גם לנעליו העצומות של פרדי מרקיורי בהופעות יחד עם חברי להקת קווין. מאחוריו על הבמה, כמעט בלי ששמנו לב, ישבה אחת משלנו. את עמדת התופים בלהקה של למברט מאיישת בתקופה האחרונה נועה כאהן בת ה-26, מרעננה במקור, שהצליחה להתברג ללהקה של הכוכב הבין לאומי על הבמות הכי גדולות בעולם. רגע אחרי עקירת שן שדחתה לגיחה הקצרה שלה בארץ, היא מספרת בריאיון ל-N12 איך הפכה מילדה שההורים שלה לא רצו שתלמד לתופף כי "זה עושה רעש" - לכוכבת עולה בתחומה.
כמו בסיפורים רבים על הצלחות ישראליות בחו"ל, גם כאן זה קרה כמעט במקרה. "החלפתי נגן בהופעה בלוס אנג'לס", היא נזכרת. "הפסנתרן שם הכיר את הבסיסטית של אדם והיא שאלה אותו אם הוא מכיר מתופפים. הם פשוט קיבלו אותי, בלי אודישן, אני מניחה שראו את האינסטגרם שלי קודם לכן, היום זה עובד ככה".
האהבה שלה לתופים נולדה בגיל 10. אחרי שנרשמה לקייטנת "תיפוף על הגוף" היא גילתה את האהבה החדשה בחייה, שהובילה אותה למסע שבו היא נמצאת היום. "טיול אחרי צבא לא היה אופציה. את הכסף שהרווחתי חסכתי כדי לממן לימודים". בסופו של דבר היא קיבלה מלגה מלאה ל"ברקלי" שבבוסטון, אחד מבתי הספר המובילים למוזיקה בעולם ואז דברים השתנו. "זאת הייתה ההוכחה שאני מספיק טובה, שאולי יש כאן משהו".
"כשהגעתי ללוס אנג'לס חיפשתי חדר להתאמן בו ופגשתי מישהו שהשכיר את החדר שלו, ממש לאחרונה הוא הפך למתופף של ביונסה"
"הופענו בוומבלי וברויאל אלברט הול – אבל זאת הכי ריגשה אותי"
אחרי שסיימה תואר במוזיקה בברקלי, נועה עברה ללוס אנג'לס והחלה לנגן בהפקות קטנות. עם הזמן, ההזדמנויות הלכו וגדלו. "הטור הראשון האמיתי שלי היה עם זמר בשם 'ביג וויילד' (Big Wild)", היא מספרת. "הסתובבנו בארצות הברית ב'Tour Bus' כמעט חודשיים. אחרי היום הראשון בסיבוב ההופעות גיליתי שיש לי מחלת נסיעה והקאתי כל הלילה. היו צריכים לקחת אותי ל'ביקור רופא' של האמריקאים". מתברר שזה לא תמיד קל לגור באוטובוס במשך חודשיים. "זה מאוד אינטנסיבי, יותר מהצבא", היא מספרת. "למרות שהצבא שעשיתי בלהקה הצבאית היה די קל", היא צוחקת.
ההופעה של למברט בישראל בחודש שעבר, לא נחלה את ההצלחה שלה ציפו בלשון המעטה, ומקום המופע הוזז מהיכל מנורה להיכל התרבות.
התאכזבת?
"האמת שלא כזה אכפת לי, אני מקבלת בסוף את אותו סכום כסף, גם אם לא נמכרים כרטיסים. הופענו בכל מיני מקומות גדולים, באצטדיון וומבלי וברויאל אלברט הול, אבל בסוף זאת ההופעה שהכי ריגשה אותי. גם אם היו מגיעים מאה איש זה היה מרגש. המשפחה שלי ראתה אותי מופיעה עם להקה שאני עובדת איתה בארצות הברית. חוץ מזה שהיה כיף להראות ללהקה את תל אביב אחרי כל מה שסיפרתי להם".
נו, והם נהנו פה?
"אני מקווה, הם היו קצת בהלם תרבות. זה רק נראה לנו שאנחנו והאמריקאים דומים, אבל אנחנו לא. אנחנו הישראלים מאוד ישירים ויש דברים שאצלם יכולים להתפרש כחצופים. היו מקרים שעבדתי עם אנשים בארצות הברית, ואחר כך חברים אמרו לי שהתנסחתי בצורה לא נכונה ושחשבו שאני חצופה. אני חושבת שהשתפרתי, אבל אני עוד עובדת על זה".
למרות פערי התרבות שעליהם היא מספרת, עם אדם למברט לא נרשמו אירועים בעייתיים. "הוא כזה חמוד", היא אומרת בטון מתרכך. "עם כמה שהוא מוכשר, הוא לא עף על עצמו בכלל. זה נכון שלפעמים בהפקה הזאת אני כמו החייל הצעיר, אני הצעירה בהרכב ולא תמיד יודעת לגמרי איך דברים עובדים, אבל ללא ספק קיבלו אותי בזרועות פתוחות".
כאהן יודעת שלהיות מתופפת זה לא החלום של הרבה ילדות. למרות זאת, היא אף פעם לא נתנה לתדמית המאצ'ואיסטית של התופים להרתיע אותה. "זה נכון שאין מספיק ייצוג של מתופפות, אבל התפיסה משתנה", היא קובעת. "בארצות הברית ללא ספק יש יותר מבארץ, אבל גם פה יש מגמת שינוי".
החיים שאחרי אדם למברט
נכון לעכשיו, כהאן צפויה להמשיך לנגן עם למברט גם אחרי סיבוב ההופעות הנוכחי. אבל, כפי שהיא מזכירה, נגנים בתעשייה מתחלפים לעתים קרובות יחסית ואי אפשר לדעת איזו הזדמנות תצוץ.
השאלה שהכי התקשתה לענות עליה היא עם מי הייתה רוצה לנגן. "אני לא יודעת אם יש מישהו ספציפי", אמרה. "הוא צריך להיות מישהו שיהיה לי נעים לעבוד בהפקה שלו וגם מישהו שאני אתחבר למוזיקה. כמו עם אדם, שאני מתרגשת בכל פעם על הבמה. זה לא משנה, זה יכול להיות אמן חדש שלא הכרתי. תראה, אני מכירה את האנשים שמנגנים איתם, לא רוצה לקחת להם את עבודה".
אם את מתעקשת, אצל מי היית רוצה לנגן פעם אחת כשהמתופף שלו חולה?
"ג'סטין טימברלייק", היא יורה. נועה לא סתם חוששת שמא יתפרש שהיא בונה על תפקיד של נגן אחר, תעשיית המוזיקה בלוס אנג'לס פחות גדולה משחושבים. "הרבה אנשים מכירים שם אחד את השני", סיפרה. "כשהגעתי ללוס אנג'לס חיפשתי חדר להתאמן בו ופגשתי מישהו שהשכיר את החדר שלו, ממש לאחרונה הוא הפך למתופף של ביונסה. גם את המתופף של סטיבי וונדר יצא לי להכיר, יש לו ג'אם קבוע בעיר בכל יום שני".
ואם נסתכל קצת יותר קדימה, את חושבת על קריירה בארץ בהמשך?
"כרגע זה לא על הפרק. הז'אנר של הפופ בארץ הוא אחר. פחות מוזיקה שחורה, פחות פאנק. אבל לך תדע, אולי בהמשך יהיה לי איזה ג'וק וזה ישתנה. לפני 4 שנים לא דמיינתי שאהיה איפה שאני היום".