השיר "ישנן בנות" היה פריצת הדרך הגדולה של דנה אינטרנשיונל. לפניו היא בכלל לא חשבה שתהיה לה קריירה כמוזיקאית, ובאמצעותו היא כבשה את לב הקהל הישראלי, ובדרך גם שינתה תפיסות חברתיות. "ממש לא חשבתי שבמדינת ישראל יהיה אפשר לקבל אחת כמוני. זה שיר שהביא אותי לכל בית במדינה", משחזרת דנה.
אבל השיר נולד שנים לפני שדנה שרה אותו לראשונה. הוא נכתב על ידי יורם טהרלב ללחן של יאיר רוזנבלום עבור להקת הנח"ל בשנות ה-60, ומתוארת בו ההסתייגות של הדוברת מעולמן של בנות קלות הדעת. שי כרם, מנהלה של דנה אינטרנשיונל, הסביר על משמעות השיר: "השיר נכתב בהומור. הוא נכתב על בת שבעצם מקטרת. היא מקטרת על סוג בנות מסוים, אבל בעצם, היא הייתה מתה להיות כמו הבנות האלה שהיא מדברת עליהן, שהן חופשיות יותר, שהן פתוחות יותר, שהן לובשות חשוף יותר".
27 שנים חלפו והשיר כמעט נשכח, ואז שמעון שירזי הגה את הרעיון לחידוש השיר. "זה היה שנות ה-90, כל מסיבה שמגיעה הייתי מעצב אותה ועושה נושא, זה היה קרוב ליום העצמאות ורציתי לעשות מחווה ללהקות הצבאיות. חזרתי בלילה מאוחר ממסיבה דרך רחוב הירקון, שהיה אז רחוב של בילויים וחיי לילה, ועלה לי פתאום הרעיון הזה, שאולי הייתה משמעות כפולה עם דנה, ויש בשיר את השורה 'אנ'לא יוצאת גם לירקון'. המשחק מילים הזה. ואני חושב שקלענו בול כי זה השיר שהוציא את זה למיינסטרים", הוא מספר.
באותה תקופה דנה הייתה בתחילת הקריירה, ורק שיר אחד שהוציא זכה לתהודה. "הוצאתי את השיר הראשון, 'סעידה סולטנה'", היא נזכרת. "חשבתי שבזה מתחיל ובזה נגמר. ממש לא חשבתי שתהיה לי קריירה כמוזיקאית".
אבל אז דנה הקליטה את "ישנן בנות" – והכל השתנה. "זה שיר שכוח אל, לקחנו אותו והלבשנו אותו תלבושת חדשה לגמרי, לא היה זהה למקור בכלל. זו הייתה התפרצות הר געש עם השיר הזה. מילות השיר, 'אני איני כזאת', קסמו לי. אני חושבת שזה שיר על העצמה נשית. באה בחורה ואומרת "אני לא יוצאת לירקון, אני לא טסה לאילת בשביל אף גבר. זה הקדים את זמנו, זה היה פורץ דרך", מספרת דנה.