אומני ישראל הרכינו ראש ונפרדו מיהונתן גפן, נכס צאן ברזל של התרבות הישראלית, שהלך לעולמו היום (רביעי) בגיל 76. גפן הפזמונאי, הסופר, המחזאי, הפובליציסט ומנחה הטלוויזיה, איש היצירה והמילה הכתובה, תרם רבות לעיצוב הפסקול העברי. לווייתו תיערך ביום שישי ב-11:00 בבית העלמין בנהלל, שבוע ימים אחרי שבאותו המקום הובא למנוחות הסופר מאיר שלו.
אתם זוכרים את השירים: היצירות הגדולות שגפן הניח אחריו
"בשנות ה-20 שלי נפגשתי איתו לראשונה והלחנתי את שירי הכבש השישה עשר' ומאז לא נותק הקשר", כתב יוני רכטר. "ה'כבש' המשיך לחיות בתיאטרון, ובעוד הרבה הפקות כולל באין-ספור בתי ספר. אני נוכחתי בכך ששירי הילדים של יונתן לעולם לא מתיישנים. יש בהם פשטות ואמת עמוקה שרק ילד יכול לבטא בישירות כזו שלא תיראה מלאכותית. העולם שהם מבטאים הוא מנקודת המבט של הילד הרגיש והפגיע, זה שרק 'האיש עם החורים בגרביים לא יוצא לו מהראש', זה שחווה את הגן הסגור או זה שאבא שלו חזר מאילת עם צדף אבל בעצם לא לקח אותו לשם. מותו הוא לדעתי אבדה גדולה לתרבות הישראלית".
גידי גוב, שהשתתף גם הוא בעיבוד המוזיקלי לספר שירי הילדים האהוב, נפרד בכאב: "הנסיך הקטן מת פתאום. יונתן יקירי, שרנו על כבשים, שוקולד, סבא וסבתא, ושיר ערש מופלא לשירה, ואין ילד שלא מכיר את הכבש השישה עשר המיוחד. כל כך הרבה עולם הבאת לחיינו, חיבוק וגעגוע שמתחיל עכשיו".
בין הזמרים שעימם נהג לשתף פעולה נמנה דויד ברוזה, עבורו כתב עשרות פזמונים, ובהם "יהיה טוב" ו"חיפה חיפה". ברוזה נפרד במילים: "אחי היית ולנצח תישאר. שרנו, כתבנו, שמחנו, בכינו, נלחמנו, ניצחנו, הפסדנו, המשכנו. לימדת אותי כאח גדול ואשא את תובנותיך בשירנו ושירתך". ברוזה שחרר שני אלבומים שכללו שירים ספרדיים רבים שאותם תרגם גפן, ובהם האלבום "האישה שאיתי" שראה אור לפני 40 שנה ועם השנים הפך לאחד האלבומים הישראליים המצליחים בכל הזמנים.
שלמה ארצי כתב: "יהונתן גפן היה מגדולי הכותבים הישראלים. חד, משפיע ואמיץ שגידל דור כותבים אחריו. "הנסיך הקטן מפלוגה ב' הוא השיר הראשון שעולה על דעתי לקראת יום הזיכרון. רק יהונתן היה יכול לנסח הגדרה מהסוג הזה. חייל ישראלי, נסיך קטן שנופל בקרב במדבר. או "יונתן סע הביתה, קח רכבת קח אווירון, קח מתנה קטנה לילד". מה יותר יפה משורות שיש בהן רצון עז לחזור לארץ? שמונה שנים הופיע יונתן בני כגיטריסט מלווה של יהונתן גפן ובכל רגע אהב אותו. חיבוק לאביב, שירה ולמשפחה".
"אחרי מאיר שלו, יהונתן גפן", כתבה אחינועם ניני בחשבון הפייסבוק. "כמה יופי הוסיף לחיינו המשורר הזה, המטורף והרגיש והנפלא. כמה היה נשמה מיוסרת ורגישה וכמה העז גם לתת בראש. איזה איש. תשורר לאלוהים יהונתן יקר, שתה איתו איזו כוסית, תשכנע אותו שיעשה לנו פה איזה נס וש'יהיה טוב', דמוקרטיה ושוויון, צדק, אהבה אולי? ושלום. לך אולי הוא יקשיב. נתגעגע".
גפן השפיע ביצירתו על ישראלים רבים, בהם גם דור היוצרים הצעיר שבא אחריו. הוא נגע באומנים רבים ועורר בהם השראה, בהם רמי קלינשטיין, לו כתב גפן את השיר "קר שם בחוץ". בריאיון ל"מהדורה ראשונה" אמר קלינשטיין: "נפגשנו והתחלנו לעבוד. פגשתי בן אדם עם פנים רבות - היה כמו אח גדול, היה כמו ילד. הייתה לנו חברות אמיצה. עם השנים החברות התרופפה אבל עבדנו הרבה, ובכל דבר שאני עושה יונתן נוכח. אם אני עובד על אלבום ילדים, זה תמיד ברקע לדברים הגאונים שיונתן כתב".
עוד לדברי רמי, "באחד הימים ריטה ואני עמדנו לעבור לבית אחר, יהונתן עלה לפגישה כלשהי והוא הביא לי מפית שעליה היה כתוב שיר. לידי היה זוג ובוויכוח מר, הוא הסתכל על האישה ואמר לה: רק שתדעי, 'קר בחוץ'. לקחתי את המפית וכתבתי את השיר. המפית נאבדה, ואז אחרי ארבעה חודשים ריטה מצאה אותה והלחנתי את השיר בחמש דקות. הוא היה אדם צנוע, איש של יצירה מדור אחר. המפגש הראשון שלי איתו היה קוצני, היינו בערב אצל תמירה ירדני ואתה מבין שהוא אדם רחוק מהקופסה. הכי לא מיסטר נייס גיא".
עברי לידר הוסיף: "כותב ומשורר, יוצר על-זמני רגיש וחכם. משיריו היפים שהלחנתי לעצמי בילדותי כשרק התחלתי לכתוב ולעצב את הטעם והמחשבה ועד הספרים שאני מקריא לאלבי ממש בשבועות האחרונים על נטשה ששואלת למה. בפעם הבאה שנשמע יחד באוטו את 'יש ילד שאבא שלו' בטח יגיעו דמעות. נפרדנו היום מאיש חשוב. להתראות, יהונתן, ותודה על כל המתנות שהשארת לנו ולדורות אחרינו".
"גפן נפטר, ואיתו הלך מאיתנו חיוך שובבי ונצחי, של מי שידע ללכוד את הרגעים הקטנים ביותר והגדולים ביותר, ולהפוך אותם לטקסטים נצחיים", ספד נשיא המדינה יצחק הרצוג בטוויטר. "קשה לדמיין את הוויית היצירה הישראלית, את הפזמונים שלנו, את עולמות הספרות והתיאטרון ללא תרומתו הייחודית והבלתי נשכחת".
"איבדנו היום בטרם-עת יוצר חד ונפלא, יחיד מסוגו", אמר הרצוג והוסיף: "בן למשפחה עתירת זכויות שגם זכה להעמיד אחריו דור שני, יוצר ומוכשר, שכולנו מתברכים בכישרונו. הנסיך הקטן מהעמק, בן נהלל שהיה ללוחם ולקצין, מי שאהב את הארץ ואת אנשיה, ודווקא בשל כך לא חסך מהם את שבט ביקורתו השנונה. נכסי צאן הברזל שהותיר לנו הם מורשת נצח ואנדרטה חיה ולא פחות מכך בועטת - לפועלו המרשים, הייחודי והישראלי כל כך. י(ה)ונתן סע הביתה, אנחנו כבר מתגעגעים".
לפיד: "החול עדיין רך, קול הנפילה נשמע היטב"
שר התרבות והספורט מיקי זוהר ספד: "הצטערתי לשמוע על פטירתו של המשורר והסופר יהונתן גפן, שכתב, בין השאר, את ילדותנו בתבנית נוף המולדת ברגש ובעוצמה רבים. יהונתן זכרו לברכה כתב סיפורים ושירים שיישארו עימנו לנצח ויתנגנו בקרבנו עוד שנים רבות, כהדהוד של הישראליות". יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ נפרד: "גפן הוא שילוב מיוחד של פטריוט ואידיאליסט, דיבר וכתב על אהבה".
"זו בשורה עצובה ביותר", אומר איש הטלוויזיה והרדיו יואב גינאי, "הוא נכנס לנפשם של הילדים. עצב שגם אולי מסמל את מותו של הדור הזה. זה שגפן נפרד מאיתנו דווקא בימים האלה הוא סמלי. יונתן שירת בצנחנים אבל מהר מאוד התפכח והבין שהדברים הם לא כפי שמנסים לצייר אותם. הוא יצא נגד כל מה שנקרא ממסד בגדול. זו הייתה תכונה שלו, לבקר את כל מה שנחשב קדוש בעיני הסובבים. הוא יצא נגד חברות לול, נגד ניצול הנשים שם, הסמים והתרבות של אורי זוהר. לא עשה חשבון ולא היה לו אכפת אם זה יפגע לו בקריירה".