בתחילת השבוע הגיע יוחאי (שם בדוי), אדם חרדי, חובש כיפה ובעל זקן, לחנות ספרים בתל אביב. החיפוש אחר ספר שהתקשה למצוא ברשתות הספרים הגדולות הסתיים בעוגמת נפש, אחרי שגורש מהחנות בבושת פנים. "נכנסתי לחנות קטנה והבנתי שלא אמצא שם את הספר שחיפשתי, אבל עדיין נשארתי עוד כמה דקות כדי לבחון את המדפים. אני בדרך כלל מוצא מה לקנות כשאני בחנות ספרים".
"כשהגברת שהייתה שם כשנכנסתי יצאה, המוכרן פנה אליי ושאל: 'מה אתה צריך?'", מספר יוחאי, "עוד לא עניתי, רציתי לומר שאני מסודר ושאמצא משהו והוא מיד אמר: 'אין פה ספרי דת'. השבתי לו: 'נראה לך שחשבתי שיש פה ספרי דת?' ובתגובה לכך הוא אמר בפנים רושפות: 'לא, זו הייתה אמירה' והסתכל על הדלת. ביציאה החוצה הסתכלתי לאחור והוא הניף לכיווני אצבע לי משולשת".
עוד הוא מוסיף: "זו הייתה חוויה מאוד לא נעימה, בסך הכל הגעתי לקנות ספר. הוא לא ידע מה העמדות שלי, לא ידע מה אני קורא, מה היחס של לאנשים בכלל ולאחיי החרדים בפרטים. לא שאני משווה, אבל בגרמניה בשנות ה-20 הגיעו יהודים ממזרח אירופה שנראו מוזר וב-1933 החליטו למנוע מהם להיכנס לחנויות. יש דברים שפשוט צריכים להישאר מחוץ לוויכוח. אין לי תחושה של זעם, יש לי תחושה של כאב".
"אני מזהה שדווקא אנשי תרבות ואנשי רוח מרגישים שהם צריכים להתגונן עכשיו ומגיבים חזק יותר", מספר יוחאי. "מישהו אמר לי: 'זה כמו במאה שערים'. יכול להיות, אלה קנאים. אני מניח שזה נבע מהבטן. אם זה קרה לי, אני מניח שבצורות כאלה ואחרות זה עלול לקרות גם לאחרים".
אחרי שהסיפור הגיע לאוזניהם, בחנות הספרים "חדר קריאה" שבתל אביב, החליטו מיד לפטר את העובד. וכך הם הגיבו לאירוע בעמוד הפייסבוק שלהם: "החנות 'חדר קריאה' מכבדת את כלל לקוחותינו, כולל את הציבור החרדי שהחנות משרתת שנים רבות. אנו מתנצלים באופן עמוק על המאורע. בהתאם, העובד כבר לא מועסק בחנות, וכאירוע חד פעמי אנחנו מתייחסים לעניין בחרטה ובכובד ראש".
על הצעד שבו נקטו אומר יוחאי: "אינני מכיר את מלוא הפרטים והשיקולים. ברמה האישית, כואב לי לשמוע על שהפסיקו את עבודתו בגלל זה. אין בי כל תאוות ענישה. עדיף היה שהוא יתנצל ויבין שטעה. אני חש חובה להדגיש גם את ההערכה העמוקה שלי להתנצלות של החנות ולניסוחה. זה נאצל בעיני ומעורר תקווה".