את "פלפלית", הסינגל החדש של נורוז שראה אור השבוע, מתאר הראפר באופן הבא: "אם קובי אוז מ'טיפקס' ופארל ויליאמס מ'נפטונס' היו מביאים ילד לעולם, והילד הזה היה מאומץ בהורות משותפת של ג'סטין טימברלייק וטימבלנד". מי שכבר נחשף לטקסטים של האומן הצעיר מודע להיותו בלתי צפוי, ממש כמו התיאור הזה. לאחר שמפיקים וראפרים בסצנת ההיפ הופ המקומית סימנו אותו כהבטחה ובהמשך הוא זינק במעלה המצעדים עם הלהיטים "דובשנייה" ו"משוגעת", נורוז משוכנע שהצלחה מסחרית במקרה שלו היא תופעת לוואי של יצירה טובה ואותנטית.
אור נורוזי בן ה-23, שעומד מאחורי שם הבמה "נורוז", גדל בהרצליה - "לא הרצליה פיתוח, אבל בו זמנית גם לא הרצליה קיפוח" - וכמו רבים מהאומנים התאהב במוזיקה מהיום שבו הוא זוכר את עצמו. להיפ הופ הוא נחשף כבר בכיתה ב' ומספר שגדל בבית שחינך למוסר עבודה. "מגיל צעיר דיברו איתי על הצורך בעבודה קשה ומשתלמת, ושאם אני רוצה להגיע לאנשהו בחיים אצטרך להתאמץ. זה השפיע עליי", הוא משתף.
"בתור התחלה ניגנתי בגיטרה, בגיל 14 התחלתי לכתוב, שנה לאחר מכן התחלתי ללמוד לבד הפקה מוזיקלית ולהכיר תוכנות עריכה, ובגיל 16 הוצאתי את הסינגל הראשון שלי. בתיכון עבדתי בלילות על אלבום הבכורה שלי שנגנז כבר שלוש פעמים (צוחק), הייתי עושה מיקסים ומנסה להגיע למחרת לשעת אפס. יש לי בגרות שזה נחמד מאוד. לפעמים אני מרגיש שהמוזיקה בחרה בי ולא ההפך. אם אתה לא מאוהב בתחום הזה, כנראה שלא תוכל להישאר בו. זה לא עסק שאתה נכנס אליו בשביל המשכורת".
בעוד חובבי ראפ רבים חולמים שהטקסטים שלהם ימצאו חן יום אחד בעיני הלייבלים הנכונים, נורוז עורר את תשומת ליבם של כמה שמות מוכרים בתעשייה כבר בנעוריו. "ב-2016 שחררתי קליפ לשיר הראשון שלי אי פעם שנקרא 'ס.ע.מ.כ' שהיה מזעזע מכל הבחינות", הוא מסביר. "רציתי להכניס וייב מסוים אבל הייתי ילד בן 16 בלי הרבה אמצעים שמנסה לחתור בלי להבין מה הוא עושה. בקטע מפתיע זה הגיע איכשהו לראפר לוקץ', ודרכו הכרתי את אורי שוחט, מיכאל סוויסה וכל החבר'ה. אני חושב שהם התלהבו מהרוח הצעירה שאני מביא, הכוונות הטובות והאנרגיות החיוביות, למרות שגם הם ראו בזמנו שזה גולמי ולא מלוטש בכלל, ושאני צריך לעבור דרך, להתבגר וללמוד".
"אחרי תקופה שהפקתי לעצמי, פגשתי את שוחט שהיה כל כך צנוע איתי. הוא אמר לי - 'שמע, אני אוהב את החומרים שלך, אני רואה שאתה מסתדר, אבל אם אתה צריך עזרה בהפקה ומיקסינג, אני כאן'. כנער זה היה מיינד בלואינג. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. השאר היסטוריה כמו שאומרים". בהמשך לכך, הוא יצר את אלבומו הראשון "אבוד" עם שוחט, מהמפיקים המוזיקליים הנמרצים בהיפ הופ הישראלי, וב-2020 שחרר את האלבום היפה והפוטוגני "תמונה", שיצא בזמן המתאים לימי הסגרים.
נדמה כי נורוז נהנה משני העולמות: גם ליצור מוזיקה שמזוהה לעיתים עם המחוזות האלטרנטיביים וגם במקביל לשחרר שירים שכובשים את המצעדים והפלייליסטים בתחנות הרדיו המובילות. כך למשל הוא שיתף פעולה עם שחר סאול ואגם בוחבוט בלהיט "דובשנייה", לפני כן בשיר "מגבת באוויר" עם הצמד עידו בי וצוקי, ולאחרונה בשיר "משוגעת" עם גל אדם. "אני נהנה משירים איכותיים ומוצלחים בעיניי", טוען האומן, "אם על הדרך הם נחשפים לקהל רחב זה בונוס בעיניי אבל מבחינתי זה לא מה שיגדיר שיר אם הוא טוב או לא. יש חומרים טובים רבים שחומקים מתחת לרדאר ואלוהים יודע מתי הם יצוצו אם בכלל".
לאחרונה גם כיכבת בקמפיין של קופת חולים לביטוח סיעודי. חלק מהתגובות ברשת לא כל כך הבינו את המטרה, מה הקשר שלך אליו, וטענו שהוא לא היה ברור מספיק לקהל הצעיר שאליו הוא מיועד.
"אני מרגיש שזו זכות גדולה להיבחר לקמפיין בסדר גודל כזה. המטרה הייתה שהדור הצעיר ידאג לעתיד שלו כבר בשלב מוקדם, ואני חושב שנבחרתי בזכות המוזיקה שלי שמדברת לכולם, לצעירים ומבוגרים כאחד".
בוא נדבר על הסינגל החדש "פלפלית" (ביצירה משותפת עם בוי אצ'י ויובל מעיין). עם שחרורו תיארת אותו כך: "אם לקובי אוז מלהקת 'טיפקס' ולפארל ויליאמס מ'נפטונס' היה ילד, והוא היה מאומץ בהורות משותפת של ג'סטין טימברלייק והמפיק טימבלנד". תסביר את ההכלאה הזו.
"אז ככה, הסאונד של האלבום Justified של ג'סטין טימברלייק השפיע עליי מאוד ביצירת השיר, ופארל מצמד המפיקים 'נפטונס' והמפיק המוזיקלי טימבלנד לקחו בו חלק. בארץ יש לנו את קובי אוז, ובכל האווירה של טיפקס יש משהו מאוד שורשי וישראלי שמתובל בטעמים מזרחיים. זה פיוז'ן מקומי שנשמע היטב במדינה שלנו. ככל שאני מתבגר, אני קולט בדיעבד כמה זה השפיע עליי בתור ילד מבחינת מה ששמעתי ומה שההורים שלי האזינו לו".
בהיפ הופ יש לעיתים נטייה לטקסטים סקסיסטיים. מה דעתך?
"ברמה האישית מהיותי כותב ויוצר אני לא שופט אף מוזיקאי על כלום כי אתה לא יודע מה עובר על מישהו מסוים ולמה הוא כתב את זה. אין ספק שהיפ הופ הוא ז'אנר שלא בדיוק משקף רסן, פוליטיקלי קורקט או התנסחות 'נכונה'. זה סגנון מוזיקלי אנטי ממסדי שיוצא נגד החוקים. מאותה הסיבה היפ הופ יכול להיות הכול. אתה מסמפל שיר ג'אז, והוא נהיה היפ הופ ג'אז, אתה מסמפל רוק, זה הופך להיפ הופ רוק. זה ורסטילי וכל ראפר קובע לעצמו את החוקים, הגבולות ומה בעיניו לגיטימי לומר".
לצד העשייה המוזיקלית, השתתף נורוז בכמה סדרות נוער ובהן "הכפולה" בכיכובה של נועה קירל. "אני אוהב את עולם המשחק, אבל לא בונה על קריירה", הוא מבהיר. "זה תחום נפלא ואינטנסיבי אבל לא מתגמל. כל היום אתה בחרדה לזכור טקסטים" (צוחק).
מוזיקה זה תחום מתגמל? אם אתה לא זוכה להכרה מסוימת אפשר ללכת לאיבוד באותה המידה.
"נכון, גם מוזיקה זה תחום לא פשוט ולא מובן מאליו. אחוז קטן מהמוזיקאים מצליחים באמת להופיע ולהתפרנס בכבוד. אבל מה ההבדל? בעיניי מוזיקאי מצליח כן מתוגמל בזמן ששחקן מצליח לא בהכרח לדעתי, ואני מתכוון מבחינת כמה שאתה מקדיש מעצמך אל מול כמה שאתה מרגיש מתוגמל".
"בתור ילד אחת השאיפות הגדולות שלי הייתה לנצח את הזמן. הייתה לי חרדת זמן ואמרתי לעצמי שאני רוצה לעשות כמה שיותר כדי להצליח להגיע ליעד כלשהו בגיל צעיר ככל הניתן. בשלב מסוים כבר הגעתי למצב שאני מופיע, ולכאורה מוכר ולכאורה קצת ברדיו, ואנשים עדיין שואלים אותי - 'נו, מתי אתה פורץ? מתי הפריצה?' - אני רוצה להאמין שזה כוח ההתמדה מעבר להכול, ולהמשיך לעשות מוזיקה מאהבה בלי לחשוב על כמות צפיות והאזנות או ההד שזה יגרום".
אז אתה לא לוקח בחשבון שיקולים מסחריים.
"לא. אני חושב שמלכתחילה מה שהוביל את המסחרי והמיינסטרים להתעניין בי היה המוזיקה שלי והאומנות שלי. אז בכל פעם שאתה מרגיש שיצאת מאיזון או שהלכת לאיבוד, פשוט לחזור לבסיס ולהמשיך מאותה נקודה כי זה מה שהביא את היתר. הצלחה מסחרית וכל מה שקורה מסביב אלה תופעות לוואי".
נורוז מעלה מופע נגנים ברדינג3 בשבת הקרובה. בין האורחים: נונו, גל אדם ואורי שוחט. כרטיסים