און רפאלי מעולם לא הרגיש צורך להתחמק מהזהות או הייחוס המשפחתיים. אחרי שקטף קמפיינים בגיל שבו ילדים רק מתחילים לזהות את עצמם בתמונות והשתתף בכמה סדרות וסרטים לבני נוער, הוא מנסה את מזלו במוזיקה ומוציא הבוקר (חמישי) את הסינגל הראשון "שריטה" מתוך אלבום בכורה.
"המוזיקה עצמה משכה אותי", מספר און בן ה-26 בשיחה עם N12. "מגיל צעיר אני שר בערבי קריוקי ויש ז'אנרים רבים שאני אוהב. אני יכול לשמוע עומר אדם, ואז מוזיקה ערבית ומזרחית, ופתאום מייקל ג'קסון. בתקופת הקורונה הארוכה חזרתי לתחביב הזה והתחלתי לקחת אותו יותר ברצינות. באחד הימים כשהמפיקים דולי ופן, שהם חברים שלי, היו אצלי בבית החלטנו לתת לזה ניסיון באולפן. הקלטנו שיר, היה כיף וזרם, ואז המשכתי לסשנים נוספים".
את השיר "שריטה" הוא מתאר כחוויה שעבר בקשר זוגי שניהל בעבר: "השיר עליי כבן אדם, לאנשים יש שריטות לפעמים ולא הכול מושלם. זה מתייחס לזוגיות ארוכה שהייתה לי, התנסות שהשאירה אותי קצת עם שריטות בהמשך והחלטתי לכתוב על זה שיר. עכשיו אני במערכת יחסים שונה לחלוטין, מדהימה ומהממת. באותה תקופה כשכתבתי את השיר עם רובי פאייר ואלי חולי, יצאנו מנקודת הנחה ששריטות זה דבר נורמלי, אז בואו תצטרפו למסיבה. השיר הזה יכול לגעת בכולם".
לא בטוח אם רפאלי היה מקבל אותה השקעה ותשומת לב מצד מפיקים מוזיקליים מוכרים בתעשייה לולא היה אחיה של הדוגמנית המצליחה בר רפאלי - ועדיין, משתף כי קרוביו הופתעו לשמוע אותו שר: "המשפחה שמעה את השיר כבר לפני שנה כשהתחלתי רק להתעסק ולטעום מהמוזיקה. הם הכי שמחים, תומכים ואוהבים, ואפילו היו בהלם לשמוע. כמו שהיו עד היום, הם תמיד אמרו איתי אמן על הכול".
און, שהלך בדרכה של אחותו הבכורה והצטלם בעודו ילד לקמפיינים שונים, הופיע בשנים האחרונות על המסך בסדרת הנוער "הכפולה" לצד נועה קירל, וקודם לכן לוהק לתפקידו הראשון על המסך בדרמה היומית "פולמון" ששודרה בהוט. "אני רואה את עצמי עושה גם וגם וגם", אומר און, "היום אין דבר כזה 'רק דוגמן' או 'רק זמרת' אלא עושים הכול ואני אשמח לטעום מהמבחר אם אוכל. לא תמיד מתקבלים, לא תמיד יש רצף של פרויקטים, ולא תמיד הכול הולך כמו שרוצים במקצוע. זה בסדר, מקובל וידוע מראש".
"לאמא שלי ולי היו עליות ומורדות, אבל בסופו של יום אמא מנהלת זה בונוס"
אתה מרגיש שהגעת לשלב שבו כבר לא מקטלגים אותך בתור "אח של"?
"מעולם לא ניסיתי לצאת מהקיטלוג הזה. אני כל כך גאה באחותי ובשם המשפחה שלה ושלנו, ובכל העבודה והדרך שהיא כבשה, ואין לי בעיה עם זה. אני לא מתאמץ כדי לצאת מזה, אבל לדעתי זה כן קורה לבד עם הזמן. שמתי לב לכך כבר מהסדרה הראשונה שבה השתתפתי כשקיבלתי פידבקים. לא יקבלו אותך סתם, הסדרה צריכה בסופו של דבר למכור ולהיראות טוב, ויש צוות הפקה שלם שנרתם לכך".
ציפי, אמא שלך, היא גם המנהלת האישית שלך בנוסף לייצוג בסוכנות רוברטו. איך עובדים היחסים ביניכם?
"אמא שלי מנהלת אותי מהיום הראשון שדרכתי בתחום, מהקמפיין הראשון שלי והפרויקטים שנוגעים למשחק. היו לנו עליות ומורדות, אבל בסופו של יום זה בונוס ואני רק צריך לחבק את זה שיש לי אמא שיכולה לנהל אותי וגם טובה מאוד בזה. המקצוע הזה מתנהל כמו טנגו, צריך שיהיה מישהו איתך מאחורה שתומך בך ומאמין בך בשביל שתצליח".
עוד מעט שנתיים מאז שחרורה מהכלא. איך האווירה המשפחתית מאז?
"וואו, האמת שעברנו את זה מזמן. לגמרי. חזרנו לשגרה רגילה, כאילו לא קרה מעולם, ואנחנו נהנים ומאושרים ומצלמים בימים אלה את העונה השנייה של הרפאלי'ז".