רון ושרית קופמן רצו במשך זמן רב להביא ילד. שרית כבר עברה מספר רב של טיפולי פוריות, אך ללא הצלחה, והזוג החליט לפנות לעמותת טף כדי לאמץ ילד מחו"ל. לאחר שבניסיון הראשון לאמץ חווה הזוג מפח נפש ברגע האחרון, בניסיון השני נראה היה שיש התאמה מושלמת בינם לבין הילד. אך לאחרונה חשף הזוג שגיא, בנם המאומץ בן ה-10, סובל מתסמונת אלכוהול עוברית שגורמת להתקפי זעם קשים ולהתפרצויות אלימות. "חרב עליי עולמי", מספרת שרית בכאב.
כשרון פגש את שרית לפני כ-15 שנה הוא היה במשבר הגדול בחייו. פרשן ערוץ הספורט עם תדמית של אדם גדול מהחיים. קולני, וולגרי, וגרוש עם שתי בנות גדולות – ואז הוא נפל להימורים, אלכוהול וסמים ונכנס לחובות אדירים. מהצד השני שרית הייתה אז רווקה שעברה מספר רב של טיפולי פוריות כדי להיכנס להיריון, ללא הצלחה.
"לא סתם נשארתי רווקה עד גיל מאוחר, מספרת שרית. "חיפשתי את המושלם. עם כל החזות של רון וכל זה, הוא הבן אדם הכי רך ועדין ומענטש. ואני מרוצה על התוצאה". רון עצמו מוסיף על הקשר המיוחד ביניהם: "קודם כול יש לי חוב אישי כלפיה, שהיא הוציאה אותי מהבור שהייתי בו. והבור לא היה רדוד. לא האמנתי שאני אצא".
השניים החליטו לאמץ ילד, ופנו לעמותת טף, עמותה לאימוץ בין ארצי, והמסע למציאת ילד לאימוץ מרוסיה החל. יום אחד הם קיבלו מייל עם פרטים ותמונה של ילד מסיביר, והתקשו להכיל את ההתרגשות. "אני מאוד מתרגשת. מיד מתאהבת בילד בתמונה וכבר מדמיינת שהוא הילד שלי כי כמהתי כל כך לילד. נסענו לסיביר בהתרגשות והגענו למרפאה שם, ושמענו את המתורגמנית מדברת עם הרופאה ואנחנו רואים בטון משהו... שלא נראה. ואז הם אמרו שהילד חולה שחפת", נזכרת שרית.
בעקבות המחלה, בני הזוג הבינו שלא יוכלו להביא אותו לארץ - וחשו הזוג אובדן גדול. "הרגשתי שאיבדתי ילד", מספרת שרית בכאב. ורון מוסיף: "לא ראיתי אדם ממוטט, ממש חסר חיים, כמו שראיתי אותה יושבת בשדה התעופה במוסקווה".
"הלסת שלנו נשמטה"
אבל כעבור כמה חודשי משבר, הקופמנים המשיכו במסע ונסעו שוב לרוסיה אחרי שקיבלו מידע על ילד חדש לאימוץ. הפעם מצטרף אליהם לנסיעה רופא שהעמותה המליצה עליו, ובודק את הילד בן השנתיים בבית היתומים. "על פניו נראה שהוא עשה בדיקה מאוד מאוד יסודית. והוא אומר שהכול בסדר, הילד בריא. שאלנו ספציפית על אלכוהול עוברי, והוא אפילו הראה לנו ואמר שאין. גם זה לא היה במידע שקיבלנו, לא היה מצוין שהאימא אלכוהוליסטית. הסתירו את זה."
אחרי עוד כמה הליכים בירוקטיים, גיא הקטן נחת סוף סוף בישראל - ושרית ורון היו בעננים. הם הכניסו אותו לפעוטון, ולפתע מתחילות להבהב נורות אזהרה. שרית משתפת: "כבר בהתחלה אני מקבלת טלפונים של: התנהגות לא רגילה. של הוא נשך ילדה, הוא הכה. אמרתי להם שיתנו לו קצת זמן חסד. גם בבית, כשהוא היה משחק במשחקים, כשמשהו לא הלך, הוא פתאום צורח. משהו לא התחבר לו וזה פשוט עצבן אותו נורא. הבנו שיש פה משהו אחר כשזה נהיה תכוף, ומכל דבר הוא התעצבן".
שרית ורון הבינו שההתנהגות של גיא חריגה, ופנו לאבחון אצל רופא מומחה. כבר בתחילת הבדיקה מסר להם הרופא את הבשורה המרה – הילד סובל מתסמונת אלכוהול עוברית. מדובר בתסמונת שנוצרת בעקבות צריכת אלכוהול של האם ההריונית – העובר חי בשלייה מלאת אלכוהול, מה שמוביל לפגיעה בלתי הפיכה בהתפתחות המוח. המשמעות של התסמונת היא פגיעה מוחית לכל החיים, ולעיתים קרובות היא מתבטאת בהתנהגות אלימה והתקפי זעם.
"ככשמענו שיש לו תסמונת אלכוהול עוברית הלסת שלנו נשמטה", משחזרת שרית. ורון: מוסיף: "20-25% מאוכלוסיית הכלואים במוסדות נעולים לנוער, הם לוקים בתסמונת אלכוהול עוברית. אני מתרה בפני גיא, אני אומר לו כל הזמן: 'גיא, זה לא המסלול שלנו'. הפחד שלי... שזה חס וחלילה, עם זה אני נרדם, שזה יגיע לשם".
"אמא אני מצטער - אני לא שולט בזה"
בכיתות א' ו-ב' גיא עוד למד בבית ספר רגיל, אבל לא הצליח להשתלב והיום הוא לומד בחינוך מיוחד. שרית: "אני כל הזמן בהיכון. כי הוא לא צפוי. אי אפשר לדעת, יכול להיות לו יום מושלם ויכול להיות לו יום... ואין הבדל בין הפעילות באותם ימים", אומרת שרית.
האלימות של גיא לא מופנית רק כלפי ילדי הגן. גם רון ושרית חווים את התפרצויות הזעם של בנם. הוא בועט לשרית בפנים, וזורק על רון חפצים. הם עברו אצל כל המומחים והמטפלים, ולאחרונה הם לוקחים את גיא לטיפול בתא לחץ. בשנה הם מוציאים כמעט 100 אלף שקלים על הטיפולים, עם החזר מינימלי מהמדינה.
שרית משתפת: "בעקבות הטיפולים הוא פחות אלים. גם יש שיפור של תא הלחץ. התקפי הזעם ירדו קצת. הוא גם יודע מה קורה לו. ולפעמים כשהוא בהתקף זעם ומתעצבן וזה, הוא אחרי זה אומר: 'אימא, אני מצטער, אני לא שלטתי בזה'. הוא יודע את זה".
ההערכה היא שמאות ילדים מאומצים ממזרח אירופה סובלים מתסמונת אלכוהול עוברית. רון ושרית הם משפחה אחת מתוך כ-50 שתובעת באמצעות עורך הדין יונתן דיוויס את המדינה, זאת לאחר שעמותת טף כבר נסגרה מזמן והבעלים ברח לרוסיה. הקופמנים תובעים גם את הרופא שלא זיהה את התסמונת. אחת הסיבות שהם חשפו את הסיפור האישי שלהם היא לעורר מודעות לסבלן של המשפחות ולפנות למשרד הבריאות שיכירו בטיפולים.
"אנחנו פה, פה, נמצאים כאן, כרגע, לא רק בגלל הסיפור של הצדיק שלי", אומר קופמן בלהט. "אלא בגלל שנרתמתי למאבק הזה מלא מלא בגלל הקטע שאני בתקשורת, אני הפה שלהם. אבל אני אומר דבר אחד - עזבו אותי, תראו, תראו את הילדים האלה. התסמונת הזו היא הרסנית לכולם, לא רק לילד או לילדה. משפחות התרסקו. אבות נטשו. ילדים שרפו לאימהות את הבית בגיל 6."
הסיכוי של גיא להיות עצמאי כשיתבגר הוא לא גבוה, אבל שרית ורון קופמן מאמינים שהם יצליחו לתת לו חיים מאושרים. "קשה לנו שהוא יהיה תלוי בנו. זאת הבעיה שלנו. אנחנו נלחמים. אנחנו נלחמים על חייו וחיינו. אנחנו נעשה הכול בשביל שזה יצליח".