נציגות של סרט ישראלי בקרב המועמדים לטקס האוסקר שיתקיים הלילה (בין ראשון לשני) אומנם אין, אבל  דווקא כן מצאנו אנימטורית ישראלית שלקחה חלק פעיל ביצירת אחד מהסרטים מהמעומדים. שיר ברון, בת 31, עובדת כיום באולפני DreamWork Animation. לאורך הקריירה שלה עבדה מאחורי הקלעים של כמה מסרטי האנימציה המובילים בעולם, בהם "טרולים" ו"בייבי בוס", והאחרון שבהם - "החתול של שרק: משאלה אחת ודי", שמועמד לאוסקר. 

"הזיקה לאנימציה התחילה בתיכון", מספרת ברון בריאיון ל-N12. "למדתי אומנות ומדעי המחשב ובשעות שאחרי הלימודים עבדתי בסינמה סיטי של רעננה שכבר לא קיים לצערי. בתקופה ההיא יצאו סרטים מעולים באופן כללי וסרטי אנימציה מעולים בפרט: 'פלונטר', 'צעצוע של סיפור 3', 'הדרקון הראשון שלי' ועוד. התאהבתי. הייתי רואה את הילדים יוצאים מהסרט, שואלת אותם: 'איך היה?' וההורים היו עונים במקומם שהיה מדהים. כאן הבנתי שלאנימציה יש את הכוח להגיע לכל מקום". 

אחר התיכון שירתה בצה"ל כקצינה, עם השחרור יצאה לטיול של כמה חודשים בעולם ולאחר מכן החלה לעבוד כדיילת אוויר באל על. תחילה חשבה להתמקצע באנימציה בארץ, אבל הרגישה שהיא לא מוצאת כאן את האופציה המושלמת והמדויקת בשבילה. "החלטתי לנסות להתקבל לבתי ספר בחו"ל, לא חשבתי שאתקבל, אבל זה קרה. למדתי ב-Ringling, מכללה שמדורגת במקום הראשון בארצות הברית לאנימציה. לא ידעתי איך אעשה את זה, אבל מצאתי פתרונות". 

מה עזר לך להתברג בתעשייה אחרי הלימודים?
"לירון טופז הוא דמות מאוד משמעותית במסלול שלי. אמא שלי הייתה שומרת לי כתבות על אנימציה שהיא הייתה קוראת בעיתון. אחרי כמה שנים, כשהגיע הרגע, פתחתי את הקלסר שבו שמרנו אותן ונתקלתי בשם שלו. ניסיתי ליצור איתו קשר בפייסבוק.

"אחרי כמה חודשים שבמהלכם הוא לא ענה, פתאום קיבלתי ממנו הודעה שהוא לא ראה ו'בואי נדבר'. אז באמת דיברנו. הוא נתן לי טיפים ושיתף אותי בחווייה שלו. לא הייתי היחידה שפנתה אליו, הוא ענה על כל השאלות וניסה לעזור לכל מי שפנה אליו. אין לי איך לעזור למי שעזר לי, אבל היום, כשאני נמצאת במקום שלי אני יותר משמחה לתת עזרה למי שאני רק יכולה. בתעשייה הזאת צריך הרבה מאוד מזל, אבל אנחנו גם יוצרים את המזל הזה בעצמנו".

בייבי בוס (צילום: DreamWorks Animation באדיבות yes, יח"צ)
בייבי בוס | צילום: DreamWorks Animation באדיבות yes, יח"צ


התחלת ללמוד בגיל 24, כשכולם סביבך כמו בקולג' בארצות הברית, היו בני 18.
"הגעתי עם ניסיון אחר משל אחרים. סרט הגמר שלי בלימודים היה מבוסס על חוויה מהטיול אחרי צבא. החוויות האלה מאוד משמעותיות". 

מה בדיוק התפקיד שלך?
"אני סוג של שחקנית שפועלת מאחורי הקלעים. באנימציה יש כמה סגנונות - קלאסית של פעם, סטופ מושן ואנימציה תלת מימד שזה מה שאני עושה כרגע. זה תפקיד יצירתי אבל כזה שכולל גם הרבה טכניקה. אנחנו עובדים עם גרפים וכאלה מאחורי הקלעים. יש לי את הדמות, כאן את פוס החתול, שנמצא בתנוחת ברירת מחדל ואני מתחילה להזיז אותו, להפיח בו חיים. מעניקה לו את ההבעות, את התנועה ומחליטה איך הוא ישחק".

איך מחליטים?
"בדרך כלל אצלם את עצמי משחקת את הסצינה ואקח את המאפיינים שאני אוהבת ממה שיוצא לי - ואתחיל לעבוד. יש גם מי שיכולים לדמיין את הכל בראש שלהם, אבל הרוב לא כאלה. אנחנו גם מקבלים את ההקלטות של המדבבים, לפעמים גם צילומים שלהם מדבבים בפועל, ואפשר לקחת מהם רעיונות או לנסות להבין את הטון שהם ניסו להעביר".

מה יהיו ההשלכות של זכיית הסרט באוסקר?
"זה לא שאני אהיה על הבמה, אבל זו כן זכייה של כל הצוות על הסרט. ליצור בתעשייה הזאת סרט דורש עבודת צוות רצינית, המון אנשים ממחלקות שונות שיעבדו ביחד. להיות חלק מזה יהיה כבוד אדיר". 

טקס האוסקר ישודר הלילה (בין ראשון לשני) בשידור ישיר ב-yes MOVIES DRAMA