איתי לוי הגיע מהמקום הכי נמוך. הוא נולד לאב נרקומן שנפטר מסרטן ולאימא שעברה חמישה אירועים מוחיים ונותרה סיעודית. בתוך עשור הוא הצליח לעשות מהפך בחייו ולהפוך לכוכב, אך למרות הנסיקה המזהירה אל לב הקונצנזוס, המסע של לוי רחוק מלהיות נטול מורכבות וקשיים. "הייתי בחובות של מיליונים. פחדתי לחזור לרחוב. יצאתי מזה בנס", הוא מספר.

עבור לוי, הקשיים התחילו בילדות הלא פשוטה בשכונת שעריים ברחובות. "הייתי ילד שהולך לבית ספר ואבא שלו ישן מתחת לבניין. או שפתאום יש דפיקות של משטרות בדלת, פתאום הופכים את כל הבית. לאימא שלי היה משפט קבוע: 'יום מאושר אחד בחיים לא היה לי'. זה מבאס", הוא חושף בדמעות.

 

איתי לוי
איתי לוי, ""הייתי בחובות של מיליונים. פחדתי לחזור לרחוב"

הסכסוך המתוקשר: "אני כעוס ופגוע"

אבל הזמר הצעיר הצליח תוך פחות מעשור לעשות מהפך בחייו. היום הוא מלך הקונצנזוס עם מופעי סולד אאוט, יומן מפוצץ במאות הופעות פרטיות, ובפריים טיים הוא ממשיך לחמם את כיסא השופט. אבל הדרך שלו לתהילה הייתה רצופה מהמורות, ואת רובן הוא חייב לבית היוצר של אייל גולן וליאם הפקות. עכשיו, שנתיים אחרי שנגמר הרומן הסוער בין השניים, הוא מוכן לספר מה עבר שם בתחילת הדרך.

אתה עדיין כועס עליהם? על אייל גולן?

"אני כועס. אני כועס וגם נפגעתי".

על מה אתה כועס?

"שאף אחד לא שאל אותי אם רע לי. אף אחד לא שאל אותי אם כואב לי. אף אחד לא שאל אותי מה אני צריך. בכל התקופה. אני לא החלטתי שאני אופיע ארבע פעמים ביום. אני לא עונה לטלפונים. אני לא סוגר את ההופעות. הייתי החייל הכי מצטיין. קם, עובד, הולך לעבודה, מספק את הסחורה, כמו שצריך, מתי שצריך. לא שואלים שאלות, אומרים אלף פעמים תודה. ואין ספק שהוא עשה בשבילי. אבל היו רגעים שהייתי בא לעלות לבמה ואני לא מרגיש את הרגליים או שפתאום אין לי קול".

"כבר היינו בתוך לופ. שהייתי יושב עם מעיין המנהלת האישית שלי באוטו, הייתי בוכה לה כמו תינוק. הרגשתי שזה מעבר ליכולות שלי, מעבר ליכולות האנושיות של האדם. דבר אחד ביקשתי: מוסר תשלומים. כל ראשון לחודש את מקבלת את המשכורת שלך? גם אני רוצה אותה".

בלעדי ל-mako: אייל גולן ואיתי לוי – מסיבה בצהריים  (צילום: אור גפן,  יח"צ)
איתי לוי ואייל גולן. "אני כועס ופגוע" | צילום: אור גפן, יח"צ

במשך חמש שנים הוא עבד בלי הפסקה כשחמישים אחוז מכל הכנסותיו הלכו לליאם הפקות. הסיפור הסתבך כשהחל הסכסוך המשפטי בין אייל גולן לשותפו בחברה, בני פרץ, אז כזכור החל קרב הירושה על ביצת הזהב של החברה. הסוף של הסאגה הזו לא היה צפוי - איתי בחר בדרך עצמאית וקיבל את ההצעה שהונחה על השולחן: ליאם הפקות יקבלו ממנו שישה מיליון שקלים, כך לפי הפרסומים, תמורת חירותו והזכויות על שיריו. ובני פרץ, שכבר עזב את החברה, נשאר מחוץ לתמונה.

היית סימבה.

"כן, תינוק המריבה. בחור בן 32 הוא תינוק, ממש. מאוד עצבן אותי. זה אפילו פגע בי. קצת השפיל אותי גם. ואני לא אוהב שמשפילים אותי".

בני פרץ טוען שעשית חוזה עם איל גולן מאחורי הגב שלו.

"שקר. מול מי חתמתי? מול ליאם. כששילמתי את הכסף, למי שילמתי? לליאם. אני יודע מה קרה בדרך ומה היה שם בדרך ומי אמר למי ומי מינה את מי? מאיפה אני יודע? אני לא מורה בבית ספר או גנן בגן ילדים. הם גדולים ממני בשלושים שנה. אני לא עכשיו אקח את שניהם לטיפת חלב, זה לא ענייני".

איתי לוי ואמו רות
איתי לוי ואימו רות

המשבר הגדול: "אמרתי שאני לא יכול יותר"

אבל דווקא לפני שנתיים, כשהפך להיות אדון לעצמו - הגיע המשבר הגדול. זה התחיל כשאימא שלו עברה אירוע מוחי נוסף, זה המשיך כשהוא וארוסתו נפרדו, ואז באה עוד מכה - הקורונה. בלי הופעות ועם אפס הכנסות לוי קרס. הוא לא ידע איך יחזיר את ההלוואות על הנכסים שרכש, ומה יהיה עם החוב השמן לבוס לשעבר.

"זו הייתה התקופה הכי עצובה בחיים שלי, הכי קשה שהייתה לי", הוא נזכר בכאב. "ואף אחד לא צריך לדעת מה עובר בתוך הלב. אף אחד לא צריך לדעת מה קורה בתוך הבית. ולא היה פשוט. היה רגע שאני ישבתי ואמרתי שאני לא יכול יותר".

מה קרה?

"קשה לחשוב על זה. יום אחד התקלחתי, ופתאום ראיתי קרחת בראש. אמרתי: מה זה, מה אני עובר? כל מיני דברים מוזרים בגוף פתאום. זה מטורף. זה פחד אימים. קשה לי לדבר על זה. פחדתי לחזור לרחוב. הפחיד אותי מאוד. הרגשתי שאני מאכזב את כולם. את כל מי שמסביבי, כבר לא מה שאני רגיל. אז אמרתי להם תלכו, אני אדאג לכם עם מה שאני יכול, אבל אני לא יכול, אין לי".

איתי לוי
איתי לוי

לאיזה חוב הגעת?

"מיליונים. לקח לי חצי שנה קודם כול לצאת מהבית. לא ידעתי איך מתנהגים ברחוב. לא ידעתי מה לעשות".

איך יצאת מהבוץ הזה?

"היה פה נס ענק. הטלפון צלצל וברוך השם הוועדים וארבעה קמפיינים שעשיתי במקביל - חזרתי ללופ. עבדתי קשה מאוד".

היום, כשרוב החובות מאחוריו, הוא מרשה לעצמו לחזור וליהנות מההצלחה. אבל הוא לא מתנצל - לא על הווילה הגדולה עם הבריכה, לא על המרצדס או הרולקס על היד, ויש לו גם מה להגיד לכל מי שהדביק לו את תדמית הנובו-ריש.

"אם הצבע שלי היה בצבע אחר אולי לא היו אומרים לי שאני נובו-ריש. הייתה הרמת גבה גם על זה שאני עושה קזבלן, אז מה? וזה פוגע בי. הקהל שלי צריך לקבל אותי הכי טוב שיש. הוא צריך לקבל אותי הכי שמח שיש. הוא צריך לקבל אותי הכי פרחן שיש. כן, עם כל התנאים. כל הפסיליטי. מגיע לי, מה. זה עושה לי טוב", הוא אומר בלהט.

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by Itay Levi (@itaylevi7)