הפעמים היחידות שנפגשתם בשש השנים האחרונות זה היה בבית משפט, לא באותו חדר
"ברחבת האגרוף", משיב זאב נחמה, סולן אתניקס, כשלצידו תמיר קליסקי - חברו מהעבר שהפך ליריבו בסכסוך עסקי. כשהם מבצעים יחד את השיר "היא לא תשוב", נחמה משנה את המילים לכבודו: "הינה הוא שב, שוב תזרח השמש"
חשבת שתנגן שוב עם החברים?
"לא", משיב קליסקי.
מפתיע אותך שאנחנו פה?
"כן".
"פקידי פופ", זה הכינוי שדבק בלהקת אתניקס במשך 25 שנה. ובאמת הכול היה מסודר, מצליח, ואפילו מעט משעמם - עד שפרץ קרב בוץ פומבי ומדמם שהוא כל כולו רוקנרול: "אנחנו להקה קרימינלית, אחי", אומר נחמה.
מה קרימינלית?
"זה הקטע אבל, אתה מבין? מי שמכיר אותנו באמת חוטף מכה בראש".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
זאב נחמה ותמיר קליסקי היו החברים הכי טובים. אי אפשר היה להפריד ביניהם. הם הקימו את אחת הלהקות המצליחות בישראל ויצרו במשך שנים ארוכות אין-סוף להיטים. ביחד הם גילו את איל גולן וזהבה בן, ובמו ידיהם שינו את פני המוזיקה בישראל.
ולכן ההלם הציבורי היה כל כך גדול כשתמיר, לפני שש וחצי שנים, יצא בהאשמות קשות ופומביות נגד זאב נחמה ואתניקס על העלמות כספים. חברי אתניקס בתגובה טענו שקליסקי מאיים עליהם וסילקו אותו מהלהקה. קליסקי תבע אותם על מיליוני שקלים, ונחמה וחבריו החזירו בתביעת נגד של מיליוני שקלים.
"יכולנו לשחוט אותו באותו רגע"
יש כתבה באולפן שישי, תמיר יושב ומדבר עם אילן לוקאץ'. בתוך הבלגן הוא אומר: "זה לא היה סכין בגב. זה היה סכין בלב"
נחמה: "אתה יודע מה הכי קל? לא ראיתי את הכתבה הזו עד היום".
לא מאמין
נחמה: "אחי, אני נשבע לך".
שמעת על הסכין בלב.
נחמה: "לא".
קליסקי: "אתה יודע מה הוא אמר קודם? 'כנראה הסכין לא הגיע עד הלב'". ונחמה מאשר: "אתה רואה שהוא חי. הוא בא אליי, הוא אמר לי היום בבוקר 'תגיד, אם הוא ישאל אותי על הכתבה שאמרתי...' אמרתי לו: 'אבל הסכין לא הגיע ללב, הינה אתה פה, הכול בסדר".
באותה כתבה קליסקי אמר גם ש"גנבו" אותו: "חתיכות-חתיכות קרעו ממני. בלי להניד עפעף בכלל". היום הוא אומר: "אמירות נאמרו, אני לא הראשון שאמרתי דברים" ונחמה משיב לו: "אנחנו יכולנו לשחוט אותו באותו רגע". קליסקי מוסיף: "זאב אמר דברים, כולם אמרו דברים".
למה?
נחמה: "כי זה כאילו שחבר שלך בוגד בך. עכשיו, ברור לי... מה שאני הצלחתי להבין עם השנים שחלק מהדברים שהוא אומר, אם אני הייתי במקומו, יכול להיות שהייתי רואה את זה מנקודת מבטו שהוא צודק".
"אנחנו כאילו איבדנו פרופורציות בתוכנו"
המשפטים התנהלו במשך חמש שנים והסתיימו רק בשנה שעברה. בסופם, רוב הטענות של קליסקי נגד אתניקס נדחו. הלהקה הביאה קלידן חדש במקומו והמשיכה להופיע כרגיל.
למה דווקא עכשיו? שש שנים מנסים לארגן סולחה, מה השתנה?
קליסקי: "עכשיו זה הבשיל. כשאתה מנקה הכול, אז יש את אותם שניים שסחבו מגברים בקו 5 ונסעו לחזרות, ועשו באמת מסלול אמיתי אמיתי בשביל להגיע למשהו".
נחמה: "היינו צריכים להבין שאנחנו טמבלים, לעבור איזשהו קרב, לא משנה כרגע מה התוצאות של הקרב. בסופו של דבר, מה שהיה אחורה ניצח".
קליסקי: "אני הגעתי לפה בשביל לקחת את כל הדבר הזה יחד עם כל הלהקה למקום הראוי לה. שלא יהיה מצב שאתה פותח גוגל ומה שאתה רואה זה משפטים, אלא שאתה פותח גוגל ומה שאתה רואה זה הופעות ושירים".
שבע פעמים אתניקס זכתה בתואר להקת השנה - שיא שלא נשבר עד היום. זאב ותמיר שייסדו אותה ב-1985 עבדו בהרמוניה מלאה במשך תקופה ארוכה, עד שלאט-לאט החלו להיווצר סדקים.
נחמה: "היינו כבר להקה ותיקה, נדמה לי 25-20 שנה, משהו כזה. עכשיו, הוא הגיע להחלטה שהוא רוצה לנסות ללכת לדרך עצמאית, שזה לגיטימי לגמרי בלהקות. אני חשבתי שהדרך הזו היא לא דרך נכונה. ואז המשכנו לעבוד כלהקה עד שהגיעה איזושהי תקופה של משבר. אתה נמצא בתוך איזושהי הוויה שיוצרת סכסוך שלא תמיד אתה מודע לו כי הלהקה איבדה שליטה מהגודל שלה. אנחנו כאילו איבדנו פרופורציות בתוכנו, מה שנקרא"
איך מתחילים מחדש?
נחמה מסביר בחדר החזרות: "מאותה נקודה שזה נפסק. ממש ככה"
"הכול מרגיש פה נקי וטהור ויפה"
המתופף גל הדני והגיטריסט יורם פויזנר הצטרפו לזאב ותמיר בלהקה כמעט מההתחלה. בפרוטוקול ההדחה של תמיר מהלהקה ב-2016 יורם וגל היו נחרצים בדרישתם לסלק את תמיר מאתניקס. ונחמה מסביר היום: "אומנים יודעים לריב ויודעים גם להשלים. הגדולה שלנו..."
המתופף הדני מתערב: "לא כולם. זה לא כולם. זה הדבר הכי לא ברור מאליו, שיודעים להשלים שיודעים לשים את הדברים בצד ומרגע שקיבלת את ההחלטה שאתה הולך על זה - אז גמרנו. הסתיימו המשקעים ונגמר העבר הזה"
אבל איך? הרי הקושי הוא לקבל את ההחלטה.
הדני: "קוראים לזה בגרות. אתה מבין שאחת המעלות הכי גדולות של בן אדם באופן כללי זו הזכות... זו זכות גדולה לסלוח ולמחול. מחילה זה דבר מדהים. וזה משהו מטהר והוא מנקה אותך. ואני חושב שזה מורגש עכשיו, הכול מרגיש פה נקי וטהור ויפה".
פויזנר מצטרף: "תשמע, כולנו עשינו שטויות, כולנו עשינו דברים שבאמת די מביכים. אתה מבין, היום מסתכלים על זה ואנחנו אומרים: 'איזה שטויות עשינו'.
הייתה ישיבה עם פרוטוקול שבו יורם בא ואומר: "צריך לסלק את תמיר מהלהקה"
פויזנר: "כן, נכון. זה נאמר ברגעים של המון כעס והמון זעם, אבל באמת ברגע שאתה סולח ואתה מנקה את זה - זה לא היה פשוט, אני אומר לך שהיו שנים שבאמת הלכנו עם איזה מטען, אני מאמין שגם תמיר וגם אנחנו, כולם - אבל ברגע שאתה משחרר את זה יש לך הקלה מטורפת. פתאום אתה מוריד את השק הזה של כל הרגשות השליליים האלו ובאמת אחרי שנפגשנו פעם ראשונה זה באמת כאילו ראינו אותו אתמול. זהו, זה היה חיבוק ו'יאללה, עזוב שטויות'".
הדני: "אני אגיד לך משהו מאוד חשוב, ברגע שזה נגמר שזה נסגר או התהווה במסגרת הזאת, בלי מתווכים בדרך ובלי האנשים - זה הכי פשוט לסגור את זה. הכי פשוט לפתור את זה".
איך זה לא קרה קודם?
"כנראה שלא היה הזמן הנכון. אתה יודע, כל דבר בעיתו".
תמיר, באת וביקשת סליחה מיורם, מ...
נחמה קוטע את השאלה: "לא צריך. הוא לא צריך. אף אחד לא צריך לבקש סליחה, זה הקסם של ההשלמה. הסליחה באה מאיתנו".
פויזנר: "הסליחה היא פנימית, אתה סולח לעצמך, זה כל הרעיון. אתה יודע, צריך לבקש, קודם כול להסתכל פנימה".
קליסקי: "אני אעשה לכם את זה מאוד פשוט - כל אחד קיבל אחריות על הצד שלו. השיחה הזאת של העבר הייתה מאוד קצרה ומאוד עניינית".
"זה האתגר הבא שלנו לעשר השנים הקרובות"
מאז הפרדה תמיר הקים להקה חדשה שלא פרצה. אתניקס בלעדיו אומנם מופיעה בהצלחה, אבל השירים החדשים לא זכו לחיבוק מתחנות הרדיו וכבר הרבה זמן שלא היה להם להיט גדול
להחיות את המותג של אתניקס, להפיח בו חיים - זה הרעיון?
נחמה: "מי חושב בכלל במושגים האלה, אחי? זה לא קשור להחייאה. כל הזמן אמרתי גם לחברים בלהקה שלדעתי, במקום שאנחנו נמצאים בו היום בגיל שלנו, הוא צריך להיות על הבמה, חלק מהדבר הזה. הוא משנה לנו שאנחנו יכולים להמשיך לעשות מוזיקה".
לכתוב שירים חדשים עכשיו?
"כן, אחי. זה האתגר הבא שלנו לעשר השנים הקרובות".
שלהיטים חדשים ייצאו?
"חבל לך על הזמן".
כי בזמן האחרון לא יצאו להיטים גדולים של אתניקס.
נחמה: "בזמן האחרון היינו עסוקים בבתי משפט".
קליסקי: "זה ביצה ותרנגולת, איך שלא תהפוך את זה".
הסימנים הראשונים לתחילת הסוף של הסכסוך ניתנו לפני שלושה חודשים, כשהוכרז שזאב נחמה יזכה בפרס מפעל חיים. נחמה אמר אז שהיה שמח לחלוק עם קליסקי את הפרס על הבמה, וקליסקי טען: "צריך שהפוקוס יהיה על זאב ואין לי אלא לפרגן, לברך ולהשתתף בשמחה". רוחות הפיוס החלו לנשב ומה שלא ידענו בזמן אותו ריאיון הוא שזאב ותמיר בשקט בשקט כבר נפגשו ביניהם.
"התחלנו להעביר מסרים בין אנשים"
קח אותי לרגע שאתה מחליט להתקשר לתמיר.
נחמה: "עדיין האגו לא הביא את המצב שהוא ירים אליי טלפון או אני ארים אליו טלפון, אבל התחלנו להעביר מסרים בין אנשים".
לא הצלחת להתקשר אליו, כאילו...
נחמה: "לא, כי אני לא ידעתי איך הוא יגיב. אתה יודע, סך הכול עברנו קרב ארוך של בית משפט וכאלה. לא ידעתי איך הוא יגיב. מצד שני, קיבלתי ממנו מסרים חזרה שהוא חושב כמוני. נפגשנו, בפגישה הראשונה הוא אמר לי: 'בוא נשכח', אמרתי לו: 'לא, בוא נדבר על זה'. לקח לנו בדיוק פחות משלוש דקות לנקות. אמרתי לו, 'פה אני טעיתי, פה אתה טעית'. הסכמנו. נגמר".
מה הורדת מהלב? איפה לא היית בסדר?
נחמה: "שאמרתי לו איפה אני לא הייתי בסדר".
איפה?
נחמה: "זה עניין שלנו. ואז אתה מבין שעיקר הבעיות זה עניינים שקשורים לאגו. אני אומר לעצמי: 'איך אנחנו נפלנו בדבר המטומטם הזה?' כי אנחנו תמיד הסתכלנו על זה מלמעלה, והיינו הרבה יותר אינטליגנטים מזה. -אנחנו כנראה להקה כמו כל הלהקות, בסופו של דבר".
קליסקי: "לא אינטליגנטים"
נחמה: "אבל החוכמה זה לדעת לתקן", הוא עונה ונזכר ברגע שבו כמעט "נתפסו": "לפני כמה ימים היינו באיזשהו אולפן ולוקח אותי נהג של גט והוא כל הדרך מדבר איתי: 'תשלימו, תדבר עם החבר שלך, זה לא יפה'. אני כל הדרך אומר לו: 'פעם נשלים', אני מנסה להסתיר, אתה יודע. ואז הוא מגיע לרחוב והוא עומד בדיוק על המדרכה בדיוק בפינה, ואני אומר לנהג: 'סע! סע!' ושולח לו (לקליסקי) הודעות: 'תיכנס! מה אתה עומד בחוץ?!'"
"לכתוב שירים אנחנו יודעים, לריב - פחות כנראה"
זאב ותמיר והחברים כבר עובדים על מופע האיחוד הגדול של אתניקס שיקרה בדצמבר. עכשיו הם סוף-סוף יכולים להפסיק להתחבא ולחגוג את הפיוס עם קצפת ותותים. וקליסקי טוען: "לכתוב שירים אנחנו יודעים, לריב - פחות כנראה".
למה? הצלחתם יפה
קליסקי: "לא, לא הצלחנו. לדעתי לא הצלחנו"
נחמה: "נריב עוד קצת, אבל נריב על מוזיקה ולא על..."
קליסקי: "על מוזיקה, בכיף".
למה? יצירות טובות נעשות בכאב.
נחמה: "אני אחנוק אותך ואז יצא לנו שיר". ובחדר החזרות הוא מסביר: "אנחנו חוגגים ניצחון, אתה יודע. להבדיל אלפי הבדלות, כן? אנחנו צנועים - לנון ומקרטני לא השלימו באמת ליצירה. מיק ג'אגר וקית' ריצ'רדס לא מדברים שנים ומופיעים. אנחנו מדברים וחזרנו גם לעבוד".